בני-ברק מְכוֹרָתִי,
בני-ברק, את שהיית כל כך טובה אלי בילדותי.
שרחובותייך הציעו לי שפע ספרים לקריאה בכל פינה, שמטעמייך ערבים עלי יותר מכל מטעמי תבל, שפינות החמד שבך הם היפים בכל קצוות הארץ, שמבתי הכנסת שבך מעולם לא פסקה תורה ותפילה.
ועכשיו, באו לרמוס חצרייך.
כלי תקשורת מעמידים צַלָּם בהיכל.
כתבים וצלמים עטים סביבך ובתוכך כנשרים העטים סביב פגר, מחפשים לתלוש פיסות בשר.
איכה היית למרמס, בני-ברק.
סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם...
וגם אם מנהיגייך חטאו, תינוקות שבך מה חטאו?
"יוטל סגר על בני ברק", מדווחים ביובש. אין יוצא ואין בא.
הציבו שומרים בכל שערייך, אסורה כניסה ויציאה.
הם רק לא יודעים שאותך לא מפחידים בסגר.
אילו היו מגיעים לראות את שבתותייך, בני-ברק, העיר היחידה בעולם שאין רכב נכנס או יוצא בה בשבת קודש, אולי אז היו מבינים שלא שומרים ולא שוטרים, ולא נשק ולא אלות. כל אלה מיותרים.
כי את יודעת היטב לקבל על עצמך עול ולהסתגר בשתיקה.
כמה יפות הן שתיקותייך של שבת קודש. רחובותייך עמוסים ילדי קודש מסולסלי פיאות ועטורי צמות, ובנייך ובנותייך בבגדי שבת מצוחצחים, וטהרה נוראת הוד וכיסופין יורדת עלייך.
אבל עכשיו הודיעו: סגר בבני-ברק!
ואת, מתכנסת בתוך עצמך, מסתגרת בצייתנות, מקבלת על עצמך הדין בהכנעה.
כך היית תמיד.
הם בכלל לא מכירים אותך.
מה הם בכלל יודעים עלייך.
•••
דרכי בני ברק אבלות, כל רחובותיה שוממין.
ובבתים מסתגרים בנייך ובנותייך מאימת מלאך המוות שמצא לו זמן לבער מן העולם, דווקא בערב פסח.
ערב פסח בבני-ברק!
הלא ערב פסח כזה אין באף עיר אחרת בעולם.
עשן קיטור הגעלת הכלים היה עולה כעת מכל פינותייך, העיר היפה בתבל.
נשותייך מקרצפים תריסים, וחורים וסדקים. ובחנויות הסדקית יוצאות ובאות בנותייך.
סדקית. מילה שכבר התפוגגה מן העולם, ורק כאן שוכנת כמעט בכל פינת רחוב שבך.
בני ברק אהובתי.
הָעִיר רַבָּתִי עָם.
הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ.
רחובותייך ריקים, בתי מדרשותייך שוממים.
בני-ברק.
ליבי ליבי על נפש עולליך העטופים ברעב.
ורבי תנחומא דרש "וסגור דלתך בעדך", סגור דלתי פיך שלא תהרהר אחר מדת הדין.
ואת הרי מעולם לא הרהרת אחרי מידת הדין.
אז חבי כמעט רגע, עד יעבור זעם.
עוד תחדשי ימייך כקדם.