שאלות של חיים ומוות מגיעות בימים אלו לפתחו של חבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי יצחק זילברשטיין. מגפת הקורונה מביאה עמה למרבה הכאב שאלות מרחבי העולם על אפשרות של ניתוק מכשירי הנשמה בשל המחסור הרב במכשירים.
וכך נשאל הרב זילברשטיין: "בבית חולים בחו"ל עומדת כעת שאלה קשה, שחיים ומוות תלויים בה. כאשר מגיעים כמה חולים לבית החולים וכולם צריכים מכשירי הנשמה, ואין לנו מספיק מכשירים, את מי להקדים, כלומר מה סדר הקדימויות?".
השיב הגר"י זילברשטיין ונימק: "הרי הדעת נוטה שיש להציל תחילה את הרבים. משום שטעם האיסור לעבור על המצוות נובע מאיסור "ביזוי מצוה", כשמניח את המצווה שבאה לידו ועוסק באחרת, הרי זה בזיון המצווה הראשונה. וכאשר אנו באים לשקול על כף המאזניים "בזיון מצוה" מול "חיי רבים", הרי ודאי שחיי הרבים יכריעו את הכף".
"ולכן", מוסיף הרב זילברשטיין: "נראה דהוא הדין כאשר המרוחק יותר רבים צריכים לו , דנחשב כהצלת רבים, ויש להקדימו אף שעובר על המצוות".
אם לפני הרופא ישנם שני פצועים , אחד קשה שספק אם יצליח להצילו, ומאידך עומד לפניו פצוע בינוני, שהטיפול ודאי יצילו, ואם לא יטפל בו ימות, יש לטפל בבינוני, כפי שמשמע במשנ"ב (סימן שלד ס "ק סח )".
ויש להסתפק מהי ההלכה כאשר הפצוע הקשה רבים תלויים בו, האם יש לטפל בו?
ונראה שאם הטיפול בפצוע הקשה , עלול בכל זאת להצליח, וחיי אנשים רבים תלויים בו, יש מקום להקדימו, משום שהסיכוי להחיות אותו, דומה לסיכוי להצלת עם רב, שעדיף מהצלת יחיד. ויעשה הרופא מה שיראה לו כמסתבר להצלה גדולה יותר .
נמצא שסדר הקדימויות הם כדלהלן, ראשית בחולה שיש לו יותר סיכוי לחיות, אם לשניהם יש סיכוי שווה, יש להקדים את החולה שרבים צריכים לו. ואם שניהם שווים, יש להקדים את החולה שנמצא ראשון לפנינו.
אולם כל זה בבית חולים פרטי, אבל בבית חולים ציבורי, שהוא משועבד לכל אחד, וכל אחד משלם כל חודש שיהיה לו טיפול בעת הצורך, בזה אין סדר קדימויות של המשנה בהוריות, כיון שהמשנה עוסקת באדם שעובר ליד הנהר ורואה אנשים טובעים, והוא מסתפק את מי להציל, בזה קבעה המשנה שהמקודש קודם, אבל כאשר שילמו, בזה אין קדימה למקודש, כי בין למקודש ובין הנוסע הרגיל שאינו מקודש זכות ממון להצלתם, ואי אפשר להפקיע את זכותו של אחד מהם למען המקודש יותר.
ולכן יש לנהוג שמי שיש לו יותר סיכוי להצילו הוא קודם, ואם שניהם סיכוים שווה, יש להקדים את מי שנמצא ראשון לפני הרופא".