ידידיה משולמי המתגורר ב'איתמר' שבשומרון הגיש עתירה דחופה לבג"ץ נגד הרבנות הראשית בה הוא מבקש כי בגלל משבר הקורונה יש "ליתן צו המורה לנמק מדוע לא יכריזו לאלתר על עיבור שנת תש"פ באופן שייקבע חודש אדר ב' ובכך יידחה חודש ניסן בשלושים יום".
על פי ההלכה ניתן לעבר את חודש אדר עד כט' אדר, יום רביעי בשבוע הבא. משולמי מסתמך בעתירה שהגיש על דברי הגמרא והרמב"ם לפיהם ניתן לעבר את החודש בשל צורך הציבור.
"נראה כי אין זה המקום להאריך בחומרתו של המצב השורר בארץ בנוגע לחירותו של הפרט כמו גם היציבות הציבורית, זאת בנושאי בריאות, כלכלה, חברה, משפט ושלטון ועוד ועוד הכל כנגזרת ישירה של מגיפת הקורונה בלבד", נכתב בעתירה.
"ייטען בפה מלא כי במצב זה הכולל בחובו השפעה מכרעת על הלך החיים בישראל בכל התחומים - הרי שנראה כי 'עיבור השנה' העברית אשר משמעותו דחיית מועדי ניסן הינו בגדר של 'עזרה ראשונה' לציבוריות הישראלית", טען משולמי.
לטענתו, המצב העכשווי יכול להביא למכירת חמץ בחג, "יוער כי לחג המצות (בפרט) משמעויות מרחיקות לכת עבור הציבור בישראל, ככלל וכפרטים גם יחד, זאת הן כנגזרת מהמנהג היהודי והן כזו שמחוק איסורי החמץ - אשר עלול להיפגע אנושות כתוצאה מהמצב השורר".
"הרבה למעלה מן הצורך יובהר כי להכנות הנדרשות בפרוס החג הינן משמעותיות עבור אזרחים רבים השומרים את מנהג ההלכה היהודית (מי יותר ומי פחות) וכן עבור כלל מוסדות המדינה אשר מחויבים לחוק בעניין זה. כך במצב הקשה הקיים (בידוד המוני וסגר חלקי) שעלול אף להחמיר יהיה לאדם הסביר בלתי אפשרי לקיים ייכהלכתםיי (בכל היבט שהוא) את כלל 'מועדי ניסן', כך גם במערכות הציבוריות כולן, בצבא ההגנה לישראל בפרט", נכתב בעתירה.
לטענתו גם מבחינה הלכתית הדבר אפשרי, "בנוגע למשמעות ייההלכתיתיי (המנהג היהודי) של עיבור השנה - ייטען כי כמפורש במקורות - נתון היה הדבר מאז ומתמיד בסמכותו של עם ישראל שבארצו, זאת אף לשם שמירה בעניינים שונים על הסדר הציבורי".
"כך כמפורש בתלמוד הבבלי (סנהדרין דף יא- יב) וכפי שפסק הרמבייס ב'יד החזקה' (הלכות קידוש החודש פרקים די-ה') - קיימות מספר 'עילות' לעיבור השנה בכללן כאלו רבות הנוגעות לקיומו של מצב ציבורי המצריך זאת", מצוין בעתירה.
העותר פנה לבית המשפט לאחר שלטענתו לא הצליח ליצור קשר עם אנשי הרבנות הראשית בנושא והדחיפות הובילה אותו לבית המשפט כדי לעורר את הדיון בסוגיה.