הראשון לציון והרב הראשי, הגאון רבי יצחק יוסף, מבהיר כי תפילה דרך תחנות הרדיו או באמצעות קו הטלפון אינה נחשבת לתפילה בציבור אך יענה אמן וקדושה.
בפסק הלכה שפרסם אמש (רביעי), לקראת תפילות השבת, פותח הגר"י יוסף בנושא סגירת בתי הכנסת: "סגירת בתי כנסת - לגבי סגירת בתי הכנסת, הנה אם הצבור שומע לגבאים, יש להשאיר את בתי הכנסת פתוחים, ולא יכנסו למקום אחד יותר מעשרה. ויארגנו מנינים גם בחדרים הסמוכים לאולם המרכזי של בית הכנסת ובתנאי שהם מרווחים דיו לשמירת מרחק בין המתפללים כפי ההוראות.
"ובמקום שהאנשים רגילים לצאת ולבוא בו, ואין שליטה לגבאים למנוע מצבור גדול מלהיאסף ביחד יותר מעשרה, הנכון לסוגרו עד יעבור זעם. וה' ירחם וימנע מגיפה מנחלתינו".
בעניין ברכת 'מעין שבע' בתפילת ליל שבת פוסק הרב הראשי: "אותם המתפללים באולם ביהכ"נ יאמרו בליל שבת ברכה מעין שבע כרגיל, אבל המתפללים בחדרים הסמוכים לאולם המרכזי, אין לומר שם ברכה מעין שבע, שהרי לא מתפללים שם במשך כל שבתות השנה. שאין אומרים ברכה זו אלא במקום קבוע לתפלה. ואם מתפללים בחדרים הסמוכים בכל שבתות השנה, אף אם אין שם ספר תורה מברכים ברכה מעין שבע
"וכן אותם המארגנים מנינים נפרדים בבתים, או בלובי של הבנין, אין להם לומר שם ברכה מעין שבע".
הראש"ל התייחס לנושא טלטול ספר תורה וכותב: "במקומות שיכולים להשיג ספר תורה ולהביאו לבתי מער"ש, יקפידו להניחו בצורה מכובדת, עטוף בטלית, והמביאים ס"ת ברכב א"צ שעשרה ילוו את הס"ת, וא"צ להביא ב' ספרי תורה, ויקראו השבת פרשת החודש באותו ס"ת, ויאמרו קדיש אחר עליית שביעי [משלים, ואחר המפטיר".
בעניין תפלה באמצעות רדיו וטלפון קובע הרב: "בימי החול מי שאין לו אפשרות לארגן מנין מצומצם בביתו, יבקש מאחד ממכריו שיעמיד טלפון פתוח ליד השליח צבור, וישמע את כל התפלה, ויתפלל שמונה עשרה עם הש"צ, ויענה אמן על הברכות של החזרה, של הקדיש, וכו'. ועונה גם קדושה. ואמנם אין הדבר נחשב כ"תפלה בצבור" אבל לכל הפחות הדבר נחשב כתפלה בשעה שהצבור מתפלל, שיש בו מעלה כמבואר בריש ברכות, וגם מרויח שעונה לקדיש ולקדושה".
