חזרתי השבוע מאירופה. לולא הייתי מחובר לחדשות מישראל, לא הייתי יודע שיש מגיפת-קורונה. שדות התעופה מפוצצים כרגיל, לא רואים חובשי מסכות לא בעיר ולא בכפר, בקרי הגבול אנטיפתים כרגיל וללא מסכה. עולם כמנהגו טס ונוהג. לא התעצלתי, שאלתי. התגובות המנומסות היו רציניות בכלל לא היסטריות. כן, יש גם גרמנים על ספינת הקרוז שעוגנת בעל כורחה ביפן. לא כל-כך מובן הקשר בין השלטונות הגרמנים, לאזרחיהם שתקועים שם ועכשיו. זה בכלל לא נושא שיחה.
ובישראל, בוודאי עם קשר למערכת הבחירות השלישית שאנו בעיצומה. משרד הבריאות, תיק בכותרות. לשעבר האח הצולע של משרדי הממשלה הנחשקים והנחטפים, תיק זוטר ששנים שימש פיצוי למפ״ם, אח״כ פתרון נוח לסיעת הגימלאים שנשתכחה מהלב, וסרח עודף ליש-עתיד, בקואליציה שבה יאיר לפיד קיבל את הנתח הדשן משרד האוצר. קדנציה אותה סיים לפיד כברווז צולע. כיום ׳תיק-הבריאות׳, משרד נחשק ומבוקש שהאופוזיציה מודיעה מראש! כי היא ורק נציגה, יחזיק בו בממשלה העתידית. ההגיון קל להבנה, מתברר שהשר הממונה שיצק בתיק-הבריאות תוכן ועניין, בכותרות, ובתמונות.
תיק-הבריאות, לא קיבל נפח כספי או תקציבים עודפים. תיק קשה ובעייתי שהשר הנוכחי, שדרג אותו, עשה בו רפורמות מקיפות וחשובות ועוד הדרך ארוכה. וא״כ למה זה אנוכי? פשוט. ממשרד זנוח ללא כותרות, למעט סיקור עיתונאי דל, בעת התפרצות שפעת עונתית בתחילת כל חורף, משרד הבריאות החל לככב בכותרות! לא רק בגלל הקורונה. גם בגלל הרפורמות שעשה בו השר, גם בגלל התקציבים החדשים שהוסטו אליו, בגלל פעילות השר הנוכחי הרב יעקב ליצמן.
ללמדך, היום! הכל כותרת. חברי הפלאשמורה המתייבשים במחנה באדיס-אבבה שנים, זכו לעדנה כי הם שווים כותרת, סיקור ועניין, ובעיקר, קולות של העדה-בקלפי. בפליק-פלאק הם עולים ארצה, אחרי המתנה של שנים. 43 מתוכם עוד לפני יום הבוחר. השאר, מיד אחרי. כשהשלטון רוצה הוא יכול, וודאי כשהוא צריך. ח״כ האתיופי גדי יברקן שעבר מכחול-לבן לליכוד בלי למצמץ, המציא מחדש את ׳עור הפיל׳. הכל מסחרה, לא יזכירו לו את הפרישה והוא יקבל שכר על הדרישה. העיקר שהמצביעים הפוטנציאליים מהעדה יגיעו לקלפי.
שיח הפילוג והקיטוב מגיע לשיא ומדורבן יום יום ע״י כותבי הטורים וזרזירי עט למיניהם. משיח כבר עברו למעשים, שנאה שופכת דם, זה כבר קרה, והעתיד אפל. לא יקום המבוגר האחראי שיגיד, סטופ הגזמנו! הלא עם אחד אנחנו. כשכל סמן יהודי, שנואי, בזוי, גם הנחת-תפילין בפרהסיה, הסמל היהודי העתיק, על מוקד הלעומתיות והדווקא. פקחי העיריה לא נלחמים ב׳פושרים׳, סוחרי הסמים שסובבים ליד בתי הספר התיכוניים, ומחפשים טרף ולקוחות. הם עוקבים אחרי מקימי דוכני תפילין ברדיוס 100 מ״ר מבית ספר. זו לא אנטישמיות ולא בורות, זו שנאה בסיסית והתחנפות קבועה לקובעי סדר היום וכותבי הכותרות במדיה ובעיתונות. הליכוד לא השכיל לשים את אנשיו בגופי התקשורת המובילים ובמדיה. ערוץ 20, ערוצי הרדיו החרדים, ישראל היום ובשבע, זה מעט מדי וכנראה מאוחר מדי.
שנאת-חרדים, שווה בשוק הפוליטי כמה מנדטים. איווט-ליברמן פועל בנידון נמרצות! העובדה שבעבר, ליברמן היה החבר הצמוד והמועדף, של מותקפיו-שנואיו מהיום, לא יוצרת עניין, לא מעלה ולא מורידה לתחקירנים. כשאתה מזוהה בגוש ה-׳רק לא ביבי׳! התקשורת איתך, לא יזכירו לך עוונות ראשונים, לא יחזרו על תחקירים מביכים! לא יביכו אותך בציטוטי ותמונות מהעבר הקרוב בראיונות. מ׳מאותגר׳ אתה הופך להיות ׳מאותרג׳. שומרים עליך. הצטרפת לנאורים ומחנה הצדקנים, זכית לחסינות מהותית.
ההיסטריה סביב הקורונה, ולא שלא צריך להזהר, בחלקה הגדול מנופחת ומוגזמת, כדי להוכיח כמה לא טוב פה! כמה נחשלות המערכות, והחוסר בתשתיות. כשוותיקי מערכת הבריאות, מנכלי״ם לשעבר, אף אחד מהם לא בוגר מערכת החינוך החרדי ולא מתפלל יום יום בשטיבל חסידי, יוצאים להגנת המערכת ומשבחים את השר הממונה, הם קול קורא במדבר. הכותרות המפחידות, האיומים, הסכנה לכאורה, הכל כדי להשריש ולהטמיע בבוחר הפוטנציאלי, כמה רע כאן, ושצריך שינוי ועכשיו. ברווז-עיתוני כשר למהדרין, בישר על אפשרות דחיית הבחירות. לא פחות. דיבורים על קלפיות מיוחדות! לבודדים שיהיו בבידוד ביום-הבוחר. היסטריה לשם היסטוריה, חילופי שלטון. כל המשאבים מגוייסים למען מטרת העל. ׳רע-פה׳, וזה לא נכון.
ההתקפות האנטישמיות של ליברמן היו צריכות לחזק כמותית את המפלגות החרדיות. במלחמה על הבית, כולם שותפים ולוקחים חלק. ׳מלחמה׳, לא עת חשבון והתחשבנות. הסקרים והלך הרוח ברחוב לא מעודדים את המגמה. גם אנחנו נפלנו קורבן לתקשורת עוינת, מגמתית, שמנסה להשפיע ולא לסקר. בתוך המחנה יש סדקים, יש זליגת קולות למפלגות ימין והליכוד בראשם. נכון, חשוב לנו ניצחון גוש הימין, חשוב מאד שהליכוד תהיה מפלגה גדולה, יש אפי׳ סימפטיה מיוחדת לאיתמר בן-גביר שמדבר בקול גבוה מה שאחרים חושבים. הכל נכון ומתגמד מול הצורך הקריטי להוכיח ולבסס את כוחה האמיתי של היהדות החרדית בארץ ישראל. כשמנסים לסכל הנחת תפילין בפרהסיה, חשוב להוכיח כמה אנשים נאמנים לאלוקי ישראל ותורת ישראל.
לסיסמה ׳כל קול-קובע׳, צריך להוסיף ׳כל קול חשוב׳. משנה מאד באם למפלגות החרדיות יהיו חצי מליון קולות או 600.000. גם ללא קשר לחלוקת המנדטים וכוחם היחסי בגוש. כל קול שנוסף, זה ׳אצבע-בעין׳ ובעיטה נמרצת לחקיין איווט-ליברמן וצוות מריעיו. אומרים לאיווט, לא! גורלך כגורל כל קודמיך. גם באם שונאי ישראל ותורת ישראל יתקבצו לליברמן, ויוסיפו לו על 5 המנדטים של יוצאי בריה״מ שמובטחים לו. חיזוק משמעותי לחרדיות ואפשרות לגוש של 61 בלעדי ליברמן, יהיו ניצחון עצום לכבוד-היהודי ותחילת חיסול השיטה, ׳הכה ביהודים ותציל את מפלגתך׳. באם ישכילו אז, לתאר ולפרט את הזחילה של איווט-ליברמן לחיק הימין-חרדים, תהיה זו גם נקמה מתוקה. הפוטנציאל קיים, צריך למקסם אותו. לא מוותרים על אף קול ולאף אחד.