הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ה"הכלה הפיננסית", בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, והמשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו"ד כרמית יוליס, פרסם היום (שלישי) את הדו"ח המסכם של עבודתו. את הצוות מינו שר המשפטים גדעון סער, השרה לשוויון חברתי מירב כהן ונגיד בנק ישראל אמיר ירון, כדי לבחון לעומק את תמונת ההכלה הפיננסית בישראל על שלל רבדיה, להבין היכן מצויים הפערים בהכלה הפיננסית, מה היקפם ולגבש המלצות יעילות בנושא.
כשאומרים "הכלה פיננסית" מתכוונים למשהו דומה במידת מה ל"חינוך פיננסי". בעוד ש"חינוך פיננסי" מתייחס לאופן בו מלמדים את המשפחה איך להתנהל כלכלית, הרי ש"הכלה פיננסית" זה לדאוג לכך שתהיה נגישות מיטבית לשירותים פיננסיים בעלות סבירה, למשל: שכל אזרח בישראל יוכל להחזיק כרטיס אשראי, ולמען זה צריך לוודא שיש מספיק בנקים וסניפים; הסברה בשפה נאותה עבור חברות שונות, כגון פנייה לישראלים דוברי ערבית, בנגישות המידע; או, אפילו, היכולת לבצע תשלום בטלפון כשר, ע"י שיחה, וללא צורך להיכנס לאתר או יישומון.
טיפול בדברים הללו ועמידה על טעויות בנושאים שונים יכול להזניק את הכלכלה הישראלית במישורים רבים. מלבד העובדה שאזרחים רבים יוכלו לחיות בדרך כלכלית טובה יותר, גם עבור קבוצות אוכלוסייה חלשות יותר כלכלית, בלי להיגרר לפיגורי תשלומים בכרטיסי האשראי וכדו', הרי שהמדינה יודעת יותר איפה נמצא הכסף שלה, ופחות מאפשרת להתנהלותו במזומן כב"שוק שחור". מלבד זאת הכלה פיננסית עשויה לסייע בעידוד הזדמנויות עסקיות ובקידום הצמיחה הכלכלית.
מהדו"ח עולה כי על אף שלחברה החרדית יש אתגרים טכנולוגיים ואתגרים אחרים משלה, אין פערים משמעותיים בהכלה הפיננסית במוצרים מסוימים, כגון בבעלות על חשבון בנק או בלקיחת משכנתא עבור רכישת דירה, ובמוצרים אחרים ההכלה בחברה החרדית אף גבוהה מבחברה הכללית. יתר על כן נמצא כי בחברה החרדית מתקיימים לצד המוסדות הפיננסים הפורמליים מוסדות פיננסים ייעודיים לחברה החרדית המותאמים לצרכיה, שלמעשה מאפשרים התנהלות כלכלית מסודרת במידת מה.
עם זאת, המשנה לנגיד בנק ישראל והמשנה ליועמ"ש קבעו כי בחברה החרדית קיימת העדפת מזומן על פני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים, כגון כרטיסי אשראי או תשלום באמצעות מכשיר הטלפון, וכן שישנם פערי דיגיטציה "הפוגעים ברווחתם ומגבילים את יכולת הצריכה של החרדים".
בנוסף, הצוות הבין-משרדי הדגיש כי יש קבוצות חלשות באוכלוסייה שלא מבינים את ההשלכות בנטילת אשראי מופרז, ובכך עלולים להתדרדר אזרחים להדרה פיננסית ובהמשך אף להדרה חברתית.
כאמור, הבעיה המרכזית בהתנהלות הכלכלית היומיומית של החברה החרדית לפי הדו"ח הוא שימוש היתר במזומן, וזה מגיע בין היתר בשל העובדה שלא מספיק יודעים על השינויים ביחסי משיכת הכסף המזומן, שירדו דרמטית מ-11,000 ל-6,000 בעסקאות עם חנויות וכדו' ומ-50,000 ל-15,000 שקלים בעסקאות עם אנשים פרטיים. "לחוק לצמצום השימוש במזומן יש השלכות על אזרחים בחברה הערבית והחרדית שבהן השימוש במזומן נפוץ, וחוק נתוני אשראי מאפשר צבירה של מידע 'שלילי' על הלקוחות שעלול לפגוש אותם בהמשך", נכתב.
בנוסף, שיעור החיסכון במרבית אפיקי החיסכון בחברה החרדית נמוך מהחברה החילונית והדתית.
הדברים הללו נכתבו כדי לגבש המלצות, וביניהן נכתב כי יש להעלות את המודעות למערכת נתוני אשראי והשלכותיה על הלווה בקרב אוכלוסיות יחודיות, הקמת תוכנית רב שנתית לחינוך פיננסי בישראל שתותאם לפי הגילים השונים (נוער, זוג המקים משפחה ועוד), וכן הסדרת סוגיית היועצים הפיננסיים, כדי שתופעת העקיצות תקטן.