הלוואה לכסות את המינוס, כדאי?

התקופה שהחלה בערב ראש השנה והסתיימה לא מזמן, היא אחת מהתקופות הקשות לניהול תקציב. גם מי שמתנהל נכון כל השנה יכול ליפול בדיוק בתקופה זו. אך אפשר לקום מהקרשים ולחזור לשיגרה התקציבית המבורכת.

משפחות עם ילדים קטנים חוות קושי כלכלי אמיתי, שכן רובן לא התאוששו מהוצאות החופשה, מההוצאות על קייטנות הילדים ועל אחת כמה וכמה מההוצאות הרבות של החגים.

אז כעת אתם בחריגה, מה הפתרון? ובכלל, האם שווה להשאר במינוס בבנק או כדאי לכסות אותו בהלוואה?

כדי להתמודד עם המצב ישנם אנשים רבים שבוחרים לקחת הלוואה, פורסים אותה למספר חודשים. הלחץ לקחת הלוואה מגיע גם מכיוון הבנק שמזהה הזדמנות לאסוף מכם עוד כסף, אך השיקול הרציונלי מורה דווקא לא לקחת הלוואה.

מכיוון שאנו בוחרים לקחת הלוואה אנו מתחמקים מניהול תקציב. ברגע שאנו לא מנהלים תקציב, אנו לא מקטינים את רמת ההוצאות. מה שקורה אחר כך, אנחנו מרחיבים את ההוצאות ובסופו של יום אנו נהיה חייבים לקחת הלוואה נוספת.

הדרך השנייה היא לנצל את ההזדמנות ולהתחיל לנהל תקציב (אם תרצו, תוכלו ליצור תקציב נכון בשעה). אפשר להתנהל נכון, חז"ל כבר הורו לנו כי הקדמת תרופה למכה היא הפתרון הטוב ביותר. אפשר לתכנן מראש את ההוצאות ולמנוע הפסדים בשל החזרי ריביות על המינוס או על הלוואות.

נכון שרבים מאיתנו מאמינים שאין אפשרות לחסוך. בשיחות הסלון הביתיות כולנו מדברים על יוקר המחייה, אך הסכיון מרה שאפשר להשג חיסכון מבלי לוותר על איכות חיים.

איך נמנעים מהלוואה?

ככל שתקדימו להתמודד עם המצב הכלכלי, ותנסו להכנס למסגרת כך המחיר שתשלמו יהיה נמוך יותר. דחיינות אי אהובתו של המינוס, דוחים הפרשה לחיסכון, דוחים תשלומי דוחות וקנסות והריביות גודלות.

בשלב ראשון, מכינים רשימה מדויקת של הוצאות חודשיות, ומשווים אותה להכנסות. הפער בניהן תבחינו מייד כי אתם בגירעון. לאחר מכן תקחו את ההוצאות בתקופת החגים וכך תוכלו להעריך כמה ההוצאות שלכם בתקופות השיא.

יש צורך גם בתוכנית עבודה מסודרת. התמודדות עם המצב הכלכלי הנוכחי שלכם לא מספיק, בכדי להגיע להשגים כלכלים פשוטים, כמו קניית דירה והקניית חינוך טוב, או דירה לילדים.

אם נקח את כל ההלוואות, הצ'קים והתשלומים ואת מועדי הפרעון שלהם. אנחנו נגלה מתי החודש הראשון ללא חובות.

לאחר מכן נכין רשימה של סדרי עדיפויות בתקציב שלנו, נסמן אותם במספרים. אחרי שאנו יודעים מה חשוב לנו ומה פחות, נקציב סכום לכל סעיף ונראה אילו סעיפים אנו יכולים להשמיט לגמרי ובאילו סעיפים אפשר לקצץ.

אבל זה לא מספיק. לאחר חגי תישרי, אנו נמצאים בחריגה תקציבית, אם החודש הראשון ללא חובות יפול מעט לפני פסח נצטרך לקיים להקדים רפואה. נקח את הסעיף בו חישבנו את הוצאות השיא של חגי תשרי, ונוסיף או נוריד הוצאות בהתאמה לתקופת פסח. אם אתם נוהגים לרכוש בגדים חדשים לילדיכם בפסח ולא בראש השנה הוסיפו זאת לתקציב.

לאחר שיש בידכם את החישוב כמה יעלה לכם הפסח כהלכתו. על ידי הקצאה של סכום חודשי לטובת הוצאות הפסח, תוכלו להגיע לחג בראש שקט.

כך אגב כדאי לעשות לפני כל הוצאה גדול אך צפויה, כמו בר מצווה, קניית רכב חדש וכו.

תקציב הטיוליים בחודשי החופש והחגים, לא נראה לנו כסעיף משמעותי. יש מאיתנו כאלו היוצאים לחו"ל או נופשים במלון אך המשפחה החרדית הקלאסית נוהגת בדרך כלל לכיוון צפון ברכב המשפחתי, קצת על האש טיולים בטבע וחסל.

אך גם זה עולה כסף רב, שכירת רכב, הוצאות דלק, אוכל בטבע, כניסה לאתרים וכדומה. המשמעות של יציאה לטיולים, או חופשות גם בציבור שלנו למשפחה של 7 נפשות יעלה כמעט 7,000 שקל בשנה. רק לסעיף זה צריך להקצות כמעט 600 שקל בחודש.

גם בסעיף זה כדאי לשבת ולחשוב, היכן אפשר לקצץ. בידקו להיכן לקחתם את הילדים, לאילו קייטנות שלחתם אותם וממה הילדים נהנו. כך תוכלו לקצץ בהוצאות בלי לפגוע בהנאתם של הילדים.

לאחר תיכנון התקציב השנתי. כדאי לפנות לבנק ולהפוך את כל התשלומים וההלוואת להלוואה מרובה אחת. כך תצאו ממעגל ההלוואת (כמובן זה צריך להיות מלווה בהחלטה שאינכם לוקחים הלוואת נוספות).

בכתבה הבאה בסדרה, נעסוק בהלוואות ריביות ומה שביניהם ובסיפורו של אברך שלקח 70,000 שקל משכנתא ורק כעבור 10 שנים הוא הספיק לשלם רק את הריביות!