אילה בן גביר, רעיתתו של חבר הכנסת איתמר בן גביר, החליטה לתבוע את חברות פייסבוק ווראטסאפ על סכום של חצי מיליון שקלים, לאחר שחשבונה הפרטי נחסם.
כזכור, בשבוע שעבר, חשבון הווטסאפ של רעייתו ושל עוד כ-30 אנשים הושעה לצמיתות על ידי פיסבוק, ללא התראה וללא הסבר לחסימת החשבון.
בתגובה לכך כתב בן גביר בחשבון הטוויטר שלו: "הבוקר מצאתי את רעייתי ממררת בבכי. שאלתי אותה מדוע, היא סיפרה שיחד עם ה - WhatsApp, מחקו לה את כל הגיבויים ובהם התכתבות עם אחותה שנפטרה. זה הזיכרון האחרון שנשאר לה ממנה. WhatsApp תתביישו!".
בשל כך, החליטה בן גביר להגיש כתב תביעה אזרחית נגד פייסבוק ו-וואטסאפ בשם, בתביעה דורשים עורכי הדין להסיר מיידית את חסימת שירותי הווצאפ.
עורכי הדין תוקפים את טענת פייסבוק שטענה כי הינה ישות נפרדת מווטסאפ ופירטו: "כל ההפרדה בין הנתבעות הינה מלאכותית בלבד, ובפועל מי שמנהלת, שולטת, מתווה מדיניות ומקבלת החלטות בכל המתרחש בווטסאפ – הינה פייסבוק. בפועל, מי שמגייס עובדים לווצאפ הינה פייסבוק, והעובדים נדרשים לחתום על הסכמי סודיות גם עם 2 החברות, למרות שעל הנייר אינם מועסקים על ידה". בנוסף ציינו בתביעה כי כתובת החברות פייסבוק ווטסאפ רשומה באותה הכתובת".
בכתב התביעה נטען: "שירות הוואטספ הינו שירות תקשורת חיוני ומהותי לאזרחי ישראל. יתר על כן, השירות כולל גם אחסנה ומהווה למעשה "כספת דיגטלית" עבור משתמשיו. - חברת פייסבוק הינה מספקת שירות הוואצאפ, והינה גוף האחסון של הכספת הדיגטלית".
עורכי הדין ציינו כי הנחסמים, לא קיבלו הודעה טרם החסימה, או הסבר לסיבה בגללה נחסמו בתביעה צוינה הסיבה לחסימתה של בן גביר: "החסימה אינה אלא נסיון להשתיק את התובעת, ונסיון עקיף להטיל מורא ולחץ פסול על בעלה של התובעת, ח"כ איתמר בן גביר".
ביחס לתובעת, גב' אילה בן גביר, ציינו עורכי הדין: "הפגיעה הלא ממונית קשה אף יותר לנוכח העובדה שנחסמה בפניה האפשרות לגשת לשיחות וואטסאפ שנשמרו אצלה עם אחותה המנוחה, שהלכה לעולמה בדמי ימיה, ושיחות אלו בעלות ערך סנטימנטלי".
בסיום המכתב דרשו עורכי הדין להסיר את חסימת הוואטסאפ מהתובעת לאלתר ולנמק מה הסיבה לחסימת החשבון ולהשיב את החשבון לאלתר.
אילה בן גביר מסרה: "לא ייתכן שבמדינת ישראל יפגעו באזרחים בצורה דורסנית ללא פיקוח ויגרמו לנו נזק ועוגמת נפש מבלי לתת את הדין".
עו"ד גיא אופיר ורועי בן דוד מסרו: "וואטסאפ הוא שירות תקשורת חיוני שהציבור בישראל תלוי בו, הן למטרות חברתיות, הן פרנסה, והן לצורך ביטוי".