זה פח"עי? לאומני? פלילי? לא ברור. המשטרה חוקרת. עד שהיא תגיע למסקנות המתבקשות, התקשורת תמשיך להפליג בים הסוער של האייטמים.
הפרסומים שהתרוצצו ברשת הוואצאפ בשעות הבוקר המוקדמות היו מצמררים ללא ספק. שלושה ערבים תושבי מזרח ירושלים נעצרו בלב ליבה של שכונת קריית משה הפסטורלית והירושלמית, כשבכליהם נמצאו סכינים.
השלושה תכננו לבצע פיגוע דקירה גדול - נכתב בוואצאפ, ובתוך בית כנסת בעיצומה של תפילת שחרית! הגדילו לפנטז הדווחנים הבכירים. "ממש כמו בפיגוע בהר נוף" כתבו.
איזה ניסים. נס גלוי. נס! הגיבו החברים בקבוצה, איזה נס!
שעה - שעתיים לאחר מכן, אני משוטט כהרגלי באתרי החדשות הגדולים, ומגלה כי אין כל אזכור למקרה המחריד. מנסה לראות איך התקשורת החילונית מסקרת את הנס הגדול שאירע בבוקר שגרתי בלב ירושלים - וכלום. שום אזכור. לא ערבים, לא סכינים ולא יער ירושלים.
כותרות זועקות על עובדי מגה שהולכים הביתה, על רמי לוי ששונא נשים, ויתר הנושאים המעצבנים שהשיח התקשורתי דוחף לנו בכוח לתודעה, שגם ככה עמוסה בהמון אינפורמציה מיותרת.
כמה שעות לאחר מכן, התחילו להתפרסם דיווחים אחרים, לפיהם - האירוע עם שלושת הערבים בקרית משה, היה ככל הנראה על רקע פלילי. השלושה ניסו לפרוץ לרכב, או לבית, דבר מחריד לכשעצמו - אבל תכנון לאומני לא היה כאן.
אנחת רווחה. תחושת הקלה גדולה מציפה את הלב, ו"פוווווו" גדול יוצא מהשפתיים דרך הגרון. זה לא היה לאומני. אפשר לחזור לשגרה. או בשפת הוואצאפ - חזל"ש. דבב"ה.
אפשר לחזור לצחקק מהתסריט הגאוני של שטיסל, לשוב ולעסוק באובססיביות במלחמת העולם בין השוינאים למחבלים, אלי ישי - אריה דרעי - וכל יתר החדשות.
אין ספק שבעידן הנוכחי, העולם הווירטואלי והסלולארי תופס מקום נכבד ומשמעותי בחיינו. אין לנו סבלנות לאמת דיווחים, אין לנו את כוח לקרוא פרשנויות, הכל מסתכם ברשת החברתית הירוקה ובשאלה הנצחית: פלילי או לאומני? כשהלאומני מקפיץ עוד קצת את הלב ומעלה שאלות קיומיות על המציאות המורכבת שלנו כאן בארץ, והפלילי גורם לנו לנופף בביטול, ולהמשיך לדוש במריבות הבלתי נגמרות של הציבור החרדי על כל פלגיו וחצרותיו, ביוקר המחיה, במתווה הגז שאף אחד לא מבין בו, ובקליפ החדש של ליפא, ובעיקר לנשום לרווחה.
אם תרצו, אנחנו אוהבים לטמון את הראש בחול ולשכנע את עצמינו שגל הטרור הנוכחי ידעך מעצמו. עברנו את פרעה, ואת הפיגועים של 2002 - נעבור גם את זה. מה גם שבימים טרופים אלו החושים כבר התכהו. אם עד לפני כמה חודשים כל ניסיון דקירה היה זוכה לגל סיקורים תקשורתי נרחב, היום ניסיון דקירה בשומרון שמסתיים בחסדי שמים באפס נפגעים לכוחותינו, בקושי מקבל מבזק קטן וצדדי באתרי חדשות.
ניתן רק לקוות שמערכות החדשות שמשוועות לאייטמים, ישתפו פעולה עם השקט היחסי שפוקד אותנו, ולא יציפו אותנו במתקפת הפחדות מיותרת, והדווחנים הזריזים ברשתות הוואצאפ, יתאפקו בפעם הבאה, ויותירו את הלב שלנו על דופק תקין.