שלח.
פעולה אחת קטנה שיכולה לחולל שינוי לטווח ארוך, לטוב ולרע.
>> למגזין המלא - כנסו
הפעולה הזאת נעשית לרוב ללא מחשבה מרובה, מבלי לחשוב על התוצאות שעלולות להיות הרות אסון. או להיפך, שעשויות להצמיח אנשים, לעודד אותם ולהפיח בהם תקווה.
אנחנו מתכוונים על שליחת הודעה מחמיאה או משתלחת בהודעת סמס, וואטסאפ, אימייל, ועל אחת כמה וכמה, בסטטוס או ברשתות החברתיות.
אמת כי יכולנו לציין שהכתבה הנוכחית באה בעקבות סיפור מכוער שהתרחש אך לאחרונה בין שני בני זוג (לשעבר) שהשתמשו במדיות החברתיות האחד נגד השניה ולהיפך, באמצעות הילדים שלהם, אך האמת היא שדברים כגון אלו יכולים לקרות כל הזמן ולכל אחד, ולכן לא נביא דוגמאות ולא נפרט שמות של אנשים ובכלל, לא זה עצם העניין.
עצוב ככל שזה יישמע אך יש מי שנצל את כוחו ברשת החברתית לנגח את בן זוגו / בת זוגתו לשעבר על ידי השתלחות חסרת רסן שבמקרה הטוב פוגעת בשני הניצים ובמקרה הפחות טוב – והמצער – פוגעת בילדים שלהם.
כדי להבין עד כמה כוחה של המילה הכתובה או הסרטון שעולה לרשת, הן בסטטוס והן בכל רשת חברתית אחרת - יצאנו לבדוק, איך מתייחסים כוכבי הסטטוסים והרשתות החברתיות לכלי שיש להם ביד. מתי הם מערבים את המשפחה, כמה הם חושפים את חייהם הפרטיים ואיך שומרים על שפיות בים של פרסום, לייקים ותגובות.
המיזם שיצא משליטה - לטובה
אנחנו מתחילים עם יוסי הופמן בעל סוכנות שחקנים, מפיק לקולנוע ובכל מה שקשור לצילום אשר לו למעלה מעשרים אלף עוקבים בסטטוס.
אתה מעלה את חייך האישיים לסטטוס?
"לא", הופמן נחרץ, "לפעמים אני מעלה את המשפחה אבל הם לא ה'אישיו'. גם מטעמי עין הרע, אך בעיקר כי אנשים לא צריכים לראות איפה אני נמצא או נופש ומה הם חיי הפרטיים. לא צריך להוציא לאנשים את העיניים".
כמה אתה נזהר מלהשתלח באחרים?
"אני לא יוצא על אף אחד. הרבה פעמים תוקפים אותנו ולפעמים על סתם, ואני לא מגיב. אם יש לי משהו להגיד למישהו – אגיד לו בפרטי ואם החלטתי להבליג, אמשיך הלאה".
ומה אתה חושב על אנשים שמשתמשים בסטטוס כדי להשתלח באחרים?
"הדבר הכי גרוע שקיים", אומר הופמן והוא חד משמעי, "אסור להשתמש בילדים בכל מקרה שהוא כדי להתנגח אחד בשני. אני אומר לך את זה ממקום של אדם שנשוי בשנית.
"להיפך, אני משתמש בפלטפורמה הזאת רק כדי לעשות טוב. לפני החגים העליתי קמפיין שקורא לשים לב לילדים יתומים ולהורים גרושים בבית הכנסת במהלך החג. קיבלתי אלפי תגובות ברמה כזאת שהפלאפון קרס, הן מילדים להורים גרושים או הורים גרושים או כאלה שהיו בנים להורים גרושים, כמה שזה ריגש אותם ושסוף סוף התייחסו לילד שלהם ורקדו אתו ונתנו לו להחזיק את ספרי התורה במהלך ההקפות".
"את כל זה עשיתי", ממשיך הופמן בגילוי לב, "כי אני רוצה שגם הילד שלי שאיתו אני מנותק קשר - יהיה מישהו שיתייחס אליו יפה בבית הכנסת".
איך אתה מתייחס לתגובות שליליות של אנשים?
"אנשים שסתם מחפשים לעקוץ, אני מתעלם, מקסימום חוסם. לא קרה שחסמתי הרבה".
ומכאן, טיפ לכוכב סטטוסים המתחיל?
"להיות עקבי בתכנים. לא להתפזר עם תכנים אחרים. קח נישה ורוץ עליה. דבר שני: להיות אדם פשוט, כהמשך לדברינו איך לא להשתלח באף אחד, לדבר עם אנשים בגובה העיניים ולזכור שכולנו בני אדם".
לזכור עבור מי ועבור מה
אנחנו ממשיכים לשוחח עם אשת התקשורת החרדית דנה ורון אשר לה למעלה מארבעים אלף עוקבים באינסטגרם ועוד אלפים ברשתות החברתיות השונות.
אלו תכנים את מעלה לרשת?
"אני מעלה לרשת מושגים בחסידות כמו גם אקטואליה ופוליטיקה. אני פובליציסטית. אינני קוראת לעצמי אושיות רשת סטנדרטית כי אני לא מפרסמת מותגים ומוצרים שונים. הסלוגן שלי זה להאיר את העוצמה של יהודי בכל יהודי".
את מעלה לפעמים את הילדים שלך לרשת?
"הילדים שלי גדולים כאשר הקטנה בת שש עשרה ולכן התשובה היא כן. כאשר הם היו קטנים יותר לא העליתי אותם כי הרגשתי שזה לא הוגן להכניס אותם לדבר הזה שהם לא מבינים את ההשלכות של זה".
ורון ממשיכה בשטף: "הרשת היא מקום לא בטוח לילדים קטנים וכשהם גדלים השיקול הזה ירד ולכן כיום אני יותר מראה אותם".
ומה את חושבת על זה שהורים משתמשים בילדים שלהם כדי לנגח זה את זה ועוד ברשתות חברתיות?
"חייבים להימנע מזה כמה שאפשר. כמה שפחות - טוב יותר", עונה ורון וממשיכה, "מבלי להיכנס לשום אירוע באופן ספציפי יש כאן מסר שעלינו לדעת: שמרו לילדים על האפשרות להישאר אנונימיים. זה לא מגיע להם".
ומכאן, טיפ לכוכב רשת המתחיל?
"באופן כללי, לשאול את עצמי מה המטרה ומה אני מרוויחה מזה שאני חושפת את מה שאני חושפת במה שאני מעלה עכשיו. לפעמים אני חושפת כי יש בזה שליחות ואני גורמת לאנשים לחושב פעם שניה על דברים שבקדושה והקב"ה, אז כאשר המניע הוא של שליחות ולקדש את הקב"ה – אז זה מעולה, אבל אם המניע הוא אני ועצמי – אז אפשר וכדאי להמעיט בזה כמה שאפשר".
ומה לגבי תגובות שליליות, את מקבלת כאלה?
"אני ממעטת לקרוא תגובות", עונה ורון קצרות.
לא צריך להיות צהובים כדי לרכוש עוקבים
פסח פרקוף ידוע בציבור החרדי כמנטור עסקי ומנהל חברת מיתוג. אם רוצים לקבל תובנות עסקיות מושחזות – פסח הוא הכתובת ויעידו על כך כל אלו ששלחו לי את המספר שלו כאשר הכנתי את הכתבה וביקשתי מספרים של כוכבי סטטוסים מפורסמים בציבור החרדי.
מה אתה מעלה לסטטוס שלך?
"אני מעלה בעיקר תובנות עסקיות, ושיתוף מהפעילות העסקית שלי ושל הקהילה העסקית שבניתי. זה כולל טיפים קצרים על ניהול עובדים, ניהול תזרים, מכירות, ועוד".
האם ועד כמה אתה חושף את חייך האישים ברשת?
"מעט מאוד מאוד", עונה פסח ואת המילה האחרונה מושך כדי להדגיש עד כמה זה כמעט ולא קורה, "יש מצב שהבן שלי יכנס לפריים פעם ב... אבל לא מעבר לזה".
ולמה?
"לא רואה צורך. לא חושב שזה נכון לשתף את החיים האישיים שלי בסטטוס. אני רואה בסטטוס כלי מדהים להעברת מסרים, ואני משתמש בו על מנת להעביר מסרים לכלל הצופים".
ומה אתה אומר על כאלה שמשתמשים בכלי הזה כדי לנגח זה את זה?
"לא רואה טעם להגיב בכלל לשאלה כזאת. כאילו מה השאלה?", עונה פסח ולאחר כמה שניות של שתיקה הוא ממשיך: "הסטטוס זה כלי עוצמתי, עם הרבה מאוד כוח. כאיש תקשורת אני חושב שאתה מבין את זה הרבה יותר ממני.
"לדוגמה, אצלי אחד הדברים שאני מביא לסטטוס, זה את הכנות העסקית שלי, כי זה מסר שחשוב לי להעביר לציבור הצופים על הדרך שבעל עסק עובר בדרך להצלחה ולא הכל תותים ושמנת. הסטטוס מעביר מסרים שהם הרבה מעבר למילים ולטקסטים שאנחנו כותבים - ושימוש בכוח כזה, בצורה פוגענית, זה כמו לקחת מקל, לחבר לו גומייה שתכפיל את הכוח פי מאה, ועם זה להכות".
"לצערנו", ממשיך פסח בשטף, "היו סיפורים של אובדן בעקבות שיימינג בעולם הרשתות החברתיות, ואני מקווה מאוד שמי שמקבל את הכוח הזה לידיים ידע להשתמש בו בתבונה, ולהפיץ את הטוב עם מכפיל כוח שיעזור להגביר את המסרים הטובים".
איך אתה מתייחס לאנשים שכותבים עליך תגובות שליליות?
"בדרך כלל אני מגיב ומצליח לפרק אותם מתוך גישה חיובית", עוונה פסח, "אני מכיר את הערך שלי, ומבין את המקום שאנשים נפגשים איתי בפעם הראשונה ולא יודעים איך לאכול מישהו שמדבר עסקים ומביא עצות עסקיות וברור שהסקפטיות שלהם עולה. עם הזמן היא מתחלפת בהבנה על בניית התדמית של הערך האמיתי שאני מצליח להביא בסייעתא דשמיא וכבר אין תגובות שליליות עד לאדם הבא בתור".
ומהמילים החשובות הללו, טיפ לכוכב סטטוס מתחיל?
"תוודאו טוב לפני שאתם מעלים סטטוס מה המטרה שאתם רוצים להשיג. במידה ומדובר על קהילה עסקית, אז אני יודע שיש הרבה מאוד שאומרים שחייבים לשתף מעט חיים צהובים כדי לקבל עוקבים ולהיות נחשב - וזה ממש לא נכון! אפשר בהחלט להקים ערוץ סטטוס איכותי ופעיל בלי לשתף את מה שלא צריך.
"בנוסף, חשוב שתביאו את האותנטיות שלכם, תביאו תוכן וקול שהוא שלכם. אל תנסו לחקות אחרים, כי תצאו עורבים. תביאו בשורה, ותבינו מה האמירה שלכם. אחרי שהבנתם מה האמירה שלכם, תחשבו איזה ערך אתם יכולים לתת לצופה, ולא מה אתם מקבלים מהצופים. רק במידה ותחשבו איך לתת, תצליחו לתת ערך אמיתי שהצופים רוצים וצריכים".
פסח מוסיף עוד נקודה חשובה: "בדרך, אתם תבינו שלא כולם קהל היעד שלכם, ומי שלא אוהב את האמירה שלכם, כנראה שהוא לא קהל היעד שלכם. צריך הרבה פעמים לא להקשיב להרבה מאוד הערות בדרך, כשאתם מבינים שהם מגיעים מהאנשים שלא אליהם אתם מנסים להגיע".
לא פשוט להיות יהודי פשוט
את יעקב מאיר קורנבליט אנחנו מכירים בעיקר תחת שמו 'יענקל'ה הרקדן'. יש לו סטטוס פעיל ואין מי שרואה את ריקודיו המשובחים ואינו יוצא מהמרה השחורה כשדוד בפני השמחה הטהורה.
מה אתה מעלה לסטטוס?
"בעיקר שאני רוקד וגם מבשל לאבא שלי, מדי פעם אני גם מספר בדיחות ומראה את 'סדר היום' שלי".
אז אתה משתף את החיים האישיים שלך?
"פחות או יותר כן".
ואיפה לא?
"הגבולות שלי שלא יראו נשים וגם מעדיף לדבר כיאות ולא לדבר שטויות", עונה יענקל'ה, "אני אוהב להראות דברים של פעם, ולכן אני מצלם אותו. לא תמיד הוא רוצה, אבל אנשים מבקשים את זה מאבא שלי ולכן אני משתף מדי פעם כאשר הוא מסכים כמובן".
מה אתה חושב על אנשים שמשתמשים בכלי הזה כדי להתנגח בכל מי שלא בא להם טוב בעין?
"מי אני שאגיד, אבל זה לא יפה בכלל. כל תמונה או סרטון שאני רוצה לעלות לסטטוס – אני שואל כמה פעמים אם הוא מסכים. משתדל לא לעשות סתם דברים כדי לא לעורר עלי כעס של אף אחד. אני כאן רק בשביל לשמח".
טיפ לכוכב המתחיל?
"לא לחקות אחרים. תעשה את מה שאתה טוב. אנשים מספרים לי שהם אוהבים את האוטנטיות שלי. ראיינו אותי פעם לעיתון באמריקה ואמרתי את מה שיצא לי מהפה והלב ביחד: 'ראיתי באמריקה פאר והדר של דירות – מה שנקרה חיים מאושרים – אבל האמת שטוב לי בבית שלי הפשוט'".
כמה פשוט – ככה עמוק.
מי שאין לו כוח נפשי – שלא ייכנס לזה
ומכוכבי סטטוסים אנחנו עוברים לשוחח עם חני ויינברגר אשר לה כחמישים אלף עוקבים באינסטגרם.
ספרי לקוראים שאולי לא מכירים, מי את ומה את עושה ביום יום?
"אני אמא לחמישה ילדים, בעלת חברת איפור על שמי ומשפיענית בציבור החרדי".
ומה את מעלה לסטורי?
"תכנים נשיים", עונה ויינברגר ומפרטת: "זה כולל תוכן נשי, זוגי ומשפחתי שמעורר השראה. אני מראה לנשים שאפשר גם אשת קריירה וגם אמא בבית. אפשר להיות גם אישה לבעל לומד וגם להגשים חלומות ועוד. בקיצור, שילוב בין קודש לחול
"בין לבין יש כמובן הרבה שיתופי פעולה וטיפים שאני נותנת באיפור, המקצוע בו אני עובדת, וכן אני מעלה טיפים בתזונה, אכילה נכונה ועוד".
את מעלה תמונות של הילדים שלך לרשת?
"כן".
ואיפה עובר הגבול? מה לא תעלי?
"קודם כל, אני מעלה אותם רק שבא להם", עונה ויינברג ברורות, "אם הם לא במצב שהם רוצים – אז לא אעשה את זה. רק אם הם נהנים מזה אני מעלה אותם. כמו כן, אם הם בפיג'מה או בכל מצב אחר שלא מתאים לקהל שלי – לא אצלם אותם. אם בעלי בסיטואציה שפחות מתאימה - הוא לא יעלה. העיקר שיהיה צנוע ושלא יחדור לפרטיות. זה קו שלי.
"כשרצינו לעשות יום הולדת במשפחה, העליתי רק כמה תמונות לפני ואת החגיגה עצמה ומה שעשינו בה – שמרתי לעצמנו".
ואיך את, דווקא מהמקום שלך, רואה את זה שזוג לשעבר מתקוטטים על הילדים שלהם ברשת?
"נורא ואיום. שאבא לוקח את הילד ומשתמש בו זה אסון, כי זה פוגע בילד. זה יפגע בכל העתיד שלו. לקחת ילד ולהחפיץ אותו נגד בן הזוג – זה הדבר הכי לא מוסרי בעולם, חוצמיזה שזה לא נכון בעליל. אלו הם דברים שיפים לשמור עליהם בפנים. החכמה היא לעשות אותם בשקט".
ואיך את רואה את זה שיש אנשים שמשתמשים ברשת החברתית כדי להתנגח בכל מי שלא נראה להם טוב בעין?
"אני סולדת מאנשים כאלה. אדם שיש לו זמן פנוי והוא מבקר את השני – שייקח את הזמן המיותר וילמד לשמוח ולגדול במקום להיות עסוק בלהקטין אחרים".
"מי שמתעסק בחיים של אחרים – משהו אצלו רקוב", ממשיכה ויינברגר, "שיחנך את עצמו ואז לא יהיה לו זמן לאחרים. אני דוגלת בעין טובה. ככל שמפרגנים יותר - זה חוזר אלינו. מה ששלנו שלנו ואין אחד נוגע בשני".
מה הטיפ שלך לכוכב רשת המתחיל?
"להביא משהו אחר. להביא את עצמך. לא לעקוב אחרי אחרים כדי לא לעשות 'כמו'. להיות מקוריים. להסתכל ישר למטרה ולהביא את ה'אני מאמין' שלי בלי לחשוב על מה אומרים עלי".
ואיך את מתמודדת עם תגובות שליליות של אנשים?
"מפתחים חסינות שבאה עם הזמן", ויינברגר כנה, "מי שאין לו כוח נפשי – שלא יכנס לזה. יש הרבה אנשים שיש להם זמן פנוי, כאמור, וצריך לדעת להיות חזקים לזה ולכן, שוב, מי שיש לו את הכוחות – זה משהו שהוא נרכש, שייכנס לזה. אבל מי שמרגיש שהוא לא יכול – שלא ייכנס לעולם הרשתות החברתיות".
"ושוב, אדם שהוא רע – זה כי רע לו. אישית, אני בוחרת לרחם על מי שמגיבה לי בצורה שלילית", חותמת ויינברגר.
כן, גם כוכב שוטף כלים
השיחה עם 'כוכב הסטטוסים' ישראל בוגרד איננה דומה לשום שיחה אחרת. אם אצל אחרים אני צריך קודם כל להציג את עצמי, לספר על מה אנחנו הולכים לדבר ואז להתחיל לראיין, אצל ישראל הכל שונה. קודם כל – אנחנו פותחים בבדיחה, כזו שמרעידה את שנינו מצחוק ואחר כך, כטוב ליבנו בשמחה, אנחנו עוברים ל'ביזנעס'.
מי אתה, ישראל? ספר למי שלא מכיר...
"אני מעלה לרשת גם מחיי היום יום שלי, גם בידור, גם קמפיינים שאני מפיק לכלל החברות הגדולות בארץ, גם בהתנדבות במד"א וכמובן, את העבודה שלי בתחום שיווק הנדל"ן".
ואיפה הגבול – מה לא תעלה לסטטוס?
"יש לי כלל פשוט", מגלה בוגרד, "האם הסרטון שאני יעלה כעת - אותו אברך שיש לו סמרטפון - אבל הוא לא חשוף לתוכן אחר ברשת - האם הוא לא יחשוש שהילדים שלו יראו את מה שהוא מדליק".
ומה לגבי המשפחה שלך, מה ה'קו' שלך?
"את אשתי אראה כמובן לפי גדרי הצניעות וזה יהיה מעט תוך כדי שיתוף חיי האישים - גם יש הרבה נשים צופות.
"ואני אומר, בואו לראות את הסיפור שלי כמו שאני מספר אותו. את החיים דרך העיניים שלי... חשוב להדגיש, גם אם אתה אומן או מפורסם בסוף יום אתה צריך לשטוף כלים, זאת אומרת להיות 'ישראל הבעל', 'ישראל האבא' ולא ישראל של הרשת".
מה דעתך על זוגות לשעבר שרבים ביניהם ברשת על הילדים שלהם?
"מי אני שאגיד, אבל אני לא חושב שהרשת החברתית זאת הבמה", עונה בוגרד, "זוג שיש ביניהם ריב ולא משנה מהו – צריכים לנהל אותו בבית.
"בפלטפורמה שלי אני משתמש כדי להביא עוד חיוך לעוד יהודי ולא להתנגח באף אחד ומי שחושב שזה טוב – שיהיה לו בהצלחה".
טיפ לכוכב סטטוסים המתחיל?
"תהיה כנה במאה אחוז. אל תהיה מי שאתה לא. תביא את הדברים הפשוטים כמו שהם ובלי להתאמץ".
ורגע לפני סיום בוגרד מוסיף משפט מחץ, חצי בדיחה חצי רציני: "ואם מישהו קיבל היתר מרבותיו להשתלח בכל העולם, שיבוסם לו, מי אנחנו שנצא נגד רבנים".
אחריות גדולה שצריך לדעת איך לנצל אותה
אנחנו עוברים לשוחח עם כוכב הרשת, שוקי סלומון, אשר קוראי 'כיכר השבת' מכירים אותו מהתוכניות השונות ומפינת פרשת השבוע שלו שאלות בפרשה. סלומון מתעסק בנדל"ן וזוהי פרנסתו ואילו את חייו ברשת הוא מנהל בעיקר כדי לשמח אנשים.
מה אתה מעלה ברשת?
סלומון פותח: "לא יודע אם אני כוכב רשת, אני מעביר ברשת דברים שחשובים לי, בעיקר שמחה, כמה חשוב להגיד תודה על הכל לאבא שבשמים וסתם לכל אדם שעושה לך טוב, אהבת חינם, הרבה אמונה, וכמובן את המוזיקה שלי".
"העולם היום עצוב לאנשים, אני מנסה קצת להאיר אותו בעזרת הרשת", סלומון עוצר לרגע ומשתף, "אני מתעסק למעלה מעשרים שנה בנדל"ן אבל הרשת מלווה את חיי השוטפים".
אתה מעלה את המשפחה שלך לרשת?
"פה ושם. מטבע הדברים כיוון שאנשים מתעניינים בי והמשפחה שלי היא חלק ממני אז אני מעלה את המשפחה".
איפה הגבול? מה לא תעלה?
"לא הצבתי גבולות. אני יודע מראש שדברים שלי נראים אישיים מידי ומשפחתיים מידי לא אעלה, אבל אירועים וימי הולדת וילדים – למה לא. בפרט אם הם רוצים. יש מי שמתחבר יותר ומי שפחות. הבת שפחות מתחברת – אני פחות מעלה אותה. אשתי שפחות מתחברת – אני מעלה אותה לסירוגין או שאעלה את שולחן שבת המיוחד שהיא הכינה או בישולים טעימים שלה".
"האמת היא שהתחלתי את כל הדבר הזה בשביל עצמי ומשפחתי", משתף סלומון, "והיום זו קהילה של מאות אנשים. אני מנצל את זה למוזיקה שלי לפתוח אותה ולפרסם אותה בעולם. כל הרוצה ליטול – יבוא ויטול.
"זה התחיל כתחביב והיום זה כבר עם אחריות גדולה. יש אנשים שחושבים שאני השראה בשבילם. אם זה דור שאני השראה בשבילו הוא צריך טיפול רציני".
מה אומר על אנשים שמשתמשים ברשת כדי להתנגח זה בזה?
"הרשת הפכה מדבר כיפי ונחמד לכלי ניגוח ולכלוך. לא לכך זה נועד. לא לכך אני הועדתי את זה אצלי ולעולם לא אלכלך על מישהו. אראה כמה שיותר אהבת חינם. כדאי לאנשים כאלה להסתכל על חצי הכוס המלאה והראש שלנו בדור הזה מחפש את הצרות והרע. הרשת הינה דבר שיתופי, אפשר לשתף דברים פחות טובים – אבל לא לפגוע באנשים דרך זה ובטח שלא לכבס את הכביסה המלוכלכת דרך הרשת. כל אדם יכול לקום ולראות כמה רע וכמה טוב, אני בחרתי בטוב".
ואיך אתה מתייחס לתגובות שליליות?
"אני תמיד עונה. מסביר את עצמי. לא מתבייש. מכל רע – אני עושה טוב. מסביר שלא יקרה כלום לחשוב טוב. לכולנו יש מגרעות, אינני מושלם. אינני חייב את הרשת הזאת לאף אחד, אני עושה את זה נטו כי אני אוהב את זה ושאנשים סביבי מאושרים מזה".
ומכאן טיפ לכוכב רשת המתחיל?
"תהיה אתה ותראה את הכל חיובי ובשמחה. תתמיד בטוב ותעשה לאנשים טוב – אין ספק שתצליח. צריך לעשות את זה עם הרבה עניין ולהראות את דרך לזה. להשתמש ברשת לדברים טובים – אנשים מעריכים את זה".
אם הילדים עושים מצווה – אעלה אותם
מורן קורס הינה אשת תקשורת, מטפלת רגשית וזוגית ומרצה. יש לה סטטוס פעיל עם אלפי עוקבים וברשת החברתית עוד כעשרים אלף עוקבים.
מה את מעלה לרשת?
"תכנים שמחזקים. עד הקורונה לא היה לי בכלל וואטסאפ", חושפת קורס, "ואז נכנסתי להידברות ועוד ולאט לאט הבנתי שאני יכולה להשתמש בכוח הזה. אם ה׳ נתן לי את האפשרות - חבל לא לנצל אותה. זאת אומרת, הרגשתי שלרשת יש כוח גדול. כוח שיש לנצל כדי לעבוד רק את ה'. הרשת הינה פלטפורמה טובה להעברת מסרים חיוביים. יש הרבה בלבול וכאוס בזמן הזה. החלטתי להביא את האור. אני מרגישה שאני 'שליחה' ברשת".
את מעלה את המשפחה שלך לרשת?
"יש לי עקרונות שלא להראות סתם דברים כגון ארוחת ערב. מה שקשור ב'סתם' – לא. כל פעם לפני שאני מעלה אני שואלת את עצמי האם זה יחזק מישהו או לא. אם לא – לא אעלה. אם הילדים שלי עושים מעשה מצווה - אני אעלה אותם".
איפה הקו האדום, מה לא תעלי?
"אני בן אדם מאד פרטי, לכן לא אעלה כל מה שקשור בפרטיות שלי, או דברים שהם ״סתם״ כמו: ארוחת צהריים סתמית, כאמור, או איפה אני נמצאת עכשיו. לא כל העולם צריך לדעת מה אכלתי ועם מי ואיפה אני נמצאת כל דקה. גם חשוב לי לא לעלות את בעלי. שוב, ממקום של שמירת הפרטיות, אני עושה אתו הרבה דברים זוגיים – אבל לא כל העולם צריך לדעת מה אנחנו עושים ביחד ואיפה״.
מה את אומרת על אנשים שמשתמשים ברשת כדי להתנגח?
"יש לנו כוח בידיים ולכל אחד יש בחירה לאן לקחת את הכוח הזה. אם אתה מוסיף באור - אשריך. אבל אם לא – חבל, מה אתה עושה עם הזמן שיש לך, זמן שהקב"ה נתן לך?".
קיבלת תגובות שליליות על דברים שהעלית?
"יש את האנשים האלה בכל מקום ועל כל דבר שזז, אני לא מתייחסת אליהם".
ומכאן, טיפ לכוכב רשת המתחיל?
"להיות ממוקד מטרה כי אפשר להתפזר. כל פעם לשאול את עצמך – מה זה מועיל ומה זה לא. אומנם לפעמים משלמים לי ואני מפרסמת, לא הכל זה רק עבודת ה', אבל אני בוחרת מה לעלות ולכן חשוב לי לעלות תוכן איכותי. דברים שאני מתחברת אליהם".
הומור צהוב-שחור
לסיום, אנחנו משוחחים עם גדול כוכבי הסטטוסים, הצלם שלומי כהן, לו יש עשרות אלפי עוקבים שנהנים מהתוכן המיוחד שהוא מייצר.
מה אתה מעלה לרשת?
"מאז ומתמיד שיתפתי את היום יום שלי בפלטפורמות של הרשתות החברתיות. אחרי הפייסבוק, ביום שנפתח הפיצ'ר של סטטוס – העלתי סטטוס וגיליתי שיש לי שם קהל יותר אטרקטיבי בשבילי כי הם אנשי הקשר שלי. בפעם הראשונה היו כשש מאות צופים וזה היה נחמד ועם הזמן זה הלך וגדל.
"בהתחלה העלתי תמונות של אירועים שעשיתי. תמונות ממקום עבודתי, לא יודע אם אתם מכירים – אתר 'כיכר השבת', ואז תוך כדי תנועה שטסתי לחו"ל שיתפתי את ההווי שלי. כל הזמן היו פידבקים טובים והמשכתי.
"אני משתף דברים כגון מודעות לשילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה, או ללמוד חברותא בגמרא. גם להעביר מסרים של טוב, חסד ושמחה, כמו התנדבות. לנצל את המקום שלי לדברים חיוביים".
ואיפה ה'קו האדום' שלא תעבור אותו, מה לא תעלה לרשת?
"לא אעלה שירת נשים, דברים לא צנועים. זוהי פלטפורמה פנים חרדית ואני שומר עליה. לא אזלזל באנשים אלא רק אפרגן".
ומה אתה אומר על אנשים שמשתלחים ברשת?
"אני חושב שיש הומור צהוב-שחור, כמו שאני קורא לזה, זה נשמע נחמד וטוב, אבל זה טיפשות של אנשים בעלי השפעה מסוימת שבמקום להרבות שלום ולעשות דברים טובים, סתם מבזבזים את זמנם".
איך אתה מגיב לאנשים ששולחים תגובות שליליות?
"בדרך כלל אני לא מגיב ולא מסתכל. בגלל שזה הסטטוס אצלי, אני יודע את המספר שלך, אתה לא פיקטיבי ולכן אתה לא יכול לנגח כמו שאתה רוצה. פחות מגיבים רע, אבל יש תגובות של 'השמנת', 'רזית', אני יודע להתמודד עם זה".
ומכאן, טיפ לכוכב רשת המתחיל?
"לשתף את החיים האישים. לא בקטע 'צהוב' רכילותי, אלא לשתף שאתה לומד או אוכל. ברמה שמעניינת עם 'טוויסט' מעניין, אווירה טובה וחיוך.
"לא נהיים כוכב ביום אחד. זו עבודה של שנים. להשקיע ולחשוב על איך מגדילים צפיות".
•
לסיום, נזכור שחיים ומוות ביד הלשון ובשנים האחרונות בפרט בעידן הסטטוסים והרשתות החברתיות – האימרה הזאת מקבלת משמעות כפולה ומכופלת.
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il