כשמישהו נפטר, הצעדים הראשונים בדרך כלל די ברורים: אנחנו הולכים להלוויה, לנחם ב'שבעה' או שולחים אוכל. אך לאחר התקופה הראשונית, עלולים לשכוח לעתים את המתאבלים ואין כללים ברורים בנוגע להתנהגות עימם. אנחנו לא רוצים להזכיר להם את הצרה שנחתה על ראשם, אומרת רבקה סופר, מייסדת-שותפה ומנכ"לית "אובדן מודרני", קהילה מקוונת המציעה משאבים ושיחות על אובדן ויגון.
לכן, בתגובה, אנו הולכים בין הטיפות, מנסים לדלג על הנושא הזה לחלוטין, או לא אומרים דבר. אם כי ללא כוונה כמעט, אנו עשויים לומר דברים פוגעים או שאינם מועילים, מכיוון שאנו ממוקדים בעזרה לעצמנו לעבור את הרגע שמעורר אי נוחות, במקום להיות באמת שם עבור האדם האבל.
אז סופר וג'ני ברנן, פרופסורית במרכז הלאומי לחינוך מוות במכללת הר אידה בארה"ב, נותנות את הטיפים שלהן - מה לא לומר למישהו שמתאבל:
1. מה לא לומר: "מה שלומך?"
כשאתם מוציאים מן הפה את הביטוי השחוק הזה, סביר להניח שהצד השני שומע משהו שונה בסגנון של: "בבקשה תגיד לי שאתה בסדר, כי זה לא יהיה לי נוח אם תגיד לי שלא", אומרת ברנן. כאשר מקשים עם שאלה זו, יש סיכוי גבוה יותר שאנשים יגיבו "בסדר" או "טוב", במקום באמת להביע את רגשותיהם.
מה לומר במקום זאת: "בטח ממש קשה לך עכשיו"
"הכירו בכך שמה שעובר על המתאבל כרגע כואב מאוד", אומרת סופר. אל תפרשו את רגשותיו - תנו לו הזדמנות להתאבל באופן מלא וללא שיפוטיות.
2. מה לא לומר: "הוא במקום טוב יותר עכשיו"
במהלך זמן כה מבלבל ואישי, עדיף להיות זהירים מאשר להטיף עם משפטי אמונה שאולי האבל יכול להצטער בעטיים, אומרת ברנן. ביטוי זה מדגיש את הכאב שהוא חש כרגע. הנפטר עדיין איננו ולא איתו - וזה מה שקשה בעצם.
מה לומר במקום זאת: "אני מצטער שאתה סובל"
"בוודאי שהאבל שמח שאהוב ליבו כבר לא סובל", אומרת ברנן, "אבל זה לא גורם לכאב להיות שונה". התמקדו באדם שחווה כאב באותו הרגע.
3. מה לא לומר: "בבקשה תגיד לי אם אני יכול לעשות משהו בשבילך"
הושטת יד על ידי בקשת הצעות לתמיכה, יכולה להתיש. היא מטילה את האחריות לפנות לקבלת עזרה - על השכולים.
מה לומר במקום זאת: "אני אבוא לעשות קצת כביסה" / "אני אשלם את החשבונות"
אנשים מוכנים לקבל תמיכה אם זו הצעה ספציפית ולא פתוחה, אומרת ברנן.
4. מה לא לומר: "אתה תמיד יכול להתחתן" / "יהיו לכם עוד ילדים"
אם מישהו מאבד בן / בת זוג או ילד ואתם אומרים לו שהוא תמיד יכול להתחתן מחדש או להביא ילד נוסף לעולם, במחשבה שאתם עוזרים לו לראות את האור בקצה המנהרה - אתם טועים. לשכולים זה יכול להישמע כאילו אתם רומזים שהאדם האהוב עליהם ניתן להחלפה. "זה משחק באחד הפחדים הגדולים ביותר: שהם איכשהו ישכחו את אותו אדם ושהוא לא יהיה משמעותי כל כך בחייהם בעתיד", אומרת ברנן.
מה לומר במקום זאת: "ספר לי עליו"
כשמתמודדים עם כאב האובדן הנוכחי, עלול להיות קשה להביט לעבר עתיד שכולל בתוכו אנשים אלמונים, אומרת סופר. עזרו לאבל התמקד בזכרונות, על ידי שאילת שאלות ספציפיות ולהאזין לו מכל הלב.
5. מה לא לומר: "אני יודע איך אתה מרגיש"
אף על פי שכולם יחוו בזמן מסוים אובדן, זו חוויה אישית באופן מוחלט. לעולם אינכם יכולים לדעת באמת כיצד מישהו חווה את האובדן וטענה שאתם כן, יכולה לתת תחושה לא נעימה, אפילו של ביטול.
מה לומר במקום זאת: "אני יכול לדמיין איך אתה מרגיש"
ברנן ממליצה תמיד לתת לאדם הזדמנות לזהות את הרגשתו, במקום לדבר בשבילו.
6. מה לא לומר: "זה קורה לכולם, בסופו של דבר"
כולנו אכן חווים מוות ואובדן כחלק מהחיים, אך נקודת מבט זו עשויה למזער את האובדן בפועל באותו הרגע. ביטוי זה נאמר לעתים קרובות כאשר אנשים מאבדים את הוריהם, אומרת ברנן.
מה לומר במקום זאת: "אתה בטח ממש מתגעגע"
אובדן של אדם אהוב הוא ככל הנראה מקור הכאב - התמקדו בכך, במקום להסיט אותו לצד כאספקט בלתי משתנה בחיים.