לעתים רחוקות קיימת אבחנה אחת שמתאימה לכולם בעולם של מחלות הנפש, במיוחד כשמדובר בדיכאון. מאפייני המחלות הללו משתנים מאדם לאדם. אז, איך נוכל לדעת אם הדכדוך שאופף אותנו לאחרונה הוא דיכאון או רק מצב רוח רע שיחלוף כלעומת שבא? המוח שלנו אפוף מסתורין ומורכב להבנה, אבל המדע יודע עליו כמה דברים.
סימנים שזה בסך הכל מצב רוח ירוד
חשתם מרמור היום בשעות הבוקר ולקראת הערב הרגשתם מעט יותר טוב. הייתם קצת כועסים, די עצובים. כולנו היינו שם, במצב רוח רע. אי נוחות יכולה להתבטא בגורמים חיצוניים כמו שינת לילה גרועה, חוסר של ויטמין D, אלרגיות או תזונה לקויה. לפעמים, אתם מאחרים לעבודה כי התינוק שלכם הקיא על המכנסיים שלכם ואז פספסתם את האוטובוס ברגע האחרון, אז כמובן שאתם כועסים!
בימים אחרים, ללא שום סיבה, אתם מתעוררים בצד הלא נכון של המיטה והחיים הם לימונים טהורים, בלי לימונדה.
האינדיקטורים הגדולים ביותר שיצביעו על כך שאתם פשוט שרויים במצב רוח רע, הם, אם אתם עדיין יכולים לערוך מצגות בעבודה, לשים לב לנלמד בכיתה, לטפל בילדים שלכם ולהשיג כל מה שביניהם. מחר יהיה טוב יותר (תכלס, זה כיף בעצם, כל הריגוש הזה של טוב ורע) והרובוטיות הזו שמאפיינת אתכם היא לא משהו שריצה לילית לא יכולה לתקן.
סימנים שזה עלול להיות דיכאון בתפקוד גבוה
כאשר מצב רוח רע הופך להיות הסטטוס קוו שלכם ותחושות של חוסר ערך, עצב, אשמה או חוסר עניין פוגשים אתכם מדי בוקר במראה, זה כנראה לא רק מצב רוח רע. זה יכול להיות דיכאון בתפקוד גבוה, הידוע גם בשם דיסתימיה או הפרעת דיכאון מתמשך (PDD).
לאנשים רבים עם PDD יש חיים חברתיים מוצלחים, קריירות ומשפחות. אנחנו רואים אותם עושים את כל זה ומעריצים אותם על כך. לעולם החיצוני, אדם הסובל מ-PDD נראה בסדר. עם זאת, נדרש מאמץ עצום מאנשים אלה לקום ולשמור על כל מערכות היחסים והתפקידים שלהם בשליטה. הם עושים את זה, אבל זה כואב, זה קשה וההרגשה הזאת נמשכת זמן רב. (אנחנו מדברים על שנים).
פסיכיאטר צריך לאבחן PDD. כדי לעשות זאת, הוא מחפש גרסאות פחות אינטנסיביות של סימפטומים הדומים לאלה של הפרעת דיכאון מז'ורי (MDD) על פני תקופה של לפחות שנתיים. אלו יכולים להיות שינויים בהרגלי השינה והאכילה, חוסר מוטיבציה, תחושת ריקנות כללית, הערכה עצמית נמוכה וחוסר החלטיות כתסמינים של MDD. אם אלה מתרחשים כמעט כל יום, כל היום, ללא סיבה נראית לעין, על פני תקופה של שנתיים או יותר, זה יכול להצביע על PDD.
ראוי לציין כי אנשים רבים החיים עם PDD סובלים בשתיקה, או משום שהם לא זיהו עדיין את הסימפטומים שלהם או שהם לא רוצים להכיר בהם. אנשים עם דיכאון בתפקוד גבוה ממלאים חובות, אולי אפילו מצטיינים מעל בני גילם ועשויים לחשוב שעצבנות מתמדת היא חלק מהחיים. לעתים קרובות, גם אם אנשים מזהים סימפטומים של PDD, הם משכנעים את עצמם שהם לא מרגישים אותם בחומרה מספיק כדי להצדיק בקשת עזרה. "אני מגיע לעבודה בכל יום ונפגש עם המשפחה שלי בשבתות! אני לא יכול להיות מדוכא!".
אם אתם מרגישים כאילו אתם במצב רוח רע מאז 2017, או אפילו חווים התקפי עצב ארוכים לסירוגין, במשך כמה שנים, שווה לבדוק עם פסיכיאטר כדי לראות אם PDD הוא האשם. ישנם טיפולים זמינים ומטפלים שיכולים לעזור לכם לעבור את זה ולצאת מחוזקים.