אנשים רבים חושבים שהמפתח להצלחה הוא דבקות עיקשת בכוחה של חשיבה חיובית. מהר מאוד כבש הטרנד האופטימי את העולם, החל מלהיט סוחף של אודי דוידי ועד להמוני קאוצ'רים שמבטיחים לסלק מחייכם כל דבר שלילי.
אך לפני שאתם מאמצים את שיטת החשיבה החיובית, כדאי שתקראו את תוצאות המחקר שערכה פרופסור גבריאלה אטינגן מאוניברסיטת ניו יורק.
"במחקר שערכתי, הצגתי נשים שהשתתפו בתכנית הפחתת משקל" אמרה פרופסור אטינגן לניו יורק טיימס, "הנשים התחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת התבקשה לדמיין שהיא סיימה בהצלחה את התכנית, ואילו הקבוצה השנייה התבקשה לדמיין מצבים בהם הן התפתו לחבל בדיאטה. כעבור שנה, בדקתי את מצבן הפיזי של הנשים, והתוצאות היו מדהימות: ככל שהנשים דמיינו את עצמן באופן חיובי יותר, כך הן איבדו פחות ממשקלן".
מאז אותו מחקר, ביצעה פרופסור אטינגן יחד עם עמיתיה, מחקרי מעקב דומים, שחקרו אנשים בגילאים שונים ויעדים מגוונים, כמו סטודנטים בתהליך חיפוש עבודה, ותלמידי בית ספר שמעוניינים לשפר את גיליון הציונים. בכל אחד מהמחקרים, המסקנה בכל המחקרים הייתה זהה: אימוץ חשיבה אופטימית, אינו מסייע בהשגת היעדים, ולמעשה אף עלול להפריע לאנשים לממש את החלומות שלהם.
אמנם חשיבה חיובית מרגיעה ומסייעת בהפחתת לחץ, אך באותה מידה היא עלולה להבריח את כמות האנרגיה הדרושה כדי להגשים היעד. במילים אחרות, לפי אטינגן, החשיבה החיובית גורמת לנו להרגיש כאילו כבר השגנו את מטרתנו, ואיננו צריכים לעבוד יותר.
דמיינו גם מצבי כישלון
המתנגדים לשיטת החשיבה החיובית, כופרים בכל סיסמאות ה-"תחשוב טוב, יהיה טוב", אך לדברי פרופסור אטינגן, גם זו טעות. "מחקרים מוכיחים שהאסטרטגיה הריאליסטית אינה עובדת טוב יותר מתוצאות החשיבה החיובית" אומרת אטינגן. "הפתרון הוא לשלב בין שתי השיטות: חשבו על משאלה ודמיינו במשך מספר דקות כיצד היא מתגשמת, אך אז הקדישו זמן נוסף ודמיינו את המכשולים הצפויים לעמוד בדרך למימוש הרצון".
התהליך הזה, שאטינגן וחבריה מכנים "ניגוד מנטלי", הביא לתוצאות טובות בניסויי מעבדה. המשתתפים שלקחו בחשבון את כל האופציות, השיגו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לאלה שהתעלמו מהאפשרות שייכשלו. והסיבה לכך פשוטה: שילוב ראייה מציאותית גורם לנו לנטוש רצונות שאינם ברי-השגה עבורנו, ומונע מאיתנו לשקוע באופוריות מיותרות.
"חשיבה חיובית היא מהנה, אבל לאו דווקא טובה לנו" מסכמת פרופסור אטינגן, "כמו כל דבר בחיים, השגת מטרות דורשת גישה מאוזנת ומתונה, לא להתעכב רק על החסרונות, אך גם לא לכפות על עצמנו אופטימיות מזויפת".