רבי זושא מאניפולי היה מתבונן במעשי הגנבים ולומד מהם שיטות ודרכי פעולה בעבודת השם. אינני רבי זושא, אבל בחינוך שקיבלתי למדתי לנצל כל דבר שקורה מסביב, ולהפיק ממנו לקחים כדי להשתפר, להקדם ולהצליח בחיים.
אז בימים אלה, כאשר מיליוני צופים יושבים מדי ערב ובולעים בעיניהם ובלבם את מהלכי משחקי הכדורגל, זו הזדמנות נהדרת להפיק כמה תובנות 'אימוניות' לחיים. אז גם אם אינכם אוהדי המשחקים – התובנות והכלים בידכם.
נצא אפוא לשריקת הפתיחה:
להסתכל לקושי בעיניים
1. קבוצה המגיעה אל כר הדשא ואין קבוצה יריבה ממול – המשחק אינו משחק. אם אין קשיים והתמודדויות בחיים, לא באמת אפשר לצמוח. כשהכול הולך בקלות, זה כמו לבעוט לשער ריק.
2. הקושי וההתנגדות שמייצרת הקבוצה היריבה, מייצרים מוטיבציה ועניין במשחק. כך גם בחיינו – יש קשיים ביום יום, זה נכון, אבל אם הם כבר קיימים, כדאי לקחת אותם כדי לייצר מהם מוטיבציה על מנת לפלס דרך ולהתקדם. דווקא הקשיים מעוררים את הרצון שלנו להראות שאנחנו באמת יכולים. אילולא הקשיים, 'זה לא היה זה'.
3. שחקן מקצועי לא ירטון לעולם "המשחק הוא קשה". זה בדיוק חלק מהעניין. ככל שהוא קשה יותר, האתגר גדול יותר. כך גם בחיינו - קבלת הקושי כחלק מהמשחק, היא העצמה בהנעה להישגיות אמתית. הקושי ב"משחק" הוא זה שדוחף אותנו לחפש עמוק יותר בתוך עצמנו ולגלות את הפוטנציאל החבוי בנו. הפוטנציאל והיכולות גבוהות פי כמה ממה שאנחנו משערים אפילו. איך תדע אם לא יהיו קשיים?
4. כמה שאתה כשרוני, תמיד טוב לקבל הכוונה ממאמן אישי טוב. המאמן רואה דברים שייתכן ולא שמת לבך אליהם. המאמן מציב יעדים ואתגרים ומעורר בך מוטיבציה. אם אתה רוצה להצליח באמת, אימון הוא חלק מהמשחק.
אתה השחקן!
ולמחצית השניה:
5. בספורט חייבים להתאמן, לנוע במרץ, לרוץ מהר ולקפוץ גבוה, כדי להתגבר על המכשולים ולהשיג את האתגר. כך גם בחיים – ישיבה בחיבוק ידיים בתקווה ש"הכול יסתדר מאליו" וש"יהיה בסדר" (ואני מכיר רבים כאלה), זו נוסחה שלא תוביל אותנו להישגים שלא לדבר על הצלחות. אדם צריך לדלג מעל מכשולים, לעקוף אותם, לרוץ מהר כדי להשיג את מטרותיו או לקפוץ גבוה כחלק משאיפותיו.
6. בהיותו עגול, מזכיר לנו הכדור כי פעולותינו נשאבות מכל הצדדים של אישיותנו וכוחותינו. כשאנחנו חותרים להצליח בחיים, עלינו להשתמש בכל הכישורים והיכולות שחנן אותנו ה' בהם, ולהפעיל את כל החושים והכישורים כדי להצליח באמת.
7. בתהליך אימון (קואצ'ינג), איננו צופים בשחקנים - אנו השחקנים! המטרה להשיג מה שרצינו, להצליח ולהתקדם, היא חלק מהמשחק שלנו ורק שלנו ואף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו. בל נשכח שיש לנו 'אוהדים' ועיניהם תלויות בנו, מייחלות לפריצת השער. האוהדים הם הרעייה / הבעל, הילדים ובני המשפחה. הצלחתנו זו שאיפתם וזו רווחתם.
8. יש אוהדים שיתמידו בנאמנותם לקבוצה "שלהם", אבל הם יעבירו את נאמנותם לקבוצה אחרת אם הקבוצה "שלהם" תפסיד בשיטתיות בסדרת משחקים. לעומתם, השחקנים יתמידו לדבוק בקבוצתם כדי להגיע לניצחונות. יש אנשים שיתנהגו כמו אוהדי הקבוצה, וכשהם יתקלו במצוקה, הם ינסו להתעלם או יפעלו בחוסר עקביות. לעתים קרובות הם יחליפו דפוסי פעולה כדי לברוח מכל מה שגרם להם תסכול ואכזבה.
השחקנים האמתיים, יתאמצו תמיד להביא לכך שהחיים יתנהלו באופן הראוי. גם אל הקשיים הם יתייחסו כאל חלק מהמערכת (ראה סעיף 2). אין לנו באמת אופציה אחרת "לעבור מגרש", כי החיים זה המגרש שלנו. עדיף אפוא להרוויח כדי לנצח, מאשר לשחק בתחושה מרה של לוזריות והפסד.
9. שחקנים מקבלים את הקשיים שבדרך אל הבקעת השער כחלק ממערכת מוסכמת, והם יתאמצו לפרוץ להישגים ולהגיע ליעדים. הקב"ה ברא בעולמו את הקשיים וההתמודדויות כדי להוציא מאתנו את מיטב הכוחות והכישרונות שנתן בנו. יש קשיים ביום יום? יש התמודדויות? לנצח אותם זה הטעם הטוב. מה שווים חיים חסרי אתגרים?
• • •
ו'פנדל' רוחני לסיום:
העולם עשוי בצורת כדור. כדור הארץ נמסר בידיו של כל יהודי ("כל אחד חייב לומר 'בשבילי נברא העולם'"), שכן מטרת החיים היא להכניס את כדור הארץ לשער, הלא הוא "שער המלך".
מנחם זיגלבוים הוא סופר, מאמן אישי ומרצה בקורס לאימון בי.נ.ר.
להערות בונות, הארות והזמנת מפגשים 050-3541295 או במייל: eimunmz@gmail.com