בקשת הסליחה צריכה לכתחילה להיעשות על ידי הפוגע בעצמו, לכן ראוי שמבקש הסליחה יפנה אל הנפגע וידבר על ליבו שיאות למחול לו. החלק השני של הפלפול המרתק (יהדות, ימי סליחות)
מה בין בקשת סליחה על פגיעה בזולת לחובת בקשת המחילה בערב יום כיפור ומהי חובת הנפגע למחול? הרב יהודה שטרן בפלפול מרתק לרגל ימי התשובה. מדפיסים בערב שבת ולומדים בשבת (יהדות)
יש פוסקים הסוברים שחוזה אחיד אשר מתאפיין בניסוח אחיד שאינו ספציפי ללקוח מסוים, לא ניתן להציב בו תנאים הנוגדים את ההלכה וכן לא ניתן להציב בו תנאים שאינם עולים עם היגיון צרכני מקובל (יהדות)
האם חתימה על הסכם עם גוף כלכלי גדול, אשר בדרך כלל נעשית באמצעות חוזה המכיל סעיפים רבים יצור חלות חיובית מלאה על כלל סעיפי החוזה? חלק ב' של הפלפול המרתק (יהדות, מה הדין?)
רכישת מוצר או שירות מחברה גדולה כגון בנק, חברת תקשורת וכדומה, נעשית באמצעות חתימת הסכם אחיד לכלל צרכני החברה. מה הדין בחתימה ללא קריאת ההסכם? (יהדות, הלכה)
כיצד הנאת הערב מתמודדת עם בעיית האסמכתא? והאם התחייבות לערבות לאחר מתן מעות, אין לה כל תוקף? השיעור השבועי עם הרב יהודה שטרן. מדפיסים בערב שבת ולומדים בשבת (פרשת השבוע)
האם ערבות "עיוורת" שאיננה מתייחסת למלווה ספציפי יש בה כדי ליצור התחייבות ושיעבוד אישי? הפלפול השבועי עם הרב יהודה שטרן. מדפיסים ולומדים (יהדות, מה הדין)
האם בית הדין או פרנסי הציבור יכולים להפקיע קרקעות וזכויות קנייניות בכדי לתת מענה לצרכי ציבור העולים לרגל? הפלפול השבועי עם הרב יהודה שטרן. מדפיסים ולומדים (יהדות, מה הדין)
המבקש אשר מעוניין לדעת בשל מה הוא סורב או מיהו הגורם שהתנגד לקבלתו, עשוי לפנות אל אחד מחברי הוועדה. האם מותר לחשוף מידע מוועדת איכלוס, ועדת קבלה לישיבה או סמינר? (יהדות)
לאור שיטות הראשונים בביאור סוגיית אפי תלתא, עולה לכאורה כי אין היתר להפיץ או לשמוע דברי גנות שהופצו ברבים וכי היתר אפי תלתא עוסק במצבים מיוחדים (יהדות, מה הדין)
ישנם מצבים בהם מותר להפיץ את גנותו של הזולת. ההיתר מוגדר כלשון הרע לצורך תועלת • שבעה תנאים מצטברים בכדי להתיר את הפצת דבר הגנות לשם תועלת (יהדות, מה הדין)
כאשר העיסוק בגנות הזולת מגיע מתוך מניע טהור שאין בו רצון לבזות או לגנות, אלא הוא מוצא אחרון כדי לפתור בעיה או נזק, יש מצבים בהם יהיה מותר לספר לשון הרע (מה הדין)
יש שסוברים כי ניתן להפיץ ללא שום חשש את גנות מעשיהם של אישי ציבור. הטיעון מתבסס על ההנחה כי הסכמה לשרת את הציבור כוללת הסכמה שבשתיקה להיות חשוף לביקורת (יהדות)
פעמים שיהיה די בפרסום פרשיית מרמה או עוול כדי להזהיר את הציבור. במצבים מסוימים יש להתיר לספר לשון הרע לשם תועלת, כגון במקרים בהם יכולים להציל מגזילה או עושק (מה הדין)
מידי תקופה עולה השאלה האם להתיר פרסום שמות חשודים במעשים פליליים. מצד אחד - הצורך הציבורי בשמירה על חברה מתוקנת. מצד שני - זכות הסורר לשוב בתשובה (יהדות, מה הדין)
פרסום התנצלות על הפצת שם רע יכולה לסייע בצמצום הנזקים והיקף הגנות. האם הפוגע צריך לפרסם הבהרות או התנצלות, בכדי לרפא ולהבריא את פציעתו הנפשית של הנפגע (יהדות)
לשון הרע והוצאת שם רע הם איסורים חמורים. ככל שהמידע עובר יותר מהר היקף ההכפשה ופוטנציאל הנזק מתרחב. האם לנפגע זכות תביעה לפיצויים או בקשת התנצלות (יהדות)