בתחילה יצר הארגון קשר עם אותם יהודים, לאחר שפרטיהם הגיעו מבני משפחותיהם שעזבו את אותן מדינות והעבירו לידיו את פרטי בני משפחותיהם. במחלקה שבה יש 4 עובדים קבועים, כולם דוברי ערבית שוטפת, יצרו קשר עם אותם יהודים ועניינו אותם ביהדותם. מאוחר יותר, לאחר שהוציאה שני סרטונים שבהם הפייטן הבינלאומי בשפה הערבית, זיו יחזקאל, קרא ליהודים אבודים לחזור ליהדותם ולהתחקות אחר המקורות שלהם, החל להגיע למחלקה גל של פניות וכיום היא נעזרת גם באתר ייעודי בשפה הערבית, ואנשיה עורכים שיעורי תורה בסקייפ וכן לימוד תורה בחברותא.
"למחלקה יש שלשה מעגלים" אומר דאוד, שם בדוי "המעגל הרחב יותר כולל קרוב ל-2,000 יהודים שאנחנו שולחים להם כמה מילים לקראת החגים. במעגל הבינוני נמצאים כ-400 יהודים שרוצים איתנו קשר קרוב יותר, ונכנסים באופן קבוע לאתר שלנו כדי למצוא חומר יהודי אותנטי ועכשווי. במעגל הקרוב יותר נמצאים 60 יהודים שמשתתפים באופן קבוע בשיעורי תורה או לומדים תורה אחד על אחד, ומקבלים מאיתנו – כל אחד לפי מה שהוא מבקש – ספרות יהודית וכן תשמישי קדושה. כך קמה לה משפחה וירטואלית, במסגרתה מתחילים חלק מאותם יהודים-ערבים להכיר את יהדותם באמצעות שיעורי יהדות וירטואליים”.
כעת, לקראת חג הפסח, הוציאו ביד לאחים הגדה בשפה הערבית, לראשונה אי פעם. "עד היום היתה הגדה בערבית כתובה, אבל התוכן היה פסוקים בעברית. זו הפעם הראשונה שבה גם התוכן של ההגדה מתורגם לעברית, וחלקה משולב גם עם הסברים וביאורים רחבים יותר".
ההגדה היתה אמורה להישלח באופן פיזי ליהודים במדינות ערב ובערים וכפרים ערביים ביו"ש שעמם עומד הארגון בקשר, אולם בשל הקורונה, הארגון מסתפק בשליחת קובץ PDF להדפסה לכתובות האימייל שיש ברשותו. יחד עם זאת, היו גם מי שזכו לקבל מהארגון מצות באמצעות משלוח דרך מדינה שלישית. "אנו עומדים בקשר עם יהודים מלוב, תוניס, לבנון, ירדן, עיראק ותימן, אבל רק היהודים מעיראק הספיקו לקבל את המצות. לאחר חיסולו של סולימאני לפני כמה חודשים הבנו שייתכן ועיראק נכנסת לסחרור ולכן מיהרנו לשלוח את המצות למשפחה יהודית המתגוררת במוסול, במטרה שהמצות יספיקו אליה לפני פסח. המצות אכן הגיעו אליה ממש לפני הטלת הסגר ברחובות וזו היתה הפעם הראשונה שאותם יהודים, שכבר קיבלו מאיתנו ספרים ותשמישי קדושה אחרים חגגו את פסח. לצערנו בגלל הקורונה, המצות ששלחנו ליהודים בשאר המדינות לא יספיקו להגיע אליהן לפני החג, אך לפחות הם זכו לקרוא את ההגדה ולהרגיש בני חורין".
