מרוקו הודיעה אמש (שלישי) כי היא מנתקת את יחסיה עם איראן בעקבות תמיכתה של טהרן ב"חזית הפוליסריו", התנועה הפועלת להקמת מדינה עצמאית בסהרה המערבית, שטח שמרוקו תובעת בעלות עליו.
שר החוץ של מרוקו נאסר בוריטה אמר במסיבת עיתונאים כי חזר מטהראן מפגישה עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, במהלכה הודיע לו על החלטתה של מרוקו לנתק את היחסים עם איראן. בוריטה נפגש אתמול אחרי הצהריים עם השגריר האיראני ברבאט ודרש ממנו לעזוב באופן מיידי את המדינה. שגריר מרוקו בטהראן כבר עזב את איראן.
מאז סיום השלטון הקולוניאלי הספרדי טוענת מרוקו כי סהרה המערבית שייכת לה, ובמשך 16 שנה היא ניהלה מלחמה נגד חזית הפוליסריו, שהקימה את "הרפובליקה הדמוקרטית הערבית של הסהרה".
אחרי הפסקת האש שהוכרזה בין הצדדים ב-1991 התחלקה סהרה המערבית לשניים: כוח משקיפי שלום של האו"ם מפקח על ההפרדה בין הכוחות המרוקניים במה שמרוקו רואה כמחוזות הדרומיים שלה, לבין כוחות גרילה באזור שבשליטת הפוליסריו, סמוך לגבול עם אלג'יריה.
בוריטה אמר שאיראן וארגון חיזבאללה, שהוא בעל בריתה של טהרן, מאמנים ומחמשים לוחמים השייכים לפוליסריו. "חיזבאללה שלח אנשי צבא לפוליסריו, סיפק לחזית כלי נשק ואימן את אנשיה בלוחמה בשטח בנוי", האשים בוריטה והוסיף כי לרבאט יש מידע לפיו דיפלומטים בשגרירות האיראנית באלג'יריה סייעו לקשר בין החיזבאללה והפוליסריו.
איראן הצליחה בשנים האחרונות להסתכסך עם שורה של מדינות, המאשימות את טהרן ואת ארגונו של חסן נסראללה בניסיון השתלטות שיעי על המזרח התיכון ובערעור היציבות באזור. בראש המתנגדות לאיראן, חוץ מישראל כמובן, ניצבת סעודיה, מנהיגת העולם הסוני. הקשרים בין מרוקו לאיראן מעולם לא היו חזקים במיוחד, ומרוקו תומכת ביריבתה הגדולה של איראן סעודיה.
בוריטה הדגיש כי הצעד המרוקני ננקט אך ורק משיקולים בילטרליים, ואין לו קשר להתפתחויות אזוריות או בינלאומיות. יצוין, כי היחסים בין שתי המדינות נותקו על ידי מרוקו ב- 2009, על רקע טענתה למעורבותה של איראן השיעית בנעשה בבחריין (שהרוב השיעי שבה נשלט על ידי בית המלוכה הסוני), אך היחסים חודשו בהדרגה החל מ- 2014.