שיחה עם מנהל פרויקט החרדים במכון טכנולוגי בחולון -HIT, ד"ר עמוס ברדע.
ברשותך נתחיל ב"איש" ולאחר מכן נעבור ל"אישו". כיצד להגדיר אותך?
איש תורה ומדע.
מאין התורה?
מבית אבא ומבתי המדרש איתרי בירושלים, ישיבת הנגב ומכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. עוסק בהנחלת התורה וההלכה ובכתיבה תורנית שנים רבות.
ומאין המדע?
אני בעל השכלה מדעית רחבה אותה רכשתי במספר אוניברסיטאות. את הדוקטורט עשיתי באוניברסיטה העברית בירושלים, כ"כ הייתי עמית מחקר במכון ויצמן למדע במשך מספר שנים.
מה תפקידך כיום?
אני חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכון הטכנולוגי חולון - HIT, ומנהל את פרויקט החרדים של המכון.
האם עסקת בהנדסה?
הייתי מהנדס בכיר בחברת אינטל.
האם HIT היא מכללה?
מדובר במוסד ציבורי להשכלה גבוהה, היינו מוסד מתוקצב ששכר הלימוד בו שווה לשכר הלימוד אשר באוניברסיטאות. HIT מתרכז בתוכניות לימוד טכנולוגיים ומדעיים, כגון הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית, ניהול טכנולוגי, עיצוב תעשייתי ועוד. הוא מכונה "מכון" בשל האוריינטציה הטכנולוגית שלו כדוגמת מכון לב שבירושלים (בג"ט –בית ספר הגבוה לטכנולוגיה) להבדיל ממכללות שתוכניות הלימוד בהן קשורות בד"כ לתחומי מדעי החברה, רוח ומשפטים.
מהו פרויקט החרדים?
מדובר בהקמת מסגרת חרדית ללימודי הנדסה חשמל ואלקטרוניקה, עיצוב תעשייתי או עיצוב פנים ועוד מגוון מקצועות אשר נלמדים במסגרת המכון. בלב ליבו של הפרויקט עומדת דווקא המכינה הקדם אקדמית המהווה את השלב הקריטי בתהליך הקבלה להשכלה הגבוהה. המכינה אמורה למלא את החסכים בתחומי המקצועות הבסיסים כמו מתמטיקה ואנגלית, מדובר במכינה ייעודית לחסרי בגרות המהווה את ה"שער" להשכלה הגבוהה.
אנו נשקיע בכל תלמיד חרדי שיבוא בשערי המכינה את מירב המאמצים ע"מ שיסיים את המכינה בהצלחה. אנו נאפשר גמישות בזמני הלימוד ותמיכה כלכלית וסיוע אישי. יש לציין שבנות חרדיות שעברו את מבחני סולד לא תצטרכנה לעבור את המכינה.
מדוע שצעיר חרדי חסר בגרות ישקיע מאמצים בלימודים ריאליים ולא ילמד לימודים "רכים" יותר?
אנו מצעים גם לימודים "רכים" אך שמים את יהבנו דווקא בלימודים הריאליים משתי סיבות. א. "יגעת ומצאת תאמין" – המקצועות בתחומי ההנדסה הם בעלי כושר הכנסה גבוה ומאפשרות בטחון תעסוקתי בשל הביקוש בשוק העבודה. אנו מאמינים ב"הון האנושי" של החברה החרדית ובפוטנציאל הרב בהנגשת אוכלוסייה זו למקצועות יוקרתיים.
ב. דבר הנוגע לעניין המגיע "מעומקא דליבא" שכן מדובר בציבור שהחליט לצאת ממעגל הלימודים התורניים לשוק החיים והפרנסה. אינני מקבל בשום פנים ואופן את ההשקפה המעמידה ציבור זה במעמד של "שנה ופירש" לא מדובר בתלמידי חכמים שהופכים להיות בעלי בתים. כבוגר החינוך החרדי אני רואה זכות בעשיה שאחריתה תכונן יראי ה' שהם גם מהנדסים או רופאים, מנהיגים טכנולוגיים בעשייה הישראלית. ולא רק בפן של קידוש ה' אלא בהסתכלות הריאלית של תפקיד החברה החרדית בישראל ומניעת חילול ה'. נתחים הולכים וגדלים של מקומות העבודה בישראל יתפסו ע"י החברה החרדית בשל הגידול הטבעי, מדובר בחברה שתהווה מרכיב משמעותי בשוק העבודה. מחובתנו ליצור את התנאים אשר ימנעו מצב בו החרדים יהפכו לחוטבי עצים ושאבי מים של החברה הכללית.
כיצד אתה מצפה שאדם עם עול פרנסה ומשכנתא יחשוב גבוהה גבוהה?
חשוב להיות מכוון פרנסה ולכן אנו מצעים מקצועות שיבטיחו בטחון כלכלי, אך לכך דרושה השקעה. כשם שבן תורה החובש את ספסלי בית המדרש חושב גבוהה גבוהה חרף העובדה שיש עליו עול פרנסה ומשכנתא כך גם הנכנס לשוק העבודה בד בבד עם שיקולי הפרנסה שהם חשובים כאמור, חייב להבין כי המעבר לעולם העשייה לא פוגע בכי-הוא-זה ביעוד הגדול ובתפקיד הגדול שהוא יכול למלא.
במידה ואנחנו נהפוך לשוליות בחברה הפסדנו, ביזינו את עצמנו וכל האשמה תחול על ראשנו שכן זה יהיה בבחינת "דבר ה' ביזה". לא נוכל להסכים למצב בו יהיה רופא אשר לצידו יהיה אח חרדי או מהנדס אשר הנדסאי חרדי יהיה נושא כליו. אני מטיף למנהיגות חרדית בתחומי העשייה אשר תיוצר אך ורק על-ידי כיבוש עמדות מפתח בחברה המאפשרים את עיצוב החברה בה אנו חיים ולכך יש צורך בהשקעה בתחומי המקצועות היוקרתיים.
תודה ושנה טובה ומבורכת, שנהיה לראש ולא לזנב.