"השם מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם".
לפני שנה ושבועיים, חווה העם היהודי את השואה הראשונה בארץ ישראל. אין שם אחר מתאים יותר לקרוא לזה מלבד שואה. התיאורים. העדויות. המראות. אין שם תואר שיהווה הגזמה ביחס למה שהתרחש כאן, בארץ ישראל, מקום מושבו הטבעי של העם היהודי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
על מה שהיה כבר נכתב וייכתב עוד רבות, אך פעמים, בתוך הטרגדיה הנוראה הזו שהביאה את עם ישראל למלחמה בשבע חזיתות, שמא נוטים אנו להתמקד ב"מיקרו" ולא ב"מאקרו".
אם לפני שנה, במוצאי חג שמחת תורה, אותו לקחו מידינו המחבלים הארורים ועוזריהם ימ"ש, היה מאן דהו מתאר באזנינו את המצב בו נהיה שנה אחרי, היינו בוודאי מסתכלים על אותו אדם כתמהוני.
הבה נתבונן:
שנה אחרי טבח שמחת תורה - אין חמאס.
שנה אחרי שמחת תורה - אין סינוואר.
שנה אחרי שמחת תורה - אין הנייה.
שנה אחרי שמחת תורה - אין נסראללה.
שנה אחרי שמחת תורה - אין רדואן.
שנה אחרי שמחת תורה - אין את עיר הטרור והמוות עזה (רק תביטו בתמונות).
וכעת ניתן גם לומר: שנה אחרי שמחת תורה, טראמפ הוא נשיא ארה"ב הנבחר.
מתוך כל הכאב, מתוך הצער הבלתי נתפס במותו של כל חייל וכל יהודי, מתוך העובדה שישראל נמצאת עדיין בעיצומה של מלחמה, פעמים שאנו שוכחים להסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר, מבט שהיה נותן לנו פרספקטיבה ברורה על נפלאות השם וניסיו.
ניקח רגע את איראן.
אם נתבונן באורך הזמן שלקח לאמריקאים להתכונן לפני כל מתקפה על ישראל, אם נתבונן על כל הפעולות שנאלצה ישראל לעשות כדי לסלק את האיום המיידי של רדואן, ראוי לכאורה שישאל כל אחד את עצמו:
מה היה קורה אילו חיזבאללה ואיראן היו מחליטים לתקוף את ישראל בטילים בליסטיים ביחד עם חמאס? ללא כל הגנה אמריקנית, בשעה שערי ישראל נכבשו על ידי האויב, ספק אם בדרך הטבע עוד הייתה פה מדינה בשם "ישראל".
רק לפני כמה חודשים, סיקרו אתרי התקשורת הישראלים והבינלאומיים את היכולות המדהימות של חיזבאללה ככח הרקטי הגדול ביותר בעולם. ישראלים פנו לרכישת גנרטורים והעיר ירושלים נבוכה.
כיום, שנה אחרי, חיזבאללה אינו מסוגל לפגוע בישראל הרבה יותר ממה שחמאס היה מסוגל לפני שנה, וישראל הצליחה בס"ד לחסל את תוכנית 'כיבוש הגליל'.
תוכנית 'כיבוש הגליל' שנהגתה במוחו האכזרי של הטרוריסט המטורף חסן נסראללה, יכולה הייתה להתרחש דקות או שעות אחרי מתקפת חמאס, במקביל למתקפה מכל הגזרות.
אגב, גם אם איראן לא הייתה בסוד העניינים בתוכנית רצח היהודים של סינוואר - שעת הכושר של טהרן הייתה ללא ספק בבוקר או ביום שמחת תורה תשפ"ד.
איראן וחיזבאללה לא ניצלו את שעת הכושר.
במקום זאת, חיזבאללה התחיל מלחמה עם ישראל בדיוק באופן שנתן לה ולארה"ב את השנה כולה כדי להיערך כראוי, ואיראן תקפה את ישראל רק אחרי שהמעצמה הגדולה בעולם פרסה את היכולות החזקות ביותר שלה במזרח התיכון כדי להגן על עם ישראל.
הבה נדמיין מצב של דרום כבוש, של צפון כבוש, של מטח טילים בליסטיים בלתי פוסק מאיראן, מהחות'ים, מעיראק ופשיטה על ארץ הקודש של אויבינו הכובשים ביהודה ושומרון.
אך כל זה לא קרה. והשבוע, בחסד השם עלינו, כ"מכה בפטיש" על ראשם של אויבינו, סילק הבורא יתברך בחסדיו גם את הנגע המתחסד של המפלגה הדמוקרטית מהבית הלבן.
אי אפשר לדעת מה יהיה עם טראמפ, ונותר רק לקוות שהוא ימשיך באותה הדרך בה התנהל בשנים בה כיהן כנשיא של חסד. אך דבר אחד בטוח כבר עכשיו: טראמפ הוא לא ביידן. טראמפ הוא נשיא רפובליקני שמוקף באוהבי ישראל לרוב, ביהודים רבים, חלקם שומרי מצוות, שרוצים את טובת העם היהודי לא פחות מכל אחד מאיתנו. בואו נתפלל שאכן כך יהיה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הקב"ה מראה לנו פנים שוחקות. הקב"ה שומר עלינו באופן שגם אם כואב, וגם אם כואב מאוד, הוא ממשיך לקיים את הבטחתו "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם".
כעת אנחנו בשיא. יהי רצון שנהיה ראויים לזה ובעיקר שנדע להכיר בטובת הבורא.