רבי צדוק הכהן רבינוביץ, מבית גדולים היה. אביו רבי יעקב הכהן, אב"ד קרייזבורג בקורלנד, היה צאצא לרבי משולם זלמן מירלש, חמיו של החכם צבי".
נולד בקרייזבורג בכ"ב שבט תקפ"ג. בילותו התלבט בכשרונותיו הבלתי־ שכיחים ובהתמדתו הבלתי מצויה. חסידים מספרים כי בהיותו בן שלש וחצי כבר למד בעצמו גמרא ותוספות וכשלא היו בבית נרות למאור מרוב עניות, היה יוצא החוצה ולומד לאור הירח...
ויגדל הילד
בהיותו בן שש, מת עליו אביו. הוא עבר לקריניק הליטאית בה חונך על ידי דודו, אחי אביו רבי יוסף הכהן רבינוביץ, רב העיר ומחבר כפות הזהב. בעיר זו נתפרסם בתור העילוי "מקריניק". בן י"ב, כפי עדותו עצמו, כבר החליף תשובות בהלכה. בן י"ג הוא דורש דרשה חריפה שנדפסה ברבות הימים בספרו. החריפות והבקיאות מדהימים וכמעט לא יאומן שמחברם הוא ילד. בגיל זה החל בחיבור הערות תורניות על ספריו. הוא מעיין גם בספרי מחקר ורוכש בהם ידיעות רבות. אף תכנן, בהיותו צעיר, לחבר ספר על תולדות חכמי ישראל.
בן ט"ו הוא עזב את ביתו והחל בגדודיו שהקנו לו שם כגאון בלתי מצוי. הסתובב אצל גדולי הדור כמו, רבי חיים מצאנז, רבי מאיר מפרימשלאן נפגש גם עם רבי יעקב אורנשטין רבה של לבוב, רבי צבי הירש חיות, רבי שלמה קלוגר מבראד וגם עם גדולי האדמו"רים כרי"ם מגור, רבי שלום ליינר מאיזביצה. והאחרון שגרם למהפכה נפשית בחייו, רבי מרדכי יוסף סיפורים רבים מספרים חסידים על מסעותיו. השוה שבהם: התגלות גאונית באברך כה צעיר. אפייני הוא הסופר על הפגישה בינו לבין רבי יעקב אורנשטין. רבי צדוק דחק את העומדים ליד חדרו של הגאון ונכנס ראשון. רבי יעקב גוער בו: אברך מה לך נדחק ? יודע אתה את הש"ס ?" רבי צדוק: וחצי ש"ס לא מספיק ?" רבי יעקב: איזה". רבי צדוק: בזה שתבחר..."ואמר ברצוני להכיר את האדמו"ר שעשה את נכדו של רבי עקיבא איגר לחסיד...
הכל מעלין לארץ ישראל
שנים מאוחר יותר החליט לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה. הוא מסר על כך לחסידים וביקש להפרד מהם. הללו החליטו למנוע בכל מחיר את עליתו. מכתבים מארץ ישראל שהגיעו מאחיו של הכהן", רבי יצחק אביגדור רבינוביץ, היו מוחבאים על ידי החסידים. הכהן" שהתפלא על חוסר תשובותיו של אחיו למכתביו ראה בכך עכוב שמימי והסכים להשאר בגולה. את כספו ששמר לנסיעה לארץ ישראל העביר לרשות החסידים לבנין בית המדרש עבורו ועבור חסידיו. בית המדרש הוקם ברחוב טראגובה בשנת תרנ"ז והיה מפורסם בלובלין בשם בית מדרשו של הכהן".
כתיבת ספריו נמשכה בנביעה עצומה. גם בשעת דיבורו היה ממשיך בכתיבה ועונה על אתר, על השאלות שנשאל. ספריו מסודרים בצורה נפלאה ללא רבב או קמט. היה גם ביביליוגרף מומחה וספריתו הכילה למעלה מחמשת אלפים כרך, שהורישם לפני פטירתו לבית מדרשו. אף הם, כבית המדרש, עלו באש הנאצים ימ"ש.
בשנת תר"ס נחלש וכוחותיו דלו. הוא ריכז את כתביו וביקש מבניו החורגים להשתדל בהדפסתם. נסתלק בהיותו בן שבעים ושבע. קברו נכרה לימינו של רבו רעו, רבי לייבלה איגר ובתוך אהלו.
לא פסיק פומיה מגירסא
הכהן" לא הניח אחריו בנים. מתלמידיו־יורשיו היו: רבי אברהם משה ממרקשוב, רבי נח בראוור, רבה של בארנוב ואחרים. חיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה. ספריו בהלכה מצטיינים בבקיאותם ובהגיונם. בין כתבי ידו: פירושים על איוב ועל ירמיהו. מאכלות אסורות" - ארבעה חלקים. אפרושא על סייגים מרבנן, תקנת עגונה" שאלות ותשובות. הגהות וחדושים על הש"ס והרמב"ם. ספרים רבים על מדרשים, זוהר, על אלגברה, תכונה וספרים רבים אחרים.
(תולדותיו מתוך תולדות החסידות )