תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק | האם אנו יודעים מי זרעו האותנטי של עמלק?

בית הדין בהאג מלא מפה לפה, ניתן לחתוך את האווירה האנטישמית בסכין, מלומדים שועי עולם מעונבים עוטים גלימה שחורה חלקם אף חובשים פאות פתטיות לרגל המעמד. המחזה כולו נראה כסתירה מצלצלת למציאות, עם ישראל רק כמה חודשים קודם לכן חווה טבח רצחני איום ונורא שלא נראה כמותו מאז השואה, והנה אנחנו מוצבים שוב על דוכן הנאשמים וכולם מניפים לעברנו אצבע מאשימה. עלילת דם במיטבה גרסת עשרים עשרים וארבע.

בפרשת השבוע שוב ניפגש עם מצוות התורה בעניין מחיית עמלק, וכך נחתמת פרשתנו:

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וגו' תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

האם חמאס הם באמת מבני בניו של עמלק, אולי הם בכלל מבני גרמניה או שמא כל המצר לישראל נעשה ראש הנחש ויקרא שמו עמלק?

גרממיא של אדום

סוגיות שלמות בש"ס נלמדות במשך אלפי שנים מאז חתימת התלמוד, לפעמים נדמה שיש סוגיות שמקבלות זווית ראיה נוספות ומוארות באור חדש בהתאם לזמן ולמקום.

אחת מהם היא במסכת מגילה:

אמר רבי יצחק, מאי דכתיב אל תת ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו', אמר יעקב לפני הקב"ה, רבונו של עולם אל תתן לעשיו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק, זו 'גרממיא של אדום' שאלמלי יוצאין מחריבין כל העולם כולו.

ובהגהות היעב"ץ הגיה:

"כמדומה רצונו לומר גרמניא היא אשכנז שלנו" נמצא אם כן שהעם הגרמני דהיום הינו מזרעו של אדום-עשו, ומכאן סימוכין לכך שהם מזרעו של עמלק שגם הוא מזרעו של עשו.

קבלת פני הקיסר

לפי מסורת שהיתה בידי המנהיג החרדי הירושלמי ר' יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), כבר הגאון ר' אליהו מווילנה קישר בין העם הגרמני לבין עמלק. כשביקר הקיסר הגרמני וילהלם השני בירושלים, בשנת 1898, היה הרב זוננפלד אחד משני הרבנים הבודדים שלא הופיעו לקבלת הפנים המפוארת שנערכה לכבודו. את סירובו להופיע, למרות ההזדמנות הנדירה לברך את ברכת 'שחלק מכבודו לבשר ודם', הסביר כעבור ימים כך:

והטעם שוויתרתי על ברכה נדירה זו - משום ששמעתי ממורי ורבי הגרי"ל דיסקין ז"ל (ר' יהודה לייב דיסקין), כי מסורת בידו בשם הגר"א, שהאומה הגרמנית מזרע עמלק יצאה...ואיך אלך לברך בשם ומלכות על קיסר, ששולט על אומה שנצטוינו למחות את זכרה...

פורים 1941

אחר השואה רבים ראו במעשי הנאצים ובעוזריהם את העמלקים החדשים. רבנים שנעקדו על קידוש ה' בשנות הזעם הרבו לדבר על כך ללא הרף, והדברים מפורסמים. אך היה עוד מישהו שאמר זאת במפורש, בבחינת מלאך רע על כורחו עונה אמן:

היה זה בשנת תש"ז בה התקיימו קבל עם ועולם משפטי נירנברג המפורסמים לשם ולתהילה, המשפט שעסק בדינם של פושעי הנאצים ועוזריהם פסק את דינם של עשרה נאצים נודעים למוות בתלייה. האנלוגיה ברורה 'עשרת בני המן' אלו לעומת אלו, מהדורת נס פורים מוגבלת קורמת עור וגידים.

והנה בא תרו של השטן והמטיף יוליוס שטרייכר ימ"ש העורך המיתולוגי של 'דער שטרימר' הוא נעץ מבט בעיני הפלדה שלו בעדי הראייה שעמדו שם וזעק לעברם מדם לבו: "חג פורים 1941"

בעיה הלכתית חמורה

לאנלוגיות מסוג זה יש בהחלט מקום, עמלק לובש ופושט צורה מה לנו כי נדקדק האם הוא בן אחר בן עד המן הרשע ומשם לעשיו או שמא העיקר הכוונה. הכל נכון, אך בשדה ההלכתי כל טיעון יש משקל ומשמעות שונה בתכלית.

בספרות ההלכה ישנם דיונים מורכבים סביב אותה הקבלה בין גרמניה לאב הטיפוס עמלק. כי הרי שנו רבותינו שאין מקבלים גרים מזרע עמלק, כיוון שכך, שאלה נתגלגלה לפתחו של מרן בעל 'שבט הלוי' זצוק"ל הנידון נסוב על גרמני שבא להתגייר האם מקבלים אותו?

הגאון פותח את תשובתו ('שבט הלוי' ח"ה סי' קמט) כשהוא מפקפק אם שייך לדון עפ"י אותה הקבלה להלכה, וכה הוא כותב: "ובעצם שאלתו על קבלת הגר"א שהגרמנים הם משורש עמלק, אם כי לפי מעשיהם הרעים בוודאי הם קרוב להם, אבל לדון בזמן הזה כן קשה..."

לאחר שנושא ונותן כדרכה של תורה הוא מסיים, "באופן שאיני רואה שום פקפוק בקבלת גרמנים לגירי צדק, אם באים באמת וצדק לחסות תחת כנפי השכינה" .

נמחה את החרפה

לא עברו שנים רבות מאז שארובות מחנות ההשמדה עבדו מלוא הקיטור, וכבר ממשלת גרמניה הקציבה שילומים לנפגעי השואה, מה שעורר עניין האם אין בכך משום קשירת קשר עם זרע עמלק. כמו כן היו כאלה שחפצו להטיל חרם על תוצרתה של גרמניה, וגם הם טענו שיש בכך משום מצוות מחיית עמלק.

רבי בנימין זילבר זצוק"ל דוחה סברא זו וכה הוא כותב (שו"ת "אז נדברו" ח"ב סי' עז): "אין שום איסור לקנות תוצרת גרמניה יותר משאר גויים... וחלילה לחדש תורה חדשה שיש בזה מצות מחיית עמלק כי עד יבא שילה יהיה נעלם מאתנו מי הוא זה עמלק האמתי לכן נראה שאין מקום להחמיר בזה".

וכן ראשונים ואחרונים רבים דנים כיצד מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק – הלא אין מקבלים מהם גרים ואכהמ"ל.

מספנות בשירות הנאצים - וישראל

מאז עברו הרבה מים באוקיינוסים ובמהלך השנים ישראל לא רק שלא נמנעה מלקנות סחורה עם "חשש עמלקיות" להיפך, היא טיפחה את הקשרים עוד יותר, ובמשך הזמן ישראל רכשה מגרמניה חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק משייטת הצוללות של חיל הים. והחל מ-2009 נוהלו מגעים למימוש אופציה לרכישת צוללת נוספת מסדרת דולפין AIP. המגעים הסתיימו ב-2012. הצוללות מסדרת דולפין AIP היא סדרת הצוללות החדישה ביותר של חיל הים הישראלי. סדרת הצוללות נבנו במספנת "הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט" שבעיר קיל שבגרמניה, ומחיר כל אחת מהן הוא כ-400 מיליון אירו, כאשר שליש ממחירה של כל צוללת מומן על ידי ממשלת גרמניה

הוואלדטסוורקה-דויטשה ורפט היא מספנה שבסיסה בקיל שבגרמניה. החברה משתייכת לקבוצת טיסנקרופ מערכות ימיות והיא מתמחה בייצור ספינות אזרחיות, ספינות טילים וצוללות. שבמהלך מלחמת העולם השנייה הוואלדטסוורקה בנתה לצי הנאצי 33 צוללות מסוג VIIC בהמבורג ו-31 בקיל.

מחה תמחה את זכר... היעווסעקעס

במעבר חד נעבור לעם אחר, בספר קובץ מאמרים (עמ' צ) של רבי אלחנן וסרמן הי"ד אנו מוצאים זיהוי נוסף של עמלק, הפעם הוא נשמע מפורשות מפיו של כהן גדול מרנא ה'חפץ חיים' זצוק"ל, וכך מביא רבי אלחנן - "ושמעתי מהקדוש בעל חפץ חיים ז"ל אודות היעווסעקעס בזה"ל, ביי מיך איז ברור אז זיי זיינען פון זרע עמלק (ברור אצלי שהם מזרע עמלק)". החבר'ה המדוברים היו אנשי היבסקציה ברוסיה. היבסקציה הייתה מדור בק.ג.ב. הרוסי, ואשר מתפקידו היה 'לטפל' ביהודים, שם המדור נגזר מהמילים "ייברי סקציה", כלומר "המדור היהודי".

על סגל אנשיו אנשי הדמים נמנו יהודים משולי השוליים של החברה, מתבוללים להכעיס מזוכיסטים להחריד, ולמרות כל זאת זהו מידע מעט חריג להאשים יהודים מזרע ישראל נחותים ככל שיהיו כעמלקים מהודרים. מכאן נוכל להסיק כי מרן הח"ח זצ"ל סבר שאין היחוס הגנטי קובע אלא המעשה אשר יעשה.

הערבים אותם ערבים?

יש שדייקו מדברי מהרמב"ם בהל' מלכים שעמלק עדיין חי ונושם – כי כאשר הזכיר את ז' עממין, הוסיף "וכבר אבד זכרם", ואילו כאשר הזכיר את עמלק (הל' ה') לא סיים כך. משמע שהם עדיין קיימים.

מעניין לציין כאן כי בספר החרדים (שחיבר רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16) כותב: "וכי היכי דבביאה ראשונה בא עמלק, הכי נמי בקיבוץ גלויות, כשרוצים לבא לארץ ישראל, עמלק מזדמן להם בדרך, וכאשר עינינו רואות היום תמיד, ירא ה' וישפוט!".

גם לא יהודים ראו בערבים כצאצאיו של עמלק - היה זה ערב מסע הצלב הראשון השווה האפיפיור אורבן השני את עצמו למשה (עפ"ל) ואת צבא הערבים לעמלקים. לפי אחת מגרסאות נאומו המפורסם בקלרמון (1095), הוא הטיף לצלבנים: 'חובתנו היא להתפלל, וחובתכם להכות בעמלקים. אנו נישא עם משה כפינו... בתפילה לשמים, אתם, לוחמים ללא חת, תנעצו חרבכם בעמלק'.

ועוד רבים אחרים הלכו בעקבותיהם וסימנו את מבקשי נפשנו בגבולות ארץ הקודש כעמלקים, עד עצם היום הזה.

העם הארמני ומחיית עמלק?

הגאון רבי ח"י סופר מביא באחד מקבציו, מקורות שצאצאי עמלק הם בני העם הארמני וכך הוא כותב:

במגילת איכה כתיב (ר' כ"א): "שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ", ותרגם המתרגם: "חדיאי ובדיחי ברתא דאדום דיתבא בארעא דעוץ", ובנוסח אחר תרגם: "קרתא דמתבניא בארע ארמניאה" ע"ש.

ומפורש לנו באר היטב בדבריהם ז"ל דמלכות דארמניה היא בת אדום עמלק, ועיין בזה לגאון רבינו יצחק אברבנאל ז"ל בספרו משמיע ישועה (המבשר התשיעי נבואה א' דף תקנ"ב ע"א), ועוד האריך בזה הגאון רבי יצחק אברבנאל ז"ל בספריו. עכ"ל

התרת הספקות

בספרי החסידות תלמידי הבעש"ט פירשו שמצוות מחיית עמלק היא ביעור הספקות שבלב - היש ה' בקרבנו אם אין, וגם תיבת עמלק גימטרייה ספק.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

על כך לכולא עלמא נדמה שהגיע הזמן שנתחזק באמונה שה' יתברך שיושב ומשגיח לא יטוש עמו, ועלינו רק לדאוג שיהיה שמו שלם עלינו ועל כל עמו ישראל.