כתב ב'מטה אפרים' (סימן תקפ"א, ס"ז, והביאו ה'משנה ברורה' שם סק"ג):
"נוהגין בכל יום של ימי החול, מראש חודש אלול והילך, אחר התפילה אומרים בציבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל תהילים שתי פעמים קודם ראש השנה, והוא עולה כמניין כפ"ר... ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל תהילים פעם שלישית קודם יום הכיפורים".
ב'ליקוטי מהרי"ח' הוסיף רמז לאמירת תהילים בחודש אלול מהפסוקים בשירת הים 'ויאמרו לאמור אשירה לה", ר"ת אלול, דבחודש אלול צריכים לומר תהילים שהן שירות ותשבחות לה', וכן מובא ב'ייטב פנים' (סיגעט). ב'אגרא דכלה' (פר' בראשית) הסמיך רמז נוסף וז"ל: "מנהג ישראל תורה לומר תהילים בכל חודש אלול, ועל כן 'בראשית' נוטריקון י'אמרו ת'הילים ב'חודש א'לול ר'צויים ש'בחים".
רמז נוסף מביא בנו של הגר"ח פלאג'י, בספרו "אבות הראש':
"ג' זמנים הם מסוגלים לאמירת תהילים בשבת ור"ח ויו"ט, ולמעלה מהם בימי חודש אלול, וסימנו כי פתח באשר"י וסיים באשר"י כל חוסי בו, ר"ת אלול שבת ראש חודש יום טוב".
כאמור, עיקר המנהג הוא לומר את פרקי התהילים בציבור, לאחר מכן לומר את ה"יהי רצון" המודפס בסוף התהילים ולסיים באמירת קדיש, כמובא ב'מטה אפרים', אך רבים נהגו לאמרם ביחידות וללא ה'יהי רצון' בסופו (ואם כן ניתן להתחיל לאומרם מיום א' דר"ח אלול, וכן בשבתות אלול, דאין בזה משום "תחנונים").
יש קהילות שנהגו לאומרם בציבור אחר תפילת שחרית, ויש שנהגו לאחר תפילת מנחה, ויש קהילות שנהגו לסיים כל שבוע בחודש אלול את כל ספר התהילים, ויש שנהגו לאומרם פעם אחת בימי חמישי, ומנהג צאנז לומר ח"י פרקי תהילים בכל יום, ובספר 'אורחות רבנו' (ח"ב עמ' קצ"ה) מביא בשם ה'חזון איש' ששאלו אחד אם נוהגין לומר עשרה מזמורי תהילים בכל יום מחודש אלול, וענה לו "בוודאי".
ובשם מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הובא שאם הדבר אינו מעורר מחלוקת יש להנהיג אמירת תהלים אף במקומות שלא נהגו כן עד עכשיו, והגר"ח נוהג לאומרו לבד בביהכ"נ (האלולים קודש לה').
ובספה"ק "אמרי פנחס' (קוריץ, אלול אות תכ"ז) מביא שבחודש אלול מותר לומר תהילים בתחילת הלילה. וראה עוד בספר "שער המלך' (שער ראשון, פ"ב) במעלת אמירת התהילים בחודש אלול המזמרת ומכריתה כל הקוצים והחוחים וכו', ומסיים שם "ובאם יש איזה מקום ועיר שלא יודעים המנהג הטוב הזה ראוי להודיעם שלא ימושו מן הספר התהילים בכל יום מחודש הזה ויהא חשוב כאילו עסקו בנגעים ואהלות".