יש שכתבו שראוי שלא לישא אשה בחודש אלול ולא בעשרת ימי תשובה. עם ישראל נהג בימים מסוימים במשך השנה לא לערוך חתונות, כי אותם ימים מזלם לא בכי טוב, חודש אלול שונה מהם בתכלית ולכן הנוהגים שלא לישא נשים בחודש זה הוא משום שחודש אלול אלו ימי חרדה ויראת הדין, ואין ראוי להתעסק בהם בדברים כגון חתונה וההמולה סביב שכידוע 'תופסים לנו את הראש' ומפריעים אל ההכנה לתשובה וההכנה לקראת יום המשפט הגדול והנורא.
לא ישגיח לשדד אדמתו
אותם הנוהגים לאסור מביאו סימוכין לדבריהם מדברי רבנו יונה בשערי תשובה שלו (שער ב אות יד), וז"ל:
"בעשרת ימי תשובה, הירא את דבר השם, לבו יחיל בקרבו, בדעתו שכל מעשיו בספר נכתבים, ובעת ההיא האלקים יביא במשפט את כל מעשה על כל נעלם אם טוב ואם רע, כי האדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוהכ"פ, ובעת אשר ידע האדם כי יביאו את דינו לפני מלך בשר ודם, הלא יחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו, ובכל דרכי חריצות יחיש מפלט לו, ולא תעלה על רוחו לפנות על ימין או על שמאל ולהתעסק ביתר חפציו, ולא ישגיח לפתח ולשדד אדמתו, ולא יפנה דרך כרמים, ולא יתרפה ביום צרה מהכין לב להנצל כצבי מיד. לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ועבודתם עדי ערב, בימים הנוראים ימי הדין והמשפט, ואינם יודעים מה יהיה משפטם".
וכיון שסביב הנישואין יש הכנות רבות, קניות וסידורים, הרי אע"פ שהנישואין מצוה הם, מ"מ ריבוי ההמולה שנעשה בזמנינו סביב הנישואין, פוגם בחרדה לקראת המשפט, ועל כן יש שנמנעו להתחתן בחודש אלול.
וכן כתב בערוך השלחן (סי' סד סעי' יג) על המנהג שלא לישא בחודש אלול, שנוהגים שלא להקפיד בזה בסוף חודש אלול והיינו בוודאי בגלל הוספת זכויות לקראת יום
חתונת השדי חמד בחודש אלול
אולם עי' בשדי חמד (מערכת חתן וכלה סי' כג) שכתב שנישואיו שלו עצמו התקיימו בחודש אלול, ובחופה היו נוכחים כל גדולי הדור גאוני אר"י שבאו להשתתף בשמחתו, ובסוף סיים "מה שאומרים הציבור שאין נוהגין לעשות חופה וקידושין בחודש אלול, טעות הוא בידם, ואין לחוש לדבריהם כלל".
רבה של חברון בעל השדה חמד מביא ראיה 'גאונית' לנשיאת נשים בחודש אלול -
מדברי המשנה "שכלה רוחצת את פניה ביום הכיפורים כל שלושים יום לנישואיה" הרי שנישאה בחודש אלול את כל הימים שאין נושאין בהם נשים.
המשודכים נכשלים
דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
בשו"ת יביע אומר חלק ו (חלק אור"ח סי' מג) כתב מרן :
שבזמנינו שאין משיגים בנקל אולם לצורך החופה ודוחים את החופה למספר חודשים עד שיתפנה אולם, ובנתיים החתן שרוי בהרהורי עבירה הקשים מעבירה, ומכל שכן בעוה"ר בדור הזה שהפרוץ מרובה על העומד והמשודכים נכשלים בחיבוקים ונישוקים, ולפעמים בעבירה גופא, מצוה להשיאם שעה אחת קודם. וכבר האריכו בזה בשו"ת מעיל צדקה (סי' יט), ובשד"ח (מערכת חתן וכלה אות יב). ע"כ. ומעתה כ"ש שאם מצאו תאריך מוקדם ונוח להם, אלא שמבקשים לדחותו מכח ענייני סגולה וכהנ"ל, שאין זו דרך ישרה כלל לחוש לחוש לסגולה ולהכשל בעבירה. לא תהא כזאת, ויש לדחות את הבקשות מהזוגות הללו.
סוד הנשואיים באלול
ולאלו מהגולשים "הבקיאים באותיות הקטנות" יש לציין לדברי הסוד והקבלה שמביא בעל המגלה עמוקות בספרו על הפסוק:
"ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה" (במדבר כב,ו), ד"ארה" ר"ת א'לול, ר'אש ה'שנה, שבלק רצה לאחוז בהם עיי"ש, וי"ל דלכן רצה לאחוז בשני חודשים האלו, אלול ותשרי, כי אז הוא התאחדות והתקשרות הכנסת ישראל אל השי"ת בבחינת קידושין, ובלק רצה לקלקל בחינת הקידושין הזאת, וכן מרומז גם בתיבת ועת"ה לכ"ה נא ארה לי וגו', כי "ועתה" בגימטריא "טבעת" (481), ו"לכה" אותיות "כלה", והיינו כנ"ל שרצה לקלקל בחינת הקידושין הניתן אל הכלה בחודשים האלו כנרמז עוד בתיבת "ועתה לכה נא" העולה כמנין "מזל אלול בתולה" (587). (בשם ספר חמרא טבא פ' בלק)