בפרשתנו (מטות) אחד מן הנושאים המרכזיים הוא עניין בני גד ובני ראובן: בני שבט גד ובני שבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נַחֲלָה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן.
בתחילה משה רבנו ע"ה מסתייג מן המחשבה שלהם ומזדעק על חוסר השוויון:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?
נאמנות למדינה ומוסדותיה
בימים טרופים שכאלה והנה הקהילה הדרוזית בישראל שוב בכותרות אך הפעם מנסיבות טרגיות למדי, 12 ילדים הי"ד שקיפדו את חייהם מירי של מחבלי החיזבאללה ביום השבת במגרש הכדורגל שבישוב הדרוזי מַגְ'דַל שַׁמְס. השוק וההלם מעוצמת האסון עדיין בעיצומם בפרט שבכל הקשור לצפון הארץ שעדיין אין צפי לחזל"ש והוא מופגז ומדמם ללא הפסקה.
מרבית הדרוזים בישראל מכירים במדינה ורבים מהם אף מוסרים נפש ולוקחים חלק חשוב במלחמה וההגנה על עם ישראל מיד צר. ומן המפורסמים הם החי"ר הדורזי וגדוד חרב (ב-18 במאי 2015 החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט, כי הגדוד יפורק, במטרה לשלב את בני העדה הדרוזית בכלל יחידות ומערכי צה"ל) ומהם קצינים ומהם אלופים בצבא הגנה לישראל. וכמפורסם שיעור הדרוזים המשרתים בצה"ל גבוה בצורה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה.
הדרוזים בישראל הם קבוצה אתנית דוברת-ערבית בישראל: בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי. ולאחר הקמת המדינה הוכרזו רשמית 'כעדה דתית'.
אחד ממאפייני הדת שלהם מוכר לנו היטב (להבדיל) מן המסורת היהודית. 'אחינו' הדרוזים אינם שאופים לעצמאות מדינית בשל האמונה שהעולם הזה רק פרוזדור לעולם הבא וחיי העולם חולפים כצל עובר, לכן בישראל נמצא חיילים דרוזים שנחלמים למען ישראל, בסוריה נמצא חיילים דרוזים שנלחמים למען סוריה וכו'. כי לצד העדר שאיפתם לעצמאות הרי שהם נאמנים למדינה שבה הם חיים.
ולכן הם נוטלים חלק פעיל ביותר ביציאה לקרב כתף לכתף עם חיילי ישראל היהודים
דרוזים בצפון - מקום בטוח
דת הדרוזים צמחה באסלאם בראשית המאה האחת עשרה ומיסדה היה החליף המצרי בן משפחת הפאטימיים בשם אבו עלי בן אלעזיז הידוע יותר בכינויו הערבי אלחאכם באמראללה (המושל בצווי אלו-ה) הוא משל בשנות (1021-996) מבירתו במצרים בקהיר וגם ארץ ישראל נמצאה בתחום שלטונו המושלים הפאטימיים היו מוסלמים שיעיים אדוקים הם יחסו את מוצאם לפאטמה בתו היחידה של מוחמד נביא האסלאם. אלחאכם הצטיין בקנאות לדתו היה רודף את הבלתי מאמינים והוציא גזרות קשות נגד יהודים ונוצרים גם על אותם שהיו בארץ ישראל ובירושלים בפרט.
קנאות דתית נפרזת פעמה בקרב אלחאכם והוא הכריז עצמו נביא לפני אחיו המוסלמים זאת הייתה כפירה גלויה בעיני המוסלמים הסוניים האומרים שמוחמד הוא נביא האסלאם האחרון ואחריו לא קם ולא יקום נביא אחר מכאן כינויו הערבי 'חאתם אלא נביא' - חותמת הנביאים.
אנשי מצרים הביטו בלעג על דעותיו המוזרות של מלכם אלחאכם ושיגיונותיו הרבים, אולם בחצרו נמצאו אחדים אשר הקשיבו לו קשב רב וגם עודדו את רוחו החולה המפורסם ביניהם היה פרסי הדרוזי בשם מוחמד אבן אסמעיל 'אדרוזי' דראזי מלה פרסית ופירושה חייט פעם הופיע אדראזי במסגד לפני קהל ועדה והכריז על אלחאכם כעל נביא החדש באיסלם קהל המאמינים יצא בכעס נגד דבריו הכופרים והוא נאלץ לברוח מארץ מצרים לצפונה של ארץ ישראל בין בקעות חרמון ולבנון מצא לו אדראזי מקלט בטוח ופה התחיל להטיף את תורתו של אלחאכם מלכו ונביאו ולאט לאט התקהלו סביבו אנשים שהלכו בדרכיו.
ונקראו על שמו דרוזים בערבית דרוז = יחיד (דרוזי) לאחר מות אדרזי קם פרסי אחד בשם 'המזה בן עלי' שכתב את דברי התורה החדשה ועסק בהפצתה, המזה הוא אביה הרוחני של דת הדרוזים וידוע בכינויו הערבי אלאהדי-המדריך אחרי שנהרג אלחאכם בדרך מסתורית הכריז אלאהדי-המדריך שהוא נעלם זמנית לעולם הבא ויחזור אל מאמיניו באחרית הימים בתפארת מרובה.
מסירות נפשם של חיילים דרוזים
נשאל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל: חייל צה"ל דרוזי שנהרג בידי הערבים הישמעאלים על משמרת בטחון ישראל האם יכולים לומר השכבה בבית הכנסת לעילוי נשמתו?
והשיב מרן זצ"ל: "הדרוזים מאמינים באל אחד ואינם עובדי עבודה-זרה כלל וגם מאמינים בהשארת הנפש ולא עוד אלא שהם מתגייסים לצבא הגנה לישראל ומוסרים את נפשם על הגנת תושבי מדינת ישראל ושומרים על שבע מצות בני נח ודינם כחסידי אומות העולם וע' בספר חסידים (סי' תשצ) שכתב נכרי שעשה טובות לישראל יכולים לעשות לו השכבה ולבקש מהקב"ה שיקל בדינו וכבר אמרו בירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז) שאומרים על חרבונא זכור לטוב לפי שקיטרג על המן שונא ישראל ע"ש
"וכל שכן חיילים דרוזים אשר שמים נפשם בכפם להגן על עם ישראל שמצווה להתפלל עליהם להשם יתברך להקל בדינם ורחמיו על כל מעשיו ומכל זה נלמד גם לעניין תפלת ההשכבה על החייל הדרוזי ששם נפשו בכפו להגן על ישראל שבוודאי ראוי הוא לומר עליו השכבה לעילוי נשמתו כי לא ידח ממנו נידח וירבה השלום בעולם", (יביע אומר חלק י')
*הפרטים הביוגרפים נאספו מקובץ מחניים מתוך מאמרו של ד"ר זאב וילנאי