צוֹם הָרְבִיעִי | מהות יום י"ז בתמוז ותחילת ימי בין המצרים

י"ז תמוז הוא מאותם הימים שכל עם ישראל מתענים בהם מפני הצרות. וכל אותם הצומות מוזכרים בפסוק בזכריה (ח):

כֹּה אָמַר ד' צְבָקוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

צום הרביעי הוא צום י"ז בתמוז שחודש זה הוא רביעי מחודש ניסן.

למה צמים?

הצום בא לעורר את הלב ולחזור בתשובה שלימה אל ה' שעה שנעלה בזיכרוננו את אשר קרה לאבותינו בדורות עברו כי רק בעקבות עוונם ועוונותינו קרו לנו הצרות. כמו שנאמר "והתוודו את עוונם ועוון אבותם".

לכן כתבו בספרים שאותם אנשים היוצאים לפוש ולטייל ביום של צום תפשו את הטפל והניחו את העיקר כי ימי הצום נועדו לחזרה בתשובה וחרטה כדי לתקן מעשינו מעתה. אך כאמור יש גם חובה לצום ולהתענות וצומות אלו הם מצות-עשה מדברי נבאים ונהגו כך בכל הדורות ובכל מקום.

קיצור הלכות ליום י"ז בתמוז

1. נהגו הספרדים שבשבת קודם לתענית מכריז השליח ציבור על הצום.

2. הצום מתחיל בתחילת היום, היינו מעלות השחר ולא בלילה שלפניו.

3. יש שהקילו לחולה אפילו אין בו סכנה וכן נשים מעוברות ומניקות אם הצום מצער אותם ביותר - פטורות מלצום.

4. ילדים והפטורים מן הצום נהגו לא להתענג ביום זה באכילה ושתיה ומאכלים משובחים וכך ראוי לחנך אותם כדי שיתאבלו מעט עם הציבור.

5. מותרים ביום זה ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל, מ"מ בעל נפש יחמיר ע"ע ברחיצה וסיכה אך לא בנעילת הסנדל.

6. הישן בלילה ומתכנן לקום קודם עלות השחר כדי לאכול, יש שאמרו שעליו להתנות קודם שישן שיאכל קודם עלות השחר, ויש שציינו לדברי הזוהר שבאכילה אף תנאי לא מועיל.

7. קורין 'ויחל' בשחרית ובמנחה ואומרים 'עננו' ב'שומע תפילה' ולמנהג האשכנזים אין אומרים 'עננו' אלא במנחה. והשליח ציבור אומר בין גואל לרפאנו.

8. אם צם עד מנחה ועדיין לא אכל יאמר 'עננו' גם אם לא יסיים את הצום. אין מעלין לתורה מי שאיננו צם. אך אם כבר נקרא לעלות יעלה מפני כבוד התורה.

וגם את נוח באהבה תזכור

בי"ז בתמוז שלח נח את היונה מן התיבה לראות היקלו המים מעל פני הארץ 'ולא מצא היונה מנוח לכף רגלה' מכאן אמרו רבותינו הרמז על יום י"ז בתמוז שכנסת ישראל נמשלה ליונה שלא מצאה מנוח ביום רע ונמהר זה.

הרחמן הוא יבנה לנו את בית המקדש בב"א