"מייד אין יזראל" 

נשק ליצוא במיליארדי דולרים | האם זה מותר על פי הלכה?

יצוא נשק סיטונאי ברמה בין לאומית | האיסור למכור לגוי כלי זיין | לפני עיוור או שפיכות דמים | ההבדל בין נשק הגנתי לנשק התקפי | והנסיך קרל שכמעט חרץ גורל של שני סוחרי נשק יהודים | הלכה ואקטואליה (יהדות)

שר הביטחון בביקורו באלביט (צילום: שירה קינן)

לא נגלה כאן סוד שמדינת ישראל נחשבת כבר כמה עשורים ליצואנית נשק בליגה בין-לאומית. אם בשנת 1988 היקף היצוא היה 1.5 מיליון דולר, הרי שבשנת 2017 הוא עמד על 9.2 מיל' דולר ונכון לפרסומים רשמיים מהימים האחרונים אנו עומדים על 13 מיליארד דולר בהיקף מכירות הנשק השנתי ועוד הזרוע נטויה.

כבר ב-2015 דורגו בישראל ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות. חברת אלביט מערכות מדורגת במקום ה-29. התעשייה האווירות מדורגת במקום ה-32. חברת רפאל מדורגת במקום ה-45 ותע"ש מדורגת במקום ה-99.

כאשר רק חלק קטן מהאמל"ח מיועד לצה"ל והוא מוגדר תחת השם 'נשק הפתעה' מה שמעניק לישראל עליונות טכנולוגית על יריביה.

כעת פורסם ב'כיכר השבת' כי גם בזמן מלחמה, משרד הביטחון מודיע היום, כי בפעם השלישית ברציפות, נשבר שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל – ובשנת 2023 ישראל מכרה נשק לעולם ביותר מ-13 מיליארד. את פירוט העסקאות תוכלו לראות בכתבה הנ"ל.

האם מותר למכור נשק לגויים?

המשנה בעבודה זרה קובעת:

"אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. אין בונין עמהם בסילקי, גרדום, איצטדייא ובימה (פ"א, משנה ז). ושם בגמרא : אין מוכרין להם לא זיין ואין משחיזין להן את הזיין וכו'

בטעם האיסור מפרש הרמב"ם בפירושו למשניות:

כדי שלא לעזור למשחיתים בעולם להשחית.

בהלכות רוצח כותב הרמב"ם הסבר אחר לאיסור מכירת כלי משחית לעכו"ם

"אסור למכור לעובדי כוכבים כל כלי המלחמה ואין משחיזים להם את הזיין ואין מוכרים להן לא סכין ולא קולרים ולא כבלים [של ברזל] ולא שלשלאות של ברזל הינדואה ולא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. אבל מוכרים להן תריסים שאינן אלא להגן. וכשם שאסרו למכור לעובד כוכבים כך אסרו למכור לישראל שמוכר לעובד כוכבים. ומותר למכור כלי זיין לחיל של בני המדינה מפני שהן מגינים על ישראל"

ובהלכה יד כתב שהאיסור הוא:

הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר ולפני עור לא תיתן מכשול.

מלבד ב' האיסורים שהעלה הרמב"ם אנו מוצאים ב' נקודות להיתר:

1. מותר למכור לעכו"ם במקרה של התגוננות העכו"ם על עצמו - כגון תריסים.

2. במקרה שהם משתמשים בנשק להגן עלינו.

וכך גם פסקו התוספות מדברי רב אשי בגמרא: "והאידנא דקא מזבנינן?" על כך עונה רב אשי: "לפרסאי דמגני עילוון" , ופירש רש"י: "נלחמים לשמור העיר ואת יושביה" או כמו שכתב שם המאירי: "וכל שאדם חוסה בצילו, ראוי לעזרו כפי האפשר".

מכאן רבים מפוסקי זמנינו הורו להתיר למכור נשק למדינות ידידותיות, מעבר לכך שנשק הגנתי מותר מעיקר הדין, הרי שגם נשק התקפי כיום הרי שמכירתו מחזקת את ישראל הן ברמה הכלכלית והן ברמה הביטחונית כך שמדינות מנהלות עמנו עסקאות סחר-מכר ומוכרות גם לנו ציוד משלהם וכדו'

היהודים שסחרו בנשק וניסיון ההצלה של מרן החתם סופר זצ"ל

באחת המלחמות שפרצה בין צרפת לאוסטריה נתפסו שני יהודים בפרשבורג בעוון מכירת נשק לאויב לאחר משפט קצר שערכו שלטונות אוסטריה לשני היהודים נגזר דינם למיתה פנה מרן החתם ספר זצ"ל לנסיך קרל מפקד הצבא האוסטרי בבקשה נמרצת שיקיים בירור יסודי של העלילה על שני היהודים שהם חפים מפשע וימנע מביצוע גזר הדין עד תום החקירה

תמה הנסיך על פנייתו הבהולה של רבה הראשי של פרשבורג בסערות המלחמה ואמר לו בנימה של תרעומת בכל יום נופלים אצלנו מאות חיילים חפים מפשע וכבוד הרב מציע לנו לקיים חקירות ובדיקות ממושכות כדי להציל חייהם של שני אנשים שבוודאי אינם נקיים מכל חטא

פתח מרן החתם סופר את ספר התנ"ך פרשת שופטים וקרא באזניו פרשת עגלה ערופה והסביר פרשת עגלה ערופה שלובה בתורתנו בין שתי פרשיות של מלחמה בסוף פרשת שופטים ובתחלת פרשת כי תצא דבר זה בא ללמדנו שגם בעיצומה של מלחמה בשנופלים חללים משני צידי החזית יש לחקור ולחפש את האשם במות החלל הבודד כי האיסור לשפוך דם נקי קיים בימי המלחמה כבעת שלום.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות