חג מתן תורה קרב ובא ובימים ההם למול כל עם ישראל 'כאיש אחד בלב' אחד ירד משה רבנו אדון הנביאים עם שני לוחות אבנים בידו ובהם חרוטים באצבע אלוקים עשרת הדיברות.
המביט
רבי משה מטראני זיע"א המוכר יותר בשם 'המבי"ט' אב"ד בצפת ובן דורו וחברו של מרן הבית יוסף בספרו בית אלוקים (שער היסודות פרק יב) כתב חידוש מעניין אודות סדר התיבות בלוחות הברית, ואלו דבריו בקיצור:
כידוע לכל 'המביט' על דמות לוחות הברית הרי שהם מחולקים לשניים, החלק הימני כולל מצוות שבן אדם למקום (אנוכי ה' וכו') והחלק השמאלי כולל מצוות שבן אדם לחברו (לא תרצח וכו') עוד דבר יראה המעיין שמספר המילים בצד ימין הוא ארוך לאין שיעור לעומת מספר המילים בצדם השמאלי?
ופירש המבי"ט: שאכן האותיות בצד שמאל של הלוחות היו גדולות ונראות למרחוק כי מצוות שבין אדם לחברו קשות להשגה ונדרש האדם לעמול עליהם כדי שיהיה נשלם במידות טובות ומרוצה לאחיו. לעומת זאת מצוות שבין אדם למקום הגם ששם שאור שבעיסה מעכב אך לרוב האדם מתגבר עליו כארי. ולכן למען ישמעו ויראו האותיות בצד שמאל של הלוחות היו גדולות וניכרות למרחוק.
לחות הברית ממה היו עשויים?
על צורתם של לוחות הברית רבו המחלקות והשיטות, זה אומר בכה וזה אומר בכה, אך בספר זיכרון נפלא של רבי משה ליפשיץ זצ"ל שם סיכם את השיטות בעניין הלוחות בחריפות ובתמציות ואלו דבריו שם:
שני לוחות העדות שקיבל משה רבינו ע"ה מאת הקב"ה בהר סיני נעשו בערב שבת בין השמשות מאבן ספיר לבן ויש האומרים של מרימא – ספירי למראה וכעצם השמים לטוהר, שלא נמצא כמותו בסוגו בעוצם גופו, ובהירים ומזהירים ומראיתם דומה לזהב.
הלוחות היו חקוקים מכסא הכבוד או מתחת כסא הכבוד. יש אומרים שנעשו מגלגל החמה וי"א מן השמים, אחרים אומרים שמן האויר וי"א מאבן השתיה.
שיטות נוספות סוברות שלוח אחד היה ממקור קדושה רוחנית, ואחד מגלגל חמה וי"א שנבראו הלוחות בשעת מתן תורה.
לחות הברית מה גודלם ומשקלם?
משקל הלוחות היה ארבעים סאה, ולא היו גדולים זה מזה אלא שניהם שווים במראה ובקומה מכוונים במדה אחת בצמצום גדול ונראים כאילו הם אחד, ולא היו מקשה כסנפירינון שלנו אלא נגללים היו בכריעה וכספר ע"י נס. הלוחות היו מורבעים אורך כל אחד מהם ששה טפחים.
ורחבו – יש אומרים ששה טפחים, ויש אומרים שלשה טפחים עובי הלוחות י"א ששה טפחים י"א שלשה טפחים. וי"א טפח. יש אומרים שהלוחות היה להם שני צדדים פנים ואחור ושאר העברים היו מחודדים בצורת לוח דק.
(מחמת עושר המקורות - המחפש איה מקור טהור של הדברים יעיין בספרו "ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ שהאריך לציין את מקורם)