מעלות שמואל הנביא
כ"ח באייר בכל שנה ושנה זהו יום מיוחד במינו בו יחול יומא דהילולא רבתי של שמואל הנביא זכותו תגן עלינו. יום פטירתו הוא בין הילולת רשב"י לחג השבועות הבעל"ט ממש על אם הדרך כמקום צייונו הקדוש ולמי מאיתנו שנכח ביום הילולא בקברו וודאי חש את אותה רוח התעלות ואווירת הרוממות השורה במקום הקדוש.
ספרות חז"ל מלאה בשבחים וקושרת כתרים לשמואל הנביא שכנודע שקול כמשה ואהרן. ועוד בטרם נולד נאמר במדרש: שהייתה בת קול יוצאת ומפוצצת בכל העולם כולו ואומרת, עתיד צדיק אחד לעמוד ושמו שמואל, וכל אשה שהייתה יולדת בן, הייתה מוציאה (קוראת) שמו שמואל, וכיון שהיו רואים את מעשיו היו אומרים אין זה שמואל. כיון שנולד וראו את מעשיו היו אומרים זהו שמואל.
על רום מעלתו הנשגבה ניתן לעמוד מדברי המדרש גם כן מה בין משה (רבנו) לשמואל (הנביא) משה היה נכנס ובא לפני הקב"ה לשמוע הדיבור, ואצל שמואל היה הקב"ה בא.
כ"ח או כ"ט?
המחלוקת לגבי תאריך פטירתו המדיוק של שמואל הנביא מקורו במגילת תענית ושם נאמר: "ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".
מאידך בטור (סימן תקפ, וכן בשו"ע) הביא מבעל ההלכות גדולות שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל: "כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל".
הסגולות הנפלאות בקבר שמואל הנביא
התפילות על קברו של שמואל הנביא הם מהעתיקות שידענו וכמה מהם אף נמצאו בגניזה הקהירית ועם ישראל בכל דורותיו היה עולה לשפוך שיח על קברו שברמה.
אחד מן המקורות היותר מפורסמים והיותר עתיקים המתעד את העלייה לקבר שמואל הנביא הוא מאגרת של רבנו עובדיה מברטנורא שכתב: ''קברו של אדונינו שמואל הרמתי הוא עד היום ביד היהודים, ובאים מכל הסביבות לרמה, להשתטח עליו בכל שנה ושנה בכ"ח אייר, ומדליקים עליו נר תמיד".
בספרים הקדושים מובא שמקור הסגולות שנקשרו בשמואל הנביא היא מדברי הגמרא בברכות (י, ב) הרוצה להנות אל יהנה כאלישע, ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שאף שהיה מסתובב ודן את ישראל בכל מקומות מושבותיהם נאמר עליו "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו", שבכל מקום שהלך שם, ביתו עמו. לפיכך שמדליקם עבורו נר כביכול שמואל הנביא נהנה מכך והרי אין רצונו להנות על כן הוא ממהר להשיב גמול ולהביא ישועה אל מדליק הנר.
דבר מעניין כתב החתם סופר (שו"ע סי' קב) שתפילת חנה התקבלה כי עמדה להתפלל בתוך ד' אמות של עלי וכך עשתה מפני שזו סגולה נפלאה להתפלל על יד הצדיק.
ומצאתי ברלב"ח (סי' ג) שכתב שנהגו לנדור נדרים בהדלקת נר על ציון קבר שמואל הנביא ומצוה היא (חתם סופר)
הרבה עקרות נפקדו וחולים התרפאו עם בנדר ובנדבה אם בתפילה בציון הקודש של שמואל הנביא וחזו בישועות ה'. (אוצר הסגולות)
רבי יוסף דיין ראה בקבר שמואל הנביא את המקום המוקדש ביותר לקבלת התפילות (עוד יוסף חי)
מה טוב ומה נעים שבני הזוג ילכו להשתטח על קברו הקדוש של שמואל הנביא זיע"א. וגילו המקובלים שבדור האחרון את כחו הגדול וסגולתו הנוראה בקבלת התפילות (הבה לי בנים)
סגולה לישועה ובפרט לזש"ק לומר ביום כ"ח אייר, יום פטירת שמואל הנביא את תפילת חנה. (סגולות ונפלאות)
ידור נדר שאם יזכה לילד השנה, היא תיקח אותו לקבר שמואל הנביא (שמחת הבנים בשם הרב מוצפי שליט"א)
צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל וְהַנְיָא בָּעוּתָא