היום (חמישי) ציינו את "ראש השנה לאילנות" - ט"ו בשבט. זהו יום עם השלכות הלכתיות למצוות התלויות בארץ, אך בעומק יותר הוא מבטא הכרת תודה על פירות האילן המתוקים שנתן לנו הקב"ה.
אבל אם כבר לומר תודה - מין הצומח הוא רק חלק קטן מעולמו המופלא של הקב"ה, ובמין הצומח עצמו יש גם עושר עצום של תבואה, ירקות ושאר מיני עשבים - מדוע לא נקבע יום מיוחד עבור עולם החי, למה שלא נחגוג יום של תודה על פירות האדמה?
גידול האילן ארוך ומייגע, אבל המאמץ נושא פירות באיכות אחרת לגמרי שאכילתם גורמת תענוג. תכונות האילן והפרי מסמלים יותר מכל את חיי האדם עלי אדמות, מרגע ירידת נשמתו לעולם ועד לצמיחתו כאילן נושא פירות מתוקים.
הרב אשר פרקש בשיעור מאלף על משמעותו העמוקה של ט"ו בשבט לאור החסידות.