ט' אלול ה'תרפ"ג - ט' אלול ה'תשפ"ג - מאה שנה מאז שהכריז הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין, על יסוד תקנת לימוד הדף היומי: המרצה הרב מיכאל סורוצקין, יוצא למסע בעקבות הסודות הצפונים - שהביאו לעולם את יסוד תקנת הדף היומי, בכנסיה הגדולה של וינה שהתקיימה בבית האופרה הישן של וינה בחודש אלול ה' תרפ"ג.
צפו בשיעור המלא (צילום: אילנה אינפו)
נקודות מהשיעור
- הרעיון שקדח במוחו המבריק של הגר"מ שפירא בהיותו רבה הצעיר - בן 25 שנים של העיירה גלינה שבמחוז לבוב, כאשר השתתף בועידת קטוביץ בחודש סיון תרע"ב בראשותם של הגר"ח מבריסק זצ"ל, רבי מאיר שמחה הכהן זצ"ל בעל האור שמח, והג"ר חיים עוזר זצ"ל וזאת בזמן שלמד את הגמ' הראשונה שבש"ס בתחילת מסכת ברכות "תנא היכא קאי".
- הרעיון תואר בכתב ידו בקונטרס "שרשרת הזהב" שיצא לאור באותה עת, וכך היו מילותיו השקולות: "המשנה נוצרה בארץ ישראל, התלמוד בבבל, פירוש רש"י באשכנז, והתוספות בצרפת, המהרש"אָָ התגורר בליטא, והמהר"ם מלובלין בפולנית, כל אחד מהם זוית הראיה שלו, השקפותיו שלו, וצביון החיים שלו. ובכל זאת כשמגיעים הדברים לדף הגמרא מתלכדים כולם בברור השאלה הניצחית - תנא היכא קאי.
- כך קרם עור וגידים רעיון הדף! - עצתו הפיקחית של החפץ חיים זצ"ל לר' מאיר שפירא על אופן ההצעה בצורה ובדרך שתתקבל על הציבור וזאת למרות גילו הצעיר בן 36 של הר"מ שפירא באותה עת, וה"גושפנקא" שניתנה ע"י האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור בבית מדרשו בליל ראש השנה של שנת תרפ"ד.
- פנינה מאוצרו של הגר"א מוילנא בפירושו לספר משלי, בו הוא מסביר את ההבדל בין החכם לכסיל, בהסתכלות על לימודו של כל הש"ס וסיומו, והרמז הנפלא השזור בדברי רש"י בספר משלי אודות המסכתות הארוכות ביותר בש"ס.
- המחלוקת אודות מספר הפרקים שבש"ס, בין הג"ר ישעיהו פיק זצ"ל מברלין בחיבורו "יש סדר למשנה" לבין רבי משה מקוצי בסיומו של ספר מצוות גדול - הסמ"ג, ביחס לפרק "שנו חכמים"- קנין תורה.
- פירושו של הגר"א על ההבדל בין "נצירת" קיום המצוות ל"אי נטישת" לימוד התורה כפי שהראה החפץ חיים להג"ר שפירא באותו מעמד, וההסבר לפי משנתו של הרב מבריסק זצ"ל בביאור דברי רש"י בחומש אודות קרבן התמיד שקרב רצוף מידי יום ביומו.