רגע לפני מלחמה עם איראן - דעה

בימים ובשעות בהן מנשבות להן רוחות מלחמה ערות ואינסוף אירועים יוצאי דופן ובכללן מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה שבאחריתה מי ישורנו, גבולות ארצנו המתחממים מכל עבר, ניסיונות לפגע בנו בכל רגע נתון, הפניית הגב הבוטה והאגרסיבית של "בעלת בריתנו" היא ארה"ב ואף יציאתה הפומבית כנגדנו אל מול שואה נוספת המרחפת מעל ראשנו בשל שנאת פרס ההיסטורית ברוח המביאה עימה פלאשבק אל הרגעים שקדמו למלחמת העולם השנייה והשמדתם האכזרית של מיליוני יהודים.

מתכווץ לו ליבי בקרבי אל נוכח העובדה שהסכנות הנשקפות והאיומים המושמעים ונקראים על ידי האזרח הקטן, וכן, הם אלו שכבר עברו צנזורה והותרו לפרסום על אף היותם 'מטרידים' ביותר וזאת בלשון המעטה, כאשר אך ברור שבוודאי הדברים שאינם מובאים בפני כלל הציבור רבים הם אף יותר ובוודאות היו מדירים שינה מעינינו, הולכים ומתרבים ומתרחבים עד כי מעידים בכירים בשלטון ואנשים יודעי דבר כי ניצבים אנו בפני רגעים היסטוריים והרי גורל ממש כאותם הרגעים שקדמו לפרוץ מלחמת השמד (לא יקום ולא יהיה) שגזרו הנאצים יימח שמם בתוכנית "הפתרון הסופי" של העם היהודי.

כנכדה לניצולי שואה, מכירה אני את סיפורי הזוועות מקרוב ואף חיה בצילם רוב חיי, מה שמביאני לחוש את המתח בעורקיי ברגעים אלה ממש אל נוכח העובדה שלמי שלא נתן ליבו לכך, אזי אזעק ואעיר כי - רבותיי וגבירותיי ההיסטוריה חוזרת! ועל אף שברור לי שלכל בר דעת מציקים הנתונים המובאים בכלי התקשורת השונים הלב נותר אדיש ועולם כמנהגו נוהג מה שמראה שאנו פשוט לא מספיק מרגישים את גודל הסכנה המתנוססת כחרב חדה מעל צווארנו. הדבר שעוד יותר מטריד מכל הנזכר לעיל היא העובדה שמשום מה אין בחוצות ערים שק ועפר, צומות ותעניות ואם יש אזי זה במתי מעט ובגדר של מעט מדי ובתקווה שלא מאוחר מדי.

והריני מביאה בפניכם את דברי הגאון ר' משה וואלפסון שליט"א שהוא מזקני גדולי ישראל בארה"ב אשר זימן בימים אלו ממש כנס חירום בשל הסכנה הגרעינית הנשקפת על העם היהודי מארץ פרס, היא איראן, כאשר מועד הכנס החירום האחרון שכינס הגאון וואלפסון שליט"א הינו חורף תשנ"א רגעים לפני פרוץ מלחמת המפרץ. ואלו הם דבריו שנאמרו בפני אלפים מבית ישראל:

"מדוע אנו שקטים? איפה ההתעוררות?

למה כולם אדישים? למה כולם עסוקים בשטויות? האם איננו שומעים את האזעקה? האם איננו מבינים שצריך לבקוע שערי שמיים ולבקש רחמים מריבונו של עולם? במהלך השבועות הקרובים אנו עומדים בפני מלחמה כוללת באיראן וארה"ב ועל כלל ישראל להתכונן באופן רוחני.

הרי הרמב"ם כותב שיש מצווה להתפלל בזמנים קשים ואם לא מתפללים הרי זאת מידת אכזריות והדבר גורם שהמצב רק יחמיר ח"ו. המנהיג באיראן אומר בבירור וחוזר על כך שוב ושוב שהוא רוצה להשמיד כל יהודי בעולם ר"ל, בדיוק כפי שתכנן המן. אם הוא יצליח ח"ו להשיג נשק גרעיני והמומחים אומרים שכבר כמעט ויש לו, הרי זאת סכנה גדולה לעם ישראל. חלק ניכר מהיהודים גרים בארץ ישראל והממשלה שם אומרת שהם יתקפו קודם, אם זה יקרה תפרוץ מלחמת עולם. הג"ר יוסף רוזנבלום שליט"א ר"י 'שערי יושר' אמר לי שאנו נמצאים בעת צרה גדולה, ובזמן של דין הקב"ה מדקדק יותר על כל פרט, אפילו קטן, וצריך להתחזק יותר.

חז"ל אומרים שבזמן שמלך המשיח יבוא כל העמים ילחמו זה בזה והניצוץ שיבעיר את המלחמה יהיה מלך פרס שבימינו היא איראן, שיתגרה במלך ערבי שבימינו זוהי ערב הסעודית, כפי שאנו רואים שאכן קורה היום. עוד אומרים חז"ל שפרס תשמיד את כל העולם ושהיהודים יהיו במצב קשה ואז יאמר ה' "אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".

לא צריך להיכנס לפאניקה, אנו מאמינים שהקב"ה יעשה לנו ניסים, הגיע זמן הגאולה וצריך להתכונן לגאולה. מאז השואה הקב"ה עשה ניסים גדולים ליהודים ובפרט בארץ ישראל שמארחת את רוב היהודים בעולם, ועולם התורה זוכה לסיעתא דישמיא מעל הטבע. רואים שהשם רוצה לעשות לנו ניסים וישועות וצריך להתכונן לישועות.

הדרך להתכונן לישועות היא להתחזק בתורה וחסד ולייחד תפילות מיוחדות לרגל המצב, ובפרט לומר פרק מ"ו בתהילים, כפי שהורה האדמו"ר ר' אהרן מבעלזא זצ"ל לומר אותו בזמן של מלחמות. כל אחד צריך להתפלל היום עליו ועל משפחתו ועל כל ישראל שנזכה להינצל מהמלחמה שבפתח, שהיא חבלו של משיח". עד כאן לשונו.

הבעיה המרכזית: אנחנו לא מאמינים שהגיעה העת

לסיום אוסיף ואומר שלעניות דעתי אחת מבעיותינו המרכזיות הינה שאין אנו מאמינים שבאמת הגיעה העת, ואין אנו שומעים את פעמוני האזהרה שכן שקועים אנו עד צוואר איש איש בענייניו וצרותיו עד כי שוכחים שישנה תכלית גדולה ורחבה הרבה יותר מאשר נקודת המבט המצומצמת והמיידית של חיינו האפרוריים וההישרדותיים המביאים עימם קשיי פרנסה, שלום בית, חינוך ילדים ובעצם מה לא...

אומנם כל ההתרעות הנשמעות סביבנו באות לעוררנו להבין ולראות עין בעין את התגשמות כל הנבואות המעידות בעדות רעשנית ולא ניתנת להתעלמות כי גרגיר החול האחרון שבשעון החול של עולמנו כפי שהוא, בעוד רגע נושר על קרקעיתו, מה שאומר שעוברים אנו למציאות חדשה, רוחנית ופיסית אליה חייבים אנו להתכונן במלוא הכח ואם לא עתה אימתי?

חשוב שנתעורר בהתעוררות גדולה, נאחז חזק ולא נרפה אל נוכח הניסיונות הקשים והמרים שמביאים איתם הזמנים בהם אנו מצויים ונזכור את דברי התנאים הקדושים שאמרו "אוי לו" לאותו הדור שימצא בדורו של משיח בשל הניסיונות המרים ממוות שיחווה הוא. עד כי העידו שהם עצמם, הקדושים והטהורים, אינם יודעים אם היו מסוגלים לעמוד בהם.

אך "אשרי" אותו הדור שימצא בדורו של משיח ויזכה להחזיק באמונה, בתורה ובמצוות... ויש לשים לב שלא אמרו אשרי הצדיק בדורו של משיח אלא אשרי האדם הפשוט ביותר שיחזיק חזק, בכל כוחו בתורה ובמצוות ומבלי להתייאש ולקיימן מתוך אמונה תמימה על אף היצר הרע הזורע הרס בכל פינה כמי שנלחם את מלחמתו האחרונה וכאותה אש הנושפת את נשיפתה האחרונה תוך שעולה היא מעלה מעלה כמנסה להראות חוזקה כאשר רגע לאחר מכן כובה ונעלמת.

אז אשרי העם שככה לו ואשרי העם שהשם אלוקיו שכה אמר השם: "בניי יקיריי, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם" אז בואו נתחזק וכפי שהורו גדולי ישראל יקרא כל מי שרק יכול "פיטום הקטורת" בכל יום ופרקי מ"ו ו- פ"ג בתהילים למען שלום עם ישראל והצלתו תוך התחזקות בגמילות חסדים ואהבת חינם ואז יראה השם זעקתנו ואמונתנו ובוודאי ובוודאי שיושיענו ברחמים גדולים ובאהבה אין קץ!

ולהלן תפילה על אהבת חינם שכל מי שזוכה לאומרה מתוך כוונה זוכה לקיים 13 מיליון מצוות (כמספר היהודים בעולם) ברגעים ספורים: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה הריני בא לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ומכוון בליבי לאהוב באמת כל יהודי באשר הוא, מקטן ועד גדול, בין אם הוא מצוי בארץ ישראל או מחוצה לה, למען שמו באהבה, למען קירוב הגאולה ולמען יבנה בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון".