רבי יעקב עדס מגלה: סודות הגאון מוילנא

ב. אמנם יש אחד מהם שהוא מיוחד מאוד והוא הקדמת הגר"ח מוואלוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא והמיוחד שבמאמר זה הוא מכמה צדדים

ג. הדבר הראשון מפני שהוא נכתב על ידי הגר"ח מוואלוז'ין שהיה בעצמו אחד מראשי גדולי ישראל בדור שאחרי הגר"א מוילנא [והרבה מגדולי ישראל שבדור שאחרי זה היו מתלמידיו של הגר"ח כגון המשכנות יעקב והנחלת דוד והגר"ז מסלנט ומהר"י מסלוצק ועוד רבים]

ד. ועוד מפני שמפורש בדבריו שכל מה שהוא כותב זה דברים שראה בעיניו אצל הגר"א או דברים ששמע באזניו מפי קדשו של הגר"א וחלק קטן דברים ששמע בעצמו מתלמידים חשובים ביותר שבעצמם שמעו מהגר"א ואין בזה כלל דברים שעברו מכלי אל כלי ולכן הנאמנות של הדברים היא מוחלטת

ה. ועוד מפני שהגר"ח במאמרו זה באופן יחסי האריך מאוד בעניני מעשיו והנהגתו של הגר"א ואילו שאר הדברים שנכתבו כבר באותו הדור הם באופן יחסי הרבה יותר קצרים והגר"ח עצמו מלבד הקדמתו הנ"ל כתב בעוד הקדמה מעניני הגר"א ושם קיצר בדברים על דרך שאר הכותבים ואילו בהקדמתו הנ"ל האריך הרבה בדברים

ו. אבל מלבד כל הנ"ל יש עוד דבר מיוחד שיש במאמרו זה של הגר"ח והוא שכתב שם כמה דברים פלאיים ביותר למעלה מדרך הטבע מעניני גילויים נשגבים מעולמות העליונים דברים שהציבור מאוד צמא להכירם אלא שדברים מסוג זה שבדרך כלל נאמרו בלחישה ובדרך כלל לא נהגו גדולי ישראל לגלות דברים מסוג זה לרבים ועל אחת כמה וכמה שלא נהגו להעלותם על גבי הכתב להדפיסם לדורות ובאופן יוצא מן הכלל הגר"ח במאמרו זה מסיבות מסוימות שאכמ"ל העלה את הדברים על הכתב להדפסה

ו. והנה עם כל החשיבות העצומה של מאמר זה מהסיבות הנ"ל מכל מקום רוב הציבור אינו מכיר את המאמר כלל ועיקר ורק פרטים בודדים ממנו נתפרסמו לציבור וכמה סיבות לדבר העיקרית מפני שבמאמר מלבד הדברים הנוגעים לתולדות הגר"א יש עוד דברים חשובים מענינים אחרים וכגון דברים של הדרכה בדרכי לימוד הקבלה ובאופן לימוד ספרי הזוהר וכתבי האר"י דברים שלמי שאינו עוסק הרבה בקבלה אינם נוגעים והמאמר כתוב באופון שהתולדות ושאר הענינים האחרים כגון ההדרכות הנ"ל מעורבים אלו באלו באופן שלמי שמעונין רק בקריאת התולדות קצת מסתבכים הענינים זה בזה וגם מפני שכתובים במאמר כמה פעמים הרבה ענינים ברציפות באופן שלא לכולם נקל הקריאה בו

ז. וכדי להקל על הקוראים במאמר הכתוב להקמן לוקטו מתוך דברי הגר"ח בעיקר העדויות שמעיד הגר"ח על דרכי הנהגתו של הגר"א ועל הגילויים השמימיים שזכה להם הגר"א ושאר הענינים לא הובאו כאן וגם חולקו הדברים לפרקים ולסעיפים באופן המיקל על הקורא להבין את אשר לפניו וגם נוסף כאן כותרות בתחילת כל פרק והכותרות אינם מלשון הגר"ח עצמו

ח. ובכמה מקומות נוספו בסוגריים כמה דברים לבאר את כוונת דברי הגר"ח ופעמים איזה מראי מקומות השייכים לענינים הכתובים בדבריו וכל הכתוב בפרקים שלקמן בסוגריים אינו מדברי הגר"ח עצמו אלא הוספות וכנ"ל

ט. ודבר שחשוב שידע הקורא המאמר דלקמן שהנה דרגתו העצומה של הגר"א בידיעת התורה היתה בין בתורת הנגלה ובין בתורת הקבלה ובמאמר זה שכתבו הגר"ח מדובר על שניהם אבל יותר מודגש גדלותו בקבלה והסיבה לזה מפני שמאמר זה נכתב כהקדמה לספר של הגר"א בתורת הקבלה

י. והנה במה שנוגע ללימוד מוסרי מזה על עמל התורה ושקידתה הוא בעיקר הכתוב לקמן בפרק ד' ובפרק י"א סעיף ג' ובפרק י"ג ומה שנוגע לענינים על טבעיים הוא בעיקר בדברים שבפרקים ז' ח' י' וי"ב ועוד בהשלמה שבסוף המאמר מובא דברים על כוח העצום של שמות הקודש

פרק א

מגדלותו של הגר"א בידיעת התורה לכלליה ופרטיה בנגלה ובקבלה ובחשיבות העצומה של חיבוריו בנגלה ובקבלה

א. כתב הגר"ח מוואלוז'ין בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא וז"ל האי גאון עולם חסידא קדישא רבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן אשר זה היה דרכו בקודש מעודו להשכיל ולהתבונן ולהתייגע יגיעות גדולות ונוראות אין להעריך וכל פה ילאה לספר ובדביקות עצום נפלא מאוד ובקדושה יתירה ובטהרה נפלאה

ב. עד אשר זכה לבוא עד קצה תבונתם [של כל חלקי התורה שיש בידינו בנגלה ובקבלה] להיות עולים כולם ברורים לאמיתתם בשורשם ושורש השורשים כולם

ג. הוא אשר בחיבוריו הקדושים פנה וכבש והאיר לפנינו את הדרך דרך הקודש דרך סלולה וברורה בנגלות ובנסתרות במסילה נעלה מעלה מעלה עד שורשי ושורש שורשי הדברים

ד. כאשר נפלאות עשה בביאורו לשולחן ערוך שם כלל כל ההלכות מרובות שנזכרו בדבריהם הקדושים בשורשם אשר הראה בשני התלמודים בבלי וירושלמי וטחן ובירר וסילת סולת נקיה ומנופה כל השיטות של הראשונים ז"ל

ה. ויתר על כן בפירושו על המשנה שם כלל כל דברי האמוראים שבשני התלמודים וכל התוספתות והברייתות במשנתנו רמוזים נהירין וברירין

ו. כן עוד הפליא נוראות והראנו את אשו הגדולה בביאורו זה על הספרא דצניעותא אשר כל סדרי מעשה בראשית ומעשה מרכבה המסודרים בזוהר הקדוש ואדרות והתקונים וכתבי האר"י ז"ל כלליהם ופרטיהם הראה דרכם בקודש קדשים נכללים ומסודרים כסדרן וכהלכתן בשורש השרשים בהאי ספרא עלאה קדישא ספרא דצניעותא על סדר דבריו הקדושים ברורים ומחוורים יחד מאירים ומשלימים דבריהם

ז. וכוונתו ומעשיו רצויים להעמידנו בקרן אורה זו תורה תורת אמת לאמיתו אשר לאורו נסע ונלך הלוך ונסוע להתבונן בינה בשורש השרשים כל סדרי מעשה בראשית ומעשה מרכבה דרך קצרה לכל מעיין אמיתי איש תבונות

פרק ב

בענין בקיאותו העצומה בספר הזוהר והרעיא מהימנא והתיקוני זוהר וריבוי לימודו ברעיא מהימנא והתגלות משה רבינו אליו

א. גודל ועוצם בקיאותו הנוראה בזוהר הקדוש ורעיא מהימנא ותיקונים בעמקות נורא היה עד להפליא כי היו כולם נכונים יחדיו על שפתיו ערוכים בכל ושמורים בלבבו

ב. ועסקו בדבריהם הקדושים בשלהבת אהבת ויראת הרוממות וקדושה וטהרה ודביקות נפלא אין לשער

ג. שמעתי מפיו הקדוש שהיה חוזר הרעיא מהימנא פעמים רבות אין מספר בשקידה נפלאה מאוד עד שראה עצמו בקי בו בקיאות נפלא לספור אותיותיו ממש אז פנה עצמו ללימודים אחרים בנגלות ונסתרים

ד. וחלם לו שמשה רבינו עליו השלום היה בביתו ונסתלק

ה. והפלגת שקידותו על דבריהם הקדושים לעשותם ולקיימם בזריזות נפלאה וקדושה יתירה כל החומרות ומילי דחסידותא הנזכרים בדבריהם הקדושים בכל פרטיהם ודקדוקיהם וכוונותיהם אין להעריך

פרק ג

בחשיבות העצומה שהחשיב הגר"א את האריז"ל ובלימודו הרב בכתביו

א. וגם על דברת מרן רבינו הקדוש האיש האלקים נורא האריז"ל עיני ראו יקר תפארת קדושת האריז"ל בעיני רבינו הגדול נשמתו עדן כי מדי דברי עמו אודותיו אירתע כולא גופיה ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא כמוהו ונגלו לו כל תעלומות חכמה השגתו למעלה למעלה להפליא

ב. גם על כתבי הקודש שלו התבונן רבינו הרבה עליהם שיהיו עולים במקורי הדברים בזוהר הקדוש ותיקונים

ג. והגם שהמעיינים ימצאו בביאורו זה כמה גרגרים שמפרש בדרך אחר קצת המעיין האמיתי איש תבונות יוכל ליישב דבריהם דלא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה

ד. ואף מי שלא הגיע למדה זו לעשות פשר דבר בין החכמים כי מעטים המה בני עלייה ואשרי המחכה למיקם אחר רב יגיעתו אדעתייהו דרבותינו רבנן קדישין אשר רוח ה' דבר בם וכו' [כבר העירו שמזמן הגר"ח מוואלוז'ין עד זמנינו נדפסו עוד כמה וכמה ספרים חדשים מכתבי המהרח"ו שלא נדפסו בימיו והמעיין בהם יראה שבחלק מהמקומות שיש הבדלים בין הכתוב בכתבי האר"י שנדפסו בזמן הגר"ח לבין דברי הגר"א בכתבי האר"י עצמו בנדמ"ח כתוב כביאורי הגר"א באופן שכדי ליישב את דברי האר"י עצמו כבר צריך להגיע לתירוצים על דרך שכתב לעיל דלא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה ואכמ"ל בזה]

פרק ד

ביגיעות העצומות והנוראות שיגע הגר"א בתורה במסירות נפש

א. וכמה יגיעות יגע זה האדם הגדול בענקים לא יאומן כי יסופר עד שהוציא כל ענין לאור ברור לאמיתו מוצאיו ומובאיו

ב. אף כי היו ידיו רב לו ברוחב שכלו ועומק בינתו המלאה לה דעת מכמה דורות שלפניו

ג. עם כל זה לא היה סמוך לבו הטהור בזה עד אשר שקלו במאזני שכלו שכל הקודש כמה מאות פעמים וביגיעה נוראה

ד. ולא אכל ולא שתה כמה ימים ולילות ותדד שנתו מעיניו עד כי חשך משחור תארו ונתן נפשו עליו

ה. עד אשר האיר השם יתברך עיניו לבוא עד קצה תבונתו וכרגע קרן עור פניו הטהור מחדתא ונהירו דאורייתא [דברים אלו שבכל פרק זה הם דברים נוראים מאוד אשר ראוי לאדם לשימם מול עיניו בכל עת ובכל שעה להתעוררות עצומה לעמל התורה ולדייק היטב בכל פרט ופרט מהם ובמיוחד לענין בעלי כשרונות עצומים שיש מהם טועים לחשוב שהכשרון זה סיבה שאין צריך להתייגע בתורה ואינו כן דאדרבה בסיבת הכשרון על ידי שיתייגע יגיע להישגים הרבה יותר עצומים בעיון נורא ובקיאות נפלאה בתורה הקדושה ושפע אלוקי נשגב ביותר וכהדברים שכתב כאן הגר"ח על הגר"א]

פרק ה

דברי הגר"א על הזמן העצום והמאמץ העצום שצריך כדי להבין ענין בזוהר לאמיתו ומעשה פלאי מאוד בענין עמל הגר"א להבנת מאמר בזוהר ואופן השגתו את הבנת המאמר והזהירות החשובה בכוונת התפילה

א. שגורה היתה בפיו הקדוש אשר להבין דברי הזוהר הקדוש והתיקונים לאמיתתם בלתי אפשר בעולם אם לא אחר גודל היגיעה על כל ענין ומאמר כמה שבועות

ב. ופעם אחת מדי דברי עמו בענין התפילה אמר לי פעם אחת הראוני מן השמים גודל ענין התפילה כי יגעתי יגיעות רבות על הבנת מאמר אחד בזוהר הקדוש בעניינא דראש חודש י"ב שבועות ולא עלה בידי לפרשו לאמיתו

ג. והנה ביום ראש חודש אחד בעמיד להתפלל תפילת העמידה דשחרית ברגע אחד נפל במחשבתי באותו המאמר לפרשו על שבעה אופנים

ד. ומה היה לי לעשות ואמרתי לו אפשר לשהות מעט רק לסדרם במחשבה וכי גם זה חשיב הפסק אמר באמת כן עשיתי שהיתי כמו רבע דקה וסדרתים במחשבתי ושוב חזרתי תיכף לגמור תפילתי

ה. ואחר גומרי תפילתי התבוננתי על המראה לחזור עליהם והנה מאומה אין בידי כי נשכחו ממני לגמרי

ו. ונצטערתי על זה הרבה ושהיתי כמו חצי שעה להסיח צערי מדעתי ולקרות הלל

ז. וכעמדי להתפלל מוסף והנה נפלו עוד הפעם כל השבעה אופנים במחשבתי כבראשונה שוב לא פניתי מחשבתי מתפילתי כלום ולא נתתי דעתי עליהם להרהר בהם כלל וכסיימי תפילתי נמצאו ערוכים ושמורים לפני כל השבעה פירושים לאמתתם ומתוקים מדבש ונופת צופים [נראה מזה להדיא דאופן השגתו אותם היתה ענין על טבעי שהרי בי"ב שבועות לא הצליח למצוא אפילו פירוש אחד ואחר כך שני פעמים נזדמן שברגע א' נתבארו לו שבעה פירושים טובים וכנראה שהענין הוא שדוקא בראש חודש על ידי קדושת היום בפרט שהוא בבחינה שעליה מדבר המאמר בזוהר ובצירוף לקדושת התפילה של ראש חודש נתחבר לבחינה זו ומיד עלו לו בדעתו ברגע שבע פירושים ולפי זה נראה שדבריו בתחילת פרק זה ובסופו משלימים זה את זה שבתחילה מבאר שצריך עמל של שבועות להבין ענין בזוהר עד כדי שנזדמן להגר"א שי"ב שבועים לא הצליח לפרש המאמר בשלימות כרצונו ואחר כך מוסיף שיש בחינה שזוכים להבין באופן על טבעי שאז יכול מאמר כזה ברגע להבין בשבעה אופנים ובפרט על ידי עליה רוחנית של בחינת המאמר מכח קדושת ראש חודש בצירוף לתפילה]

פרק ו

בענין הגהות הגר"א בספר הזוהר

א. וביחוד בגרסותיו הנקיות אשר המציא בזוהר הקדוש ורעיא מהימנא ותיקונים חסר ויתיר וחליף משורה לשורה ומדף לדף וגם לכמה דפין לא יאומן ולא יסופר יגיעותיו הרבות ועצומות שהיו לו

ב. והיה שוקל וסופר אותיותיהם עד דאנהירו ליה עיינין משמיא לאוקמי גירסא עלי קו האמת נשקלה על מקומה יבוא בשלום

ג. עם כל זה עדיין לא נתברך בלבבו להחליטו לאמת ברור עד אשר חזר ויגע יגיעה נוראה בפשפוש ומשמוש וחיפוש מחיפוש רב מאוד בכל הזוהר הקדוש ורעיא מהימנא ותיקונים אם היא מאירת עיניים שיתיישבו על ידה עוד מקומות רבות בזוהר הקדוש ורעיא מהימנא ותיקונים וכאשר כן נמצא אז הבין כי חכמת אלקים בקרבו לעשות משפטי ה' אמת כאשר צדקו יחדיו יהיו תמים מאירים ומשלימים דבריהם ותמכה בימין צדקו וקרבה בזרוע עד לקובעה במתניתא דיליה

ד. ושמעתי מפורש יוצא מפיו הקדוש שלא מלאו לבו הטהור לשנות ולקבוע גירסא חדשה בנסתרות עד אשר האירו אל עבר פניו הטהור הרבה מקומות ולפעמים עד מאה וחמישים מקומות יבואו שלום מנוחת אמת לאמתה של תורה על ידי גירסתו הטהורה מהקושיות הנופלות [כמדומני דלא ידוע כיום על מישהו שיודע לפרש בהגהות שיש בכתבי הגר"א בזוהר איך על ידי זה מתיישבים כל כך הרבה מקומות עד כמאה חמישים מהגהה אחת ויתכן שהם דברים שהגר"א לא רמזם כלל בכתביו וגם כמדומה שכתוב שרוב כתבי הגר"א על הזוהר נאבדו והנדפס הוא מיעוט קטן ממה שהיה בכתב יד ושמא אם היה מגיע לידינו כתבים אלו היה מי שיודע לפרש על פיהם דברים כאלו]

פרק ז

בענין נוסח הגר"א בספר יצירה ושלפי דרכו בזה נקל הדבר לברוא גולם ושהגר"א עצמו עסק בדבר עוד לפני היותו בגיל בר מצוה

א. ובספר יצירה היתה משנתו סדורה לו מימי ילדותו בגירסה ברורה ועמקות נורא

ב. כי הצעתי לפניו עשרה שיטות בנוסחות מחולפות בספר יצירה ואמר לי גירסתו הברורה כגירסת האריז"ל ורק דבר אחד הוסיף מה שנשתבש גירסת האריז"ל בדפוס

ג. אמרתי לו מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם

ד. השיב כי באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם ובעוד באמצע עשייתו חלף ועבר תמונה אחת על ראשי והפסקתי מלעשותו עוד כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז

ה. ושאלתיו בן כמה היה אז והשיב שהיה קודם י"ג שנה

ו. ותקטן עוד זאת בעיניו עוד הפליא הגדיל תושיה עד אשר יגע ומצא דליכא מידי בדברי הזוהר הקדוש ותיקונים ורעיא מהימנא דלא הוי רמיזי ליה באורייתא דבכתב תלי תלין רזין דרזין על כל קוץ וקוץ

פרק ח

בענין שמהשמים כמה פעמים הגיעו אל הגר"א מגידים חשובים ושרי התורה ללמדו באופן על טבעי את התורה והגר"א לא חפץ בזה אלא בלימוד על ידי עמל

א. והעולה על כולנה הן הן גבורותיו ונוראותיו כי לא הראה את נפשו טוב רק בעמלו אשר עמל בחכמה ובדעת ובכשרון ואחר רוב יגיעותיו וכאשר חסו עליו מן השמים ונתגלו לו מעינות החכמה רזין דרזין וסתרין דסתרין זו היה אצלו מתת אלקים

ב. וזולת זה נפשו לא רצה בם אף כי רצו למסור לו מן השמים בלא שום עמל ויגיעת בשר רזין וסתרין עליונין על ידי מגידים מארי דרזין ושרי התורה לא נשא עיניו לזה עמו היתה וריחקה

ג. כי שמעתי מפיו הקדוש שפעמים רבות השכימו לפתחו כמה מגידים מן השמים בשאלתם ובקשתם שרוצים למסור לו רזין דאורייתא בלא שום עמל ולא הטה אזנו אליהם כלל

ד. ואחד מן המגידים הפציר בו מאוד עם כל זה לא הביט אל מראהו הגדול וענה ואמר לו איני רוצה שתהיה השגתי בתורתו יתברך שמו על ידי שום אמצעי כלל וכלל רק עיני נשואות לו יתברך שמו מה שרוצה לגלות לי וליתן לי חלקי בתורתו יתברך שמו בעמלי אשר עמלתי בכל כוחי והוא יתברך שמו יתן לי חכמה מפיו ודעת ותבונה שיתן לי לב מבין וכליותי יעשו כשתי מעיינות ואדע כי מצאתי חן בעיניו ואיני רוצה אלא ממה שבתוך פיו [כוונתו בזה ללשון הגמרא במסכת נדה דף ע' עמוד ב'] וההשגות על ידי מלאכים המגידים ושרי התורה אשר לא עמלתי ולא חכמתי אין לי בהם חפץ

ה. ובדידי הוה עובדא ששלח רבינו אותי אצל אחי הקטן ממני וגדול ממני בכל מילי דמיטב חסידא קדישא הגאון מוהר"ש זלמן זללה"ה לאמר לו בציווי משמו שלא יקבל שום מלאך מגיד אשר יבוא אצלו כי בזמן לא כביר יבוא אצלו מלאך מגיד

ו. ואמר אף כי מרן הבית יוסף היה לו מגיד היה זה לפני ב' מאות שנים שהיו הדורות כתקנן והיה שרוי על אדמת הקודש לא כן עתה שרבו המתפרצים ובפרט בחוץ לארץ אי אפשר שיהיה כולו קודש קדשים בלי שום עירוב כלל

ז. ובפרט הגילויים אשר בלא תורה נפשו בחלה בהם ולא היו נחשבים אצלו כלל וכלל [אין לפרש שהכוונה לסוג גילוי של ראיית צדיק קדמון בלא ללמוד ממנו תורה דבזה אפילו אם נימא שלא היה חשוב בעיניו אבל אמאי בחלה נפשו אלא כנראה הכוונה לגילויים רוחניים שמלמדים אותו איזה ידיעות אבל אינם ידיעות של תורה אלא בשאר חכמות או סיפורי עתידות שאינם תורה ובזה בחלה נפשו אם משום ביטול תורה או משום שהיות הכח המגלה עוסק ללמדו דברי חול פעמים זה ראיה שאין זה בשלימות מצד הקדושה עיין היטב בתחילת ספר שער רוח הקודש ולכן בחלה נפשו מקשר עם כוחות רוחניים שלא מצד הקדושה

פרק ט

מענין עליית הנשמה של האדם בשינה לשמים לעסוק בתורה במתיבתא דרקיעא

א. וגדולה מזו הוא היה אומר כי אף מה שהמשנה משגת השגות נפלאות ונוראות בשינה על ידי עליית נשמה בשעשוע העליון במתיבתין עילאין אינו נחשב אצלו כל כך לעיקר גדול [צריך לדעת שעם כל זה מבואר לקמן בפרק י' מעשה מהגר"א שנגלה אליו בשינה אלפי פירושים לפסוק והיה לו בזה שמחה עצומה עיין שם ולכן צריך להבין שיש במה שכתוב בסעיף זה כמה הגבלות ואכמ"ל]

ב. והעיקר מה שאדם משיג בזה העולם על ידי עמל ויגיעה כאשר הוא בוחר בטוב ומפנה עצמו לדברי תורה בזה עושה נחת רוח ליוצרו יתברך שמו וזה כל האדם בעסק תורתו יתברך שמו

ג. אבל מה שהנשמה משגת בשינה שהוא בלי יגיעה ובלא בחירה ורצון דבר זה הוא רק קיבול שכר לבד [ענין זה נזכר גם בביאור הגר"א לספר משלי פרק י"ט פסוק כ"ג עיי"ש וכתב שם שהאדם בשינתו יכול ללמוד בישיבה של מעלה בשעה אחת יותר מאשר יכול בהקיץ בעולם הזה ללמוד בשבעים שנה ושדבר זה הוא בתורת קיבול שכר]

ד. שהקדוש ברוך הוא מטעים בזה העולם מעין העולם הבא [הענין שהקדוש ברוך הוא מטעים לצדיקים בעולם הזה מעין העולם הבא נזכר בגמרא בבבא בתרא דף ט"ז סוע"ב וי"ז רע"א על אברהם יצחק ויעקב עיי"ש ובתוספות שם הביאו שגם נזכר מעין זה בגמרא לעיל מזה בדף ט"ו סוע"ב וט"ז רע"א על איוב ועיין בביאור הגר"א לתיקוני זוהר תיקון כ"א דף מ"ב טור ב' שכל שפע שיש בעולם הבא באופן קבוע יש את זה לפרקים בעולם הזה ועיין מש"כ בביאורים לביאור הגר"א שם בזה ואכמ"ל]

פרק י

שהגר"א זכה שמגיל צעיר מאוד ועד סוף ימיו בכל פעם שישן היה לו עליית נשמה למתיבתא דרקיעא ללמוד התורה באופן פלאי ודוגמא אחת מזה ממה שבאחד מעליות אלו גילו לו אלפיים ומאתיים ושישים פירושים פלאיים על פסוק אחד בתורה

א. ומשמעות דבריו הקדושים היה שהיה לו עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה וכן אמר לי חד מתלמידיו ששמע כן מפורש יוצא מפיו הקדוש

ב. והתבונן נפלאות מאחת מהנה שפעם אחד ביום א' של פסח הוו יתבי גביה תרי תלמידי מתלמידיו החשובים ומאשר היו יודעים זה דרכו בקודש מעולם הפלגת שמחתו וחדות ה' מעוזו אשר היה שש ושמח ביום טוב כמצווה עלינו בתורתו יתברך שמו אשר היה להפליא

ג. וכאשר ראו אז שאין שמחתו במילואו וטובו כל כך כהרגלו שאלו פיו הקדוש על זה ולא רצה להשיב והפצירו בו מאוד

ד. לא יכול להתאפק אר מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה לקיים מה שנאמר דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים

ה. כי בזו הלילה בא אלי אליהו כמדומה בזכרוני שאמרו שהיה אליהו ואפשר חד ממתיבתן עילאין וגילה לי עניינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י"ב על פסוק עלו זה בנגב

ו. ובעמדי בבוקר מרוב הפלגת השמחה לא יכולתי להתאפק והרהרתי בהם קודם ברכות התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם והוא לפי שיטתו הנקיה בביאורו לשו"ע או"ח סימן מ"ז שגם ההרהור בדברי תורה נאסר קודם ברכות התורה [ופליג על השולחן ערוך שמיקל בזה ויש אנשים שלצורך טהרת המחשבה חייבים לנהוג בזה כהשולחן ערוך]

ז. ונחמוהו וברכו לו השם יתברך ישיב לרבינו את אבידתו

ח. ואחר זמן מה שאלו אחד מהם אם כבר הוחזרה לו אבדתו והשיב ברוך השם שנתגלו לי שנית והמה כ"ב מאות וס' אופנים [דהיינו אלפיים ומאתים ושישים פירושים]

ט. וכאשר ידעתי מפני מה נתעלמו ממני כן אני יודע מפני מה נתגלו לי שנית

י. ואמר לו שבאופן אחד מהם אני ידוע כוחות כל הבריות וכל אבר מה ענינו

פרק יא

שאצל הגר"א ענין עליית הנשמה בשינה ללימוד פלאי של התורה במתיבתא דרקיעא היה בלי שום הכנות אלא מאליו כיוון שכל עסקו יומם ולילה היה רק בלימוד התורה ועבודת השם

א. ועלית על כולנה שהיתה אצלו כטבע ממש שלא היה צריך לעשות שום כוונות ויחודים על זה כלל

ב. והאמת כי כן הסברא נותנת אחר שכל אמרי פיו והגיון לבו ומחשבתו יומם ולילה תמיד לא יחשו ורק אך עסוק בדברי תורה בנגלות ומעשה בראשית ומעשה מרכבה

ג. כידוע שמעולם לא הלך ארבע אמות בלא תורה ותפילין והכל בקדושה וטהרה נפלאה

ד. הלא אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו ומה צורך לכוונות ויחודים לזה

ה. ומרגלא בפומיה שכל ענין השינה לא בראו יתברך שמו רק לזה התכלית שכל מה שלא תהיה ביכלתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף גם אחר כל היגיעה והעמל מצד הגוף שהוא מסך המבדיל מגלין לה בשינה שהיא מופשטת אז מן הגוף ומלובשת בלבוש העליון חלוקא דרבנן

פרק יב

עוד בעניני הגילויים שהיה להגר"א ומהם גילויים בהקיץ ומעשה נורא שהגר"א הוציא את כולם מחדרו וישב ודרש בפרשת האזינו בפני הרשב"י והאר"י

א. אמנם מכל ענייניו הנוראים ומעשיו הנפלאים גם מכל אשר מצאתי ראיתי בעיני בכתבי קדשו נשמתו עדן כתוב יושר רזין עילאין קדישין מה שגילה לו יעקב אבינו עליו השלום ואליהו זכרונו לברכה ושארי מקומות שכותב סתם שנתגלה לו

ב. עדיין לא נתברר אצלי אם היו אלו הגילויים בהקיץ ואולי היה בשינה על ידי עליית נשמה במתיבתין עילאין

ג. אבל זה נתאמת אצלי שהיה לו בבירור עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה כנ"ל

ד. אמנם מענין גילויים בהקיץ לא ידעתי ממנו בבירור

ה. כי היה כמוס וחתום מאוד מלגלות והמעט אשר זכיתי לשיחתו בסיפור ענין נפלא לפרקים רחוקים על ידי סיבוב דברים

ו. רק מענין אחד נפלא אשר שמעתי מפיו משמע שהיו לו גילויים גדולים נוראים גם בהקיץ

ז. נאמן עלי אבא שבשמים [לכאורה לשון זה הוא לשון שבועה ועיין במכתב החזון איש בקובץ אגרות בענין לשון סהדי במרומים ומש"כ על זה בדברי יעקב למסכת תענית בביאורי אגדות] ששמעתי מפיו הקדוש כי היה בוילנא איש חולם חלום חלומות נוראים מבהילים כל שומעיו כי היה מגיד לכל אדם מה שיחו ומעשיו בחדרי משכבו ונפלה אימתו על הבריות מאוד והובא לפניו ואמר לו רבי תרשוני לומר דבר אחד לפניכם כי זה שבועיים ביום ה' ישבתם בזה המקום וחידשתם בפרשת האזינו על אותן ואותן הפסוקים וישב אצלכם רבי שמעון בר יוחאי מימין והאריז"ל משמאל

ח. והיה רבינו מתפלא מאוד מאין ידע ילוד אשה מזה ואמר זכורני ששלחתי אז מקודם גם הגבאי שלי מביתי

ט. ואמר לו רבינו נשמתו עדן אמת שחדשתי אז עניינים נוראים ומדי דברו זאת צהבו פניו מאוד והמשמעות שהיו באמת עניינים נפלאים רזין עליוני עליונים שהיו ראויים לדורשן בפני רבי שמעון בר יוחאי

י. אחר כך הציץ בפני החולם הנ"ל הבין והכיר שהוא בעל מרה שחורה ובעל מרה שחורה לפרקים חלומותיו צודקות ואמתיות

פרק יג

מענין גודל שקידת התורה של הגר"א והנהגות החסידות שהיה נוהג בהם

א. ובאמת כי לא נפלאת בעיני כי מעשיו וענייניו הנפלאים וגילוייו הנוראים לפי אשר נפשי יודעת ועיני ראו שכל המ"ח דברים שהתורה הקדושה נקנית בהם כולם נתקיימו ברבינו הגדול והקדוש נשמתו עדן

ב. ועסקו בתורה לשמה בכל כוחו בקדושה גדולה שבקדושות וטהרה נפלאה שבטהרות

ג. ולא הניח דבר קטן ודבר גדול תלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וספרא וספרי ותוספתות וכל המדרשים והזוהר הקדוש והתקונים מעשה בראשית ומעשה מרכבה וספר יצירה וכל דברי קדשם של המקובלים הראשונים וכתבי האריז"ל

ד. על כולם יגע יגיעות רבות נוראות לא ישוער לפלס דבריהם ולהעמיק בהם עמקות נורא ולהגיה אורות מאופל השיבושים עד אשר האיר נתיבות בדבריהם הקדושים כולם ברורים ומחוורים תורת אמת בפיהו לאמיתה של תורה וכל משנתו היתה סדורה לו ערוכה ושמורה ובכל כוחו עבדה ושמרה ונתן נפשו ממש על כל דבר ודקדוק מן התורה

ה. וחוץ לארבע אמותיו לא נסתכל מעודו

ו. וגודל פרישותו מכל ענייני העולם היה להפליא עד אשר לא שאל מעולם על שלום בניו ומעודו לא כתב להם שום מכתב פרישת שלום ולא קרא מכתבם

ז. איש חי באילנא דחיי אחז אשר כמעט לא טעם טעם שינה מיום עמדו על דעתו הקדושה

ח. עד אשר ניתנה לו התורה במתנה ושתי כליותיו נעשו כשתי מעיינות נובעים את החכמה והיו מתגברים והולכים מיום ליום ומשעה לשעה

ט. ונוסף עליהם שפלות דעתו ונמיכת רוחו וענוותנותו הנוראה במקום גדולת תורתו ומי שלא ראה קדושת תורתו ועבודתו ונקיית טהרת פרישותו וחסידותו וענותנותו לא ראה מאורות מימיו

י. לבי יהגה אימה מדי דברי בו בהעלותי על זכרוני עודנו בחיים חיותו עומד ומשמש לפניו יתברך שמו כאחד מצבא מרום במרום שימו לבבכם והתבוננו וראו

פרק יד

יבאר דההנהגות הנזכרות לעיל בפרק הקודם בהכרח גורמות גילויים עליונים נוראים מאוד אשר לא ניתנו להיכתב

א. לזאת כל נפלאות מעשיו וגילוייו הגדולים לא נפלאו אצלי כי בא בשכרו זו תורה וזו שכרה משמיא זכו ליה בחלקו מכל עמלו

ב. הלא מסורת בידינו מהתנא רבי מאיר [במסכת אבות פרק שישי] שזוכה לדברים הרבה

ג. סתם ולא פירש מה המה אלה הדברים ואי אפשר לומר שהם הדברים שפירט אחרי זה שהרי אמר ולא עוד כו' הרי שהם מילתא באפי נפשא אמנם רמז לדברים נפלאים וגילויים עליונים נוראים שאינם דבר המושג לאומרו ולבארו

ד. ועינינו ראו שכל המעלות בקודש המנויים שם כולם נתקיימו ברבינו הגדול נשמתו עדן

ה. וכל סדר קדושות שמונה התנא רבי פנחס בן יאיר כולהון הוו ביה ברבינו הגדול נשמתו עדן והם הביאוהו לידי רוח הקודש

ו. ובזוהר שמות חכימי עדיפי כו' וחכימין לא אעדי מינייהו רוח קודשא אפילו רגעא חדא זעיר דידעין מה די לעילא ותתא ולא בעו לגלאה

ז. כי כאשר הוא בא בכח תורתו הוא הבן יקיר לפניו יתברך שמו מבני היכלא דמלכא אשר לו לבדו הרשות נתונה לחפש בגנזי מלכא להסתכל באור הפנימי לפני ולפנים ברזין וסתרין עילאין קדישין

ח. וכמאמרם ז"ל [בגמרא בעבודה זרה דף ל"ה ע"ב] ולא עוד אלא שדברים המכוסין מבני אדם מגולין לו

ט. וכל השערים פתוחים לפניו ולית מאן דימחי בידוי כמו שאמרו רז"ל [בגמרא בסוטה דף מ"ט ע"א] כל העוסק בתורה מתוך דוחק אף אין הפרגוד ננעל בפניו

י. הוא הדבוק בו יתברך שמו כי קודשא בריך הוא ואורייתא חד עכ"ל הגר"ח מוואלוז'ין בהקדמתו לביאור הגר"א לספרא דצניעותא

פרק טו.

דברים נוראיים שכתב הגרמ"מ משקלוב תלמיד הגר"א מה ששמע מפי הגר"א בענין כח העצום של שמות הקודש

א. בספר ביאור הגר"א על מסכת אבות ואבות דרבי נתן ומסכתות קטנות הנדפס בשנת תקס"ד בשקלאוו יש שם הקדמה מאת הג"ר מנחם מנדל משקלוב שהיה מחשובי תלמידי הגר"א ובשנתיים האחרונות של הגר"א שהיה צריך לידו משמש הוא היה גר יחד עם הגר"א ונמצא על ידו כל הזמן והוא נחשב מוסמך מאוד [וביאור הגר"א לספר משלי נכתב על ידו מפי הגר"א] ויש שם בהקדמה כמה וכמה דברים על שקידתו העצומה של הגר"א וחסידותו הפלאית ולימודו את כל חלקי התורה וידיעתו העצומה בכל התורה וכמה מדברים אלו הכתובים שם שוים בתוכנם לכתוב במאמר הגר"ח הנ"ל בדברים אלו

ב. ובהקדמת הגרמ"מ הנ"ל שם כתב שהגר"א עצמו בפי קדשו אמר לו שאם היה רוצה להשתמש בשמות הקודש בידו וביכלתו בנקל לעשות שעל השולחן יבראו כעין השמש וירח וכוכבים במהדורה מוקטנת ושהם יהיו מסתובבים ומאירים כאשר מאירים ברקיע השמים והגרמ"מ נרתע לאחוריו לשמוע כזה דבר פלאי והשיב לו הגר"א מה התמהון הזה על ידי שם אחד הייתי יכול לעשות כל זה והגאונים שאחרי זמן הגמרא גם כן ידעו שם זה [ועיין בעניני הכח העצום של שמות הקודש בדרשת תורת ה' תמימה לרמב"ן ובשו"ת חתם סופר או"ח סימן קצ"ז ובהקדמת ספר דברי יעקב בשמות הקודש יש שם אריכות בעניני הכוח העצום של שמות הקודש ונדפס גם בהקדמות לספר קדושת יצחק מהג"ר יצחק כדורי זצוק"ל]