"הזיכרון הוא הצו היהודי והאנושי ביותר. במעמד זה אנו מבקשים לזכור ולהזכיר לתושבי רומא ואיטליה ולאלפי התיירים הפוקדים את הכיכר הזו מאירופה וארה"ב כי 'נצח ישראל לא ישקר' ועם ישראל חי וקיים ותורתנו הנצחית לא תשכח מפי זרעינו לעולם. הגלעד שהוצב כאן הוא כלי הזיכרון למען הדורות הבאים", כך אמר סגן נשיא 'ועידת רבני אירופה' ורבה של רומא, רבי שמואל די סייני בטקס מרגש שבו הוצבה מצבת אבן בכיכר 'קאמפו די פיורי' שבמרכז רומא לציון מקום שריפת התלמוד וספרי היהדות בראש השנה לפני 458 שנים.
בטקס המרשים, שנערך בהשתתפות נציגי הקהילה היהודית ועיריית רומא בראשות שליחו המיוחד של ראש העיר, האדון גספריני, האחראי לענייני תרבות בעיריית רומא, נחנכה האנדרטה ובה כיתוב החקוק על לוח שיש באיטלקית וציטוט שני פסוקים בעברית - האחד מתוך הגמרא אשר מתארת את מסירות הנפש של רבי חנניה בן תרדיון ; 'גוילין נשרפין ואותיות פורחות באויר', והשני מתוך הקינה לזכר שריפת התלמוד בפאריז, אשר נקראת ע"י עדת האשכנזים בתשעה באב; 'שאלי שרופה באש לשלום אבליך'.
במאה ה-16 שימשה כיכר 'קאמפו די פיורי' להוצאות להורג. בין השאר הוצאו להורג בכיכר ע"י האינקוויזיציה פילוסופים. אחד מהם, הפילוסוף ג'ורדנו ברונו הועלה על המוקד ולזכרו הוצב בכיכר בשנת 1889 פסל. בשנת 1553 הועלה על המוקד בכיכר זו גר צדק בשם קורנילייו ממולטאלצינו הי"ד. חמשה ימים אחר כך, בראש השנה של שנת שי"ג, התשיעי לספטמבר 1553 למניינם, נאסרו בצו האינקוויזיציה, כל העתקי התלמוד וספרי היהדות האחרים היהודים ונשרפו בכיכר. זו הייתה תחילת הרדיפה אחר הספרים היהודיים המודפסים, לאחר רדיפת כתבי היד. כיום משמשת הכיכר המפורסמת מרובת המסעדות כאתר תיירותי פופולרי, ואתר בילוי מועדף לתושבי רומא.
בשנה שעברה קיימה הקהילה היהודית ברומא אירוע לזכר הזוועה בנוכחות רבנים ואישי ציבור מישראל, שהציעו להקים גלעד בכיכר. ואכן לאחר שנה, בוצע הרעיון ובטקס רשמי הוסר הלוט מעל המצבה שתעמוד בכיכר לדיראון עולם. במהלך הטקס הגיעו תיירים רבים ובהם יהודים. אחד התיירים ניגש לרבי שמואל די סייני וסיפר לו שהוא היה נער צעיר כשנמלט מברלין בשנת 1938, ולכן ידע מה משמעות שריפת הספרים, "הוא היה נרגש מאוד מהמעמד. ואמר לי כי כעת, 458 שנה לאחר המעשה הנוראי, הוא זוכה להיות נוכח במעמד שייזכר וייחקק בליבו עד סוף חייו – סיפר הרב די סייני.
