בימים הסוערים כל כך מתגלים יותר ויותר פערים וסדקים באמון החברתי, ועם ישראל מוצא את עצמו מפגין נגד הכל. אלו שבועות סוערים שבכל אחד מהם אתה מוצא את עצמך נסחף ברגשות אוטומטיות של שפיטה : מי צודק ומי רשע. ועולה השאלה הכואבת: מה עם הערך של אהבת כל ישראל?
דווקא בימים הללו אנחנו מקבלים את השפעת היום הנפלא והמסוגל להרבה ישועות: ט"ו באב.
בטו באב הותרו השבטים להתחתן אלו עם אלו.
ט"ו באב הוא האהבה האמיתית של כל העם לכל חלקיו.
הגמרא מספרת לנו על החלטות רוחניות שהתקבלו בט"ו באב, כאלו שמעצבים נוהלים חדשים בין אדם לחברו.
עם ישראל מחולק לשנים עשר שבטים, אלו שנים עשר בניו של יעקב אבינו. כשהגענו לארץ ישראל, חולקה הארץ לפי השבטים. ואז פשטה התופעה שבה לא התקיימו נישואין מחוץ לשבט. למה? אחת הסיבות היא כלכלית.
האחוזה המשפחתית
חלוקת ארץ ישראל היתה לפי נחלות. אם בת משבט דן תינשא לבן שבט בנימין, מה יקרה לאחוזה המשפחתית? תלך לשבט בנימין?! תישאר בשבט דן? האם פתאום נראה את בני שבט אחד לוקחים נחלות ומתיישבים בחלקות אדמותיהם של בני שבט אחר?
לכן, היו כמה החלטות שרווחו כמו נישואין שבטיים.
למה זה התחיל?
בנות צלפחד היו חמש בנות מוצלחות מאוד. אביהן , צלפחד, נפטר במדבר. והן חששו שהן לא יקבלו שום נחלה בארץ ישראל. כי לא היו לו בנים, רק בנות לכן הן חששו שהוא לא יחושב בכלל, לצרכי נחלות. הן באו למשה רבינו ושטחו בקשתן שלא ייגרעו את זכויותיהן. בתמורה, הן הבטיחו כי השבט שלהן לא יפסיד, כי הן מתחתנות עם בני דודים. בנות צלפחד זכו לנחלה. ומאז, נעשתה התופעה הזו לגורפת.
בט"ו באב עמדו חכמים על התופעה וביטלו אותה. באותו יום ש"הותרו השבטים לבוא זה בזה" - להתחתן אלו עם אלו, וגם לשמוח אחד עם השני, התרבתה האהבה בעם ישראל.
כששני שבטים חוגגים ביחד
כי בדרך הטבע, כל שבט חי בתוך הנחלה שלו, מתנהל עם המשקים הפרטיים שלו. יש לכולם חוויות משותפות, הצלחות גורפות, מזג אויר דומה ואוירה מגובשת. באירועים של חתונות? מגיעים כולם שמחים, מהודרים, חוגגים.
עולים לירושלים? עולים בקבוצות אזוריות.
וכך שוב ושוב נפגש אותו קהל יעד אוהב ומפרגן, מבלי להיפתח לחלקים נוספים בעם.
עכשיו שהותרו השבטים להתחתן אלו עם אלו, החל המיזוג האמיתי.
מגיעים לחתונה שבה שני הצדדים הם שני שבטים שונים? כבר יש קיבוץ גלויות.
מתגוררים בשכנות? יש הידברות. יש שיתופי פעולה, וסיוע טבעי והדדי.
ההשפעה הברוכה בימינו
כל התאריכים שמופיעים במקורותינו, יש להם השפעה ברוכה לתמיד. לכן, שבוע שבו חל תאריך כל כך גדול מחזק את כולנו להתמקד בנקודות הטובות של כל הצדדים. לחפש רק את אותן נקודות איכותיות. לסרב לשמוע על היבטים נוספים. זה בכלל לא רע להיות פחות מתוחכם ויותר אוהב! זה הרבה יותר יפה.
השלט: אני בעד!
לשים שילוט על פתחי לבבנו: אני בעד! בעד החברה, בעד האנשים, בעד כל הקבוצות, בעד הסיפורים היפים , בעד האיכות הסביבתית שלנו. אני בעד האחים שלי, וזו לא בושה זו הצהרה מכבדת. כי כולנו באמת "אחים יקרים!!"