ביום העצמאות לפני שנתיים, מיד לאחר התפילה נשא הרב עובדיה יוסף דברים קצרים בבית הכנסת שלו שבבניין מגוריו. עמדה שלא תשמעו בדור הזה מאף מנהיג חרדי, אולי אפילו לא מאף ספרדי – חרדי, גם לא תקראו ב"יום ליום". עמדה כזו מתקרבת לזו שאפשר למצוא בציונות הדתית (הלא משיחית).
אז אם למישהו היה ספקות באשר לשוני בין עמדת הרב עובדיה לבין עמדת החרדים גם ביחס ליום העצמאות:
הרב עובדיה יוסף פתח בדברים אודות חזקיה מלך יהודה שנחשב ל"צדיק גדול" עד כדי כך ש"בימיו לא היה אחד עם הארץ. בדקו מדן ועד באר שבע לא מצאו איש ואיש שלא בקיאים בתורה, לא מצאו תינוק ותינוקת שלא בקיאים בהלכה, עד כדי כך הרביץ תורה בעם ישראל".
על פי הגמרא, הקב"ה רצה לעשות את חזקיה משיח, אבל "יצאה בת קול קטרגה: רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל אמר לפניך כל שירות ותשבחות את כל ספר תהלים לא עשית אותו משיח? זה כפוי טובה, לא אמר לפניך אפילו שירה אחת עשית אותו משיח?"
משיחיותו של חזקיה נדחתה בגלל שלא שר שירת תודה לקב|ה על הצלתו מידי סנחריב ומאה שמונים וחמישה אלף חייליו שמלאך ה´ היכה בהם בלילה אחד ובבוקר נמצאו כפגרים מתים.
הרב עובדיה המשיך והסביר כי מלמדים סניגוריה על חזקיה שבגלל בטחונו הגדול בקב"ה לא התרגש מהנס: "יש פסוק אצל דוד המלך ´ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´"... "כך חזקיה מלך יהודה, היה כל כך מבטחו בקב"ה, שהיה עוסק בתורה.
כל הזמן לימד תורה את העם, אז לא חשב אחרת - ודאי שיהיה נס. איך יהיה? הקב"ה יודע, לא דאג. כשבאו בישרו אותו: ´אה, מאה חמישים אלף כולם נהרגו, סנחריב ברח´, קיבל בשווין נפש, לא הופתע, הוא ידע שכך יהיה. לכן לא אמר שירה".
לעומת חזקיה:
"דוד המלך אומר: ´ואני בחסדך בטחתי´ אני לא פחות מחזקיה אפילו הכי ´יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´. אני אומר שירה אני לא חודל לומר שירה לא כפוי טובה" ... אדם צריך לומר תמיד שירה".
לשמוח על הנס
הרב עובדיה המשיך וציטט את הפסוק מתהלים "ונתת ליראיך נס להתנוסס" והסביר: "עושים לו משמים נס? צריך להודות לקב"ה ואז יהיה לו נס יותר גדול. למשל ילד בא אצלי ´רוצה סוכריה´ . לקחתי סוכריה נתתי לו. אומר: ´תודה רבה´, עומד ומודה ומברך ומברך ומברך. אמרתי ´זה נתתי לו סוכריה כך עשה, מחר אני אתן לו קופסת שוקולד מי יודע מה יעשה, ירקד´.
כך הקב"ה: כשהוא עושה לנו נס ואומרים שירה עושה נס יותר גדול, נס להתנוסס. תמיד צריך להודות לקב"ה ´אשירה לה כי גמל עלי´. גם כן אנחנו ברוך ה´. אנשים אומרים ´חג עצמאות מה זה חג העצמאות?´
זה לא חג העצמאות אנחנו חושבים על עיקר הדבר: זה שיש פה ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל כל מי שרצה לבא לארץ צריך סרטיפיקט בלי זה לא ייכנס, פרוטקציות וזה וזה.
כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהייתה מדינה יהודית אם רק בשביל שיבואו יהודים כמה שרוצים דיינו. אבל האמת הוא שיש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט לפני קום המדינה היה 650 אלף איש בכל ישראל, 650 אלף. ועכשיו למעלה מחמישה מיליון. ומה זה?... אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו לראשיתנו ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים כולם צדיקים כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים.
אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה. ברוך ה´, הרבה ה´ איתנו, ´הרבה ארבה את זרעך´. עוד יהיה כהנה וכהנה. כל יהודי שנמצא בחו"ל רוצה לבא, אהלן וסהלן, פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו ´תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך´. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה.
כן? זה מעט בעיניכם? זה לא מעט.
עוד כמה דברים. בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים. תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ברוך ה´ נתן לנו כוח לעשות חיל להרבות תורה.
(הדברים פורסמו בדף הפייסבוק של אבישי בן חיים)