תכירו: יַהֲדוּתוֹן - מהפכה של איש אחד

מדריך זה יוצא לאור כחלק מסדרת "יהדותון" - שתחל בקרוב להוציא לאור סדרת חוברות שיהוו מדריך מעשי ועכשווי לכל ישראלי על כל שלב בחיים ביהדות.

החוברת נערכה על-ידי הרב שמואל ביסטריצקי. בחוברת ניתן למצוא: כיצד מנקים את הבית לפסח, מה אסור לשכוח להכין לליל הסדר, האם מותר לנשים להתאפר ולהשתשמש בבושם בימי הפסח, וגם כיצד מכשירים את המטבח לפסח.

"כיכר השבת" מגיש את קטע מהספר המרתק - העוסק בימים הראשונים של חודש ניסן.

תעודת זהות - חודש ניסן

נִיסָן הוא החודש השביעי בלוח שנה העברי שמתחיל בחודש תִּשְׁרֵי, ובו 30 ימים. "ניסן" בתרגום לעברית: ניצן, שפריחתו באביב. ניסן הוא גם מלשון נֵס. מתאים לחודש שבו נעשו ניסים לעם ישראל.

בתנ"ך הוא מוזכר בתואר הַחֹדֶשׁ הָ"רִאשׁוֹן" או "רֹאשׁ חֳדָשִׁים" כיון שבו יצאו בני ישראל מגלות מצרים. מפני חישבותו של ארוע מרכזי זה בתולדות עם ישראל, ניתן לחודש ניסן מעמד של "חודש הראשון". שם נוסף המופיע אף הוא בתנ"ך הוא "חודש האביב", שכן ניסן חל תמיד בעונת האביב.

ישנה דעה לפיה העולם נברא בחודש ניסן ולא בחודש תשרי. ניסן הוא גם החודש שבו תהיה הגאולה: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ (ממצרים), וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל".

ניסן הוא החודש שבו חל חַג הַפֶּסַח, ובו מתחילים לספור "סְפִירַת הָעֹמֶר".

מנהגי חודש ניסן

בכל החודש לא אומרים בתפילה את קטעי ה"תַּחֲנוּן", היות ורוב ימי חודש ניסן הם ימים מיוחדים וימי חג. (מה זה "תַּחֲנוּן" - ראה הסבר בחוברת "יַהֲדוּתוֹן" בנושא "בית הכנסת והתפילות")

מיד לאחר פורים, יש להתחיל ללמוד את הלכות חג הפסח.

על מנת שיהיה לנו תיאבון למצות, לא אוכלים מצה - גם לא מצות שנעשו במכונה ולא בעבודת יד - במהלך 30 ימים אלו.

לאחר יציאת מצרים, כשהיו בני ישראל במדבר, הביאו נְשִׂיאֵי 12 השבטים קרבנות, בזמן הקמת המשכן בחודש ניסן. היות והיו אלו ימי חג, אנו מזכירים אותם גם כיום. את הפסוקים של "פָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים" תמצאו בסידור.

לאחר תפילת שחרית, יש לומר בכל יום - מראש חודש עד י"ב בניסן - את פסוקי הנשיא של אותו יום, ולאחריהם תפילה קצרה - "יְהִי רָצוֹן", המודפסת גם היא בסידור. בי"ג בניסן אומרים קטע נוסף, אך לא אומרים אחריו את ה"יְהִי רָצוֹן".

קמחא דפסחא

"קִמְחָא דְּפִסְחָא" – הינו ביטוי בארמית שפירושו: "קמח של (חג) הפסח". בשמו הקודם הוא קרוי: "מָעוֹת חִטִּים" והוא מנהג קדום לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח. לשם כך נהגו לערוך בקהילות היהודיות מגביות מיוחדות במשך החודש שבין פורים לפסח.

מנהג זה קיים עד ימינו, ובנוסף על מגביות שנערכות באופן מסורתי בבתי הכנסת, מתגייסים למבצע עמותות וארגוני מתנדבים, המכינים חבילות מזון ומחלקים אותן לנזקקים לקראת החג.

על כל אדם להשתדל לתרום "מָעוֹת חִטִּים" בעיר מגוריו. בזכותו, יחגגו העניים והנזקקים את חג הפסח כהלכתו.

ברכת האילנות

פעם אחת בשנה, במשך חודש ניסן, נוהגים לברך את אלוקים על העצים והאילנות היפים שהוא ברא. את הברכה יש להגיד כשעומדים ליד עץ שהגיע כבר לעונת הפריחה ומוציא פרחים או פירות.

נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה´ אֱלֹקֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

נקיון הבית, וגם: מה זה ´חָמֵץ´?

כבר בפורים מתחילים להרגיש את ריח האביב באוויר ו...את חג הפסח הקרב ובא.

להתארגנות, לנקיון וסידור הבית לקראת החג, יש מטרה אחת: למצוא את אחרון פירורי החמץ שמתחבא במקום הכי נידח בבית.

כדי לדעת אחרי מי אנחנו ´רודפים´, נערוך היכרות קצרה עם החָמֵץ:

כל קמח של אחד מחמשת מיני הדָּגָן (חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל או כוסמין) שבא במגע עם מים ולא נאפה לגמרי תוך 18 דקות - הופך להיות חמץ. (כאשר לָשִׁים את הבצק במקום חם, ה´חימוץ´ יכול להיות אפילו תוך זמן קצר יותר).

כל המאכלים העשויים מקמח, שלא הייתה עליהם השגחה מיוחדת שלא יחמיצו בעת תהליך הייצור שלהם - הינם חמץ.

מוצרי החמץ הנפוצים ביותר הם: לחם, עוגות, ביסקוויטים, וופלים וכדומה. גם גביעי גלידה העשויים מקמח, אטריות, שקדי מרק, בירה ועוד - הינם חמץ גמור.

נחזור לנקיון הבית. מבחינה מעשית, נגדיר זאת במילים פשוטות (הביצוע, לעומת זאת, לא פשוט כל-כך...): יש לנקות את הבית נקיון יסודי בכל פינה ופינה. השתמשו בשואב אבק עבור השטיחים ונקו ביסודיות את הרצפות, הארונות ומדפי הספרים. וודאו כי לא דילגתם על אף איזור ´מוצנע´, כמו מתחת לכריות הספה, בין החריצים שבמרצפות, בכיסים האחוריים של מכנסי הילדים ובתא הכפפות של הרכב. במילים אחרות: פתחו במסע-ציד אחר כל פירור חמץ בכל מקום שהוא!

לאחר שסיימתם לנקות חדר כלשהו כראוי, עדכנו את כל בני הבית כי איזור זה הפך להיות "כָּשֵׁר לְפֶסַח" ומעתה אין להכניס אליו שום מוצר שאינו כשר לפסח. מומלץ להתחיל את הנקיון בחדרי השינה ולאחר-מכן בסלון. את המטבח וחדר האוכל עדיף להשאיר לסוף, על-מנת שתוכלו להשתמש בהם לאכילת חמץ קרוב לחג ככל האפשר.

יש לשים דגש רב על נקיון בחדרי הילדים: מתחת למיטות, בתוך הארונות ובארגזי המשחקים. יש לנקות ביסודיות גם את החלקים הקטנים של הצעצועים. במשך השנה הם הסתובבו הרבה בסביבת ממתקים וחטיפים - שכמה מהם כמובן חמץ גמור!

חשוב להקפיד לבדוק את בגדי הילדים הקטנים. הכיסים הם מקומות מועדפים לחמץ.

יש לנקות את הספרים שבהם משתמשים בדרך כלל במשך השנה ויש חשש שנכנס אליהם חמץ, כגון: ספרי ילדים, חומשים, סידורים, חוברות של "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" (´בִּרְכּוֹנִים´) וכדומה. ליתר ביטחון, עדיף להשתמש בפסח ב´ברכונים´ חדשים ולא להשתמש באלו של החמץ.

יש לנקות את המכשירים האלקטרוניים שמסתובבים בדרך כלל על שולחן האוכל במשך השנה, כמו טלפון, סלולרי וכדומה. בקשר למחשב: אם אין לכם מקלדת ועכבר חדשים לפסח, אזי תצטרכו לנקות היטב את כל החלקים הקטנים.

מקומות נוספים אותם יש להכשיר לקראת החג: משרד, רכב, גינה או חצר, מקומות הנמצאים בבעלותכם, בשכירותכם או שיש לכם רשות שימוש בהם.

מקומות שיש לנקות ברמה בסיסית בלבד: חדרים ואזורים שלא נכנס אליהם אוכל בדרך כלל, כגון: שירותים, אמבטיה, מחסן שירות וכדומה. כמו כן, אין צורך לנקות חדרים או ארונות שיימכרו לגוי. (איך מוכרים לגוי? - ראה הסבר בהמשך, עמוד 27)

יש לכם רכב? - יש לשטוף את השטיחים, לנקות היטב את הרכב, ולוודא שלא נשארו בו שום דברי מאכל שהם חמץ.