לימדוני רבותיי כי פורים קטן הוא הסימן האחרון ב"שלחן ערוך" (אורח חיים ס´ תרצז). יש דיון האם צריך סעודה גדולה או קטנה, והרמ"א אומר שצריך סעודה קטנה "וטוב לב משתה תמיד" (משלי ט"ו, ט"ו). האם "משתה תמיד" הוא האידיאל של התורה? האם זו המטרה? בספר "שערי תשובה" מובא בשם הר"י שלא מדובר פה על משתה מבחינה גשמית, אלא על משתה מבחינה רוחנית.
ההגהה הראשונה של הרמ"א על ה"שולחן ארוך" מתחילה בפסוק: "שויתי ד´ לנגדי תמיד" (תהילים טז, ח). כלומר, תמיד צריך דבקות בד´, אהבת ד´. הרמ"א מסיים בפסוק: "וטוב לב משתה תמיד". כלומר, אדם שעוסק בתורה ועבודת ד´ שמח תמיד.
כתוב במגילת רות (ג, ז): "ויאכל בעז וישת וייטב לבו". על המילים "וייטב לבו" אומר רש"י שהכוונה לדברי תורה. כך גם חז"ל אומרים במסכת שבת (סג, ב) ש-"ויטיבך לבך" שייך לתלמוד תורה. אם כן, ודאי אין הכוונה בפורים קטן ולא בפורים בכלל להגיע למצב של הוללות ופריצות.
כך גם התבטא הג"ר שלמה זלמן אוירבך בערב פורים ואמר: "בסימן האחרון של שו"ע חלק ´אורח חיים´, חותם הרמ"א את דבריו בפסוק ´וטוב לב משתה תמיד´, אך ללא המקרא שמביא הרמ"א בריש ´אורח חיים´- "ושויתי ד´ לנגדי תמיד", לא ניתן לקיים את הפסוק שהביא בסוף. אם כן, גם בזמן שמחת פורים צריך האדם לזכור את רוממות ד´ ויראתו" (ע"פ "חכו ממתקים" ח"א עמ´ של-שלא).
יש בשכרות גדר חילול השם נורא וסכנת נפשות ממש, כאשר החרדים לדבר השם שהם נהגי רכב (גם דו גלגלי ואופניים הם רכב) ינהגו תחת שכרות והולכי הרגל יהלכו שיכורים ברשות הרבים. אלה גם אלה מהווים סכנה לעצמם ולציבור, ואין לך כדי בזיון וקצף לתורה יותר מזה. וכן מכירים אנו כי כל הרבנים הגדולים אינם משתכרים בפורים. וגם בדורות שהיו לפנינו, לא נודע על מי מהרבנים המפורסמים שהשתכר ממש.
ובוודאי שאין בהם מי שנהג בשכרות וסיכן את עצמו ואת סביבתו.
אם שותים – לא נוהגים! זהו כלל גדול במצוות שבין אדם לחברו ובין אדם לקונו.
משתה אמיתי
כיון שלכל הפחות ששה עשר מגדולי הפוסקים ("קרבן נתנאל" על הרא"ש מסכת מגילה, פרק א ס"ק י; של"ה ("שני לוחות הברית") בסוף פרשת תצוה; "בית יוסף" על הטור סי´ תרצ"ה; הב"ח שם; "שבלי הלקט" סי´ רא; "ארחות חיים" לר´ יונתן לוניל, הל´ פורים אות לח; בעל "המאורות" על מגילה ז; ה"כל בו"; "אליהו רבה" על או"ח סי´ תרצ"ה; המאירי על מגילה ז ע"ב; "חיי אדם" הל´ פורים; "ביאור הלכה" ל"משנה ברורה", סי´ צ"ה, ד"ה עד דלא ידע; "קיצור שולחן ערוך" לר´ שלמה גנצפריד קמב ס"ק ו; "מטה משה" תלמידו של מהרש"ל, בס"ק תתריב; הרמב"ם הל´ מגילה, פ"ב הט"ו; הגר"א בביאורו לשו"ע או"ח סי´ תרצ"ה; הגאון ר´ אפרים מרגליות ב"יד אפרים" על גליון השו"ע או"ח סי´ תרצ"ה) שוללים שכרות בפורים, חובה עלינו ללכת בעקבותיהם. במיוחד בדבר שיש בו חילול השם, וסכנתא חמירא מאיסורא, וסכנת נפשות חמורה מכולן.
חובה גמורה עלינו למגר כליל את תופעת הנהיגה בשכרות בכלל, כולל הילולות ובפורים בפרט, שכן נמצא קשר ישיר בין נהיגה תחת השפעת אלכוהול לבין מעורבות בתאונות דרכים קטלניות. לאחרונה קיימת גישה מחמירה הן של המשטרה, והן של בתי המשפט בהתייחסותם לנהגים אשר נתפסו תחת השפעת אלכוהול.
נהג הנתפס נוהג בהיותו שיכור צפוי לפסילת רישיון בת 24 חודשים, ללא קשר למינו, עבר נקי מעבירות תעבורה או ותק בנהיגה. וחמור מכל, זהו דינו של הנהג בבית דין של מעלה. שלא זאת שסיכן בנפשו, אלא סיכן את סביבתו, וחילל את השם.
הבה נשנן: "וטוב לב משתה תמיד" הכוונה שירות ותשבחות, דברי תורה וקידוש שם שמים בבחינת שכל הבריות אומרין עליו ´אשרי יולדתו´. עוד אמרו בפרקי אבות (ג, ג): "שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא שנאמר (יחזקאל מא, כב): ´וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ד´". שנזכה לשמחה אמיתית ונשמור על חיינו וחיי הסובבים אותנו. פורים שמח ובטוח בדרכים לכולנו.
הכותב הוא מנהל תחום חרדים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים