אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון, כנראה שיש אנשים שבמציאות חיים בדמיון אחד גדול. הם מדמיינים שהם הם הסנהדרין, ופוסקים הלכות לפי זה. פוסקים הלכות? ממציאים הלכות.
הכת ההזויה הזו, בראשותו של הרב (?) ישראל אריאל התפללה בראש השנה האחרון סמוך ברובע היהודי בירושלים, ותקעו שם ביום הראשון של ראש השנה, שכידוע חל השנה בשבת.
* * *
להלן ציטוט פסק ההלכה שכתב הרמב"ם:
א. בזמן הזה שחרב המקדש, כל מקום שיש בו "בית דין קבוע", והוא שיהיה סמוך בארץ ישראל תוקעין בו בשבת.
ב. אין תוקעין בשבת אלא בבית דין שקידשו את החודש, אבל שאר בתי דינין אין תוקעין בהן אף על פי שהן סמוכין.
ג. אין תוקעין אלא בפני בית דין בלבד, כל זמן שהן יושבין, ואפילו ננערו לעמוד ולא עמדו תוקעין בפניהם. אבל חוץ לבית דין אין תוקעין.
ד. ולמה תוקעין בפני בית דין מפני שבית דין זריזין (זהירים במצוות) הן, ולא יבאו התוקעין להעביר השופר בפניהם ברשות הרבים שבית דין מזהירין את העם ומודיעין אותן.
* * *
הכת התמוהה הזו הסתבכה כאן עם כמה דינים, וניסו ללהטט ביניהם.
קודם כל, כדי לתקוע בשבת בזמן הזה צריך שיהיה בית דין קבוע. ומה לעשות שאין להם בית דין קבוע, וודאי שלא בית דין מוסמך. מה עשו? הקימו בית דין.
מה עם קידוש החודש, שכתב הרמב"ם שהוא כלל מחייב, ובלעדיו לא תוקעים בשופר? אין לכותב השורות מידע. ומאידך, לא אופתע כלל אם יתברר לי שהם אכן מקדשים את החודש מזה כמה שנים, ואולי בכלל התאריך שלהם הוא כ"ג בתמוז? מי יודע. (אם תמוז למה לתקוע בשופר?)
אבל יש עוד הלכה - לא תוקעים אלא כל זמן שהדיינים יושבים, כלומר יושבים לדון. אבל שום דבר לא יבלבל אותם. הם התיישבו למשך רבע שעה, שמעו שאלות מהקהל, ענו להם על השאלות, וכך אחרי ישיבת בית הדין תקעו בשופר.
* * *
ההנחה שהם סנהדרין, ועל פי זה פוסקים הלכות, מעבר לשטות שבדבר יש בזה גם שחצנות וזלזול בכל גדולי ישראל.
הסנהדרין הוסמכו איש מפי איש ממשה רבינו, עד שישראל גלו ובטלה הסמיכה. כדי לחדש את הסמיכה נדרשים כמה כללים נוקשים, ואחד מהם הוא הסכמת רוב חכמי ישראל.
האם רוב חכמי ישראל הסכימו? מסתבר שרוב חכמי ישראל לא התייחסו ברצינות לכת המוזרה הזו. אבל דבר כה שולי לא מפריע בעדם. אולי לדעתם הם החכמים היחידים בעולם? אולי.
במשך הדורות כמה וכמה פעמים ניסו גדולי ישראל לחדש את סמיכת הסנהדרין. בכל הפעמים העניין נכשל, לרוב עקב התנגדות חלק נכבד מגדולי ישראל. והיו גם פעמים שהנסיון נכשל בצורה כמעט ניסית, אבל תמיד זה נכשל.
* * *
ובנימה אישית ומלגלגת: לפני שאתם דנים אותי לסקילה כמסית ומדיח, אנא, תנו לי שימוע אצל 'מלך ישראל' שתמליכו.