תיקנו חכמים לשאול ולבקש מהשם יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים", ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי החג, מכיון שהוא הזמן הראוי כבר לירידת גשמים (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תיקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.
וליל שבעה במרחשוון יחול בשנה זו (תשע"א) בליל ששי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה".
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.
מקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".
נידון מיוחד קיים לגבי מדינות ארגנטינה וברזיל, ששם עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, וימי הקיץ שלהם הם בימי החורף שלנו בימים שבין סוכות לפסח, וימי החורף שלהם הם בימות הקיץ שלנו בימים שבין פסח לסוכות, ובימי בקיץ שלהם בארגנטינה בעיר בואנוס איירס וסביבתה ובברזיל בעיר סאן פאולו וסביבתה יורדים גשמים מרובים, ובימי החורף שלהם יורדים גשמים, אך פחותים הם מהגשמים שבימי הקיץ, ולכן נפל ספק מתי הם ימות הגשמים שלהם לענין שאלת טל ומטר.
ולפני מספר שנים נכנס לעומק דין זה וחקרו הן מבחינת ההלכה והן מבחינת המציאות בארצות אלו, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, ומסקנתו היתה שמכיון שבזמנינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, למדו המומחים בארצות אלו לנצל כראוי את הגשמים שיורדים אצלם בקיץ, שהוא החורף בארץ ישראל, ולא עוד אלא שעיקר ניצול הגשם לחקלאות נעשה מגשמי הקיץ.
ולאחר שהאריך בדין זה בדברי הפוסקים העלה להלכה, שבני ארצות אלו דינם כבני ארצות הברית ואירופה, ששואלים טל ומטר בברכת השנים ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר וכמבואר לעיל, והסכימו לפסק דין זה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, הגאון רבי שלום כהן שליט"א, ועוד רבים מגדולי הפוסקים.