הסליחות נפתחות בפסוק:
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה (תהלים פד, ה).
אותו פסוק הפותח את תפילת המנחה המצויה והשגורה.
משמעות הפסוק - אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, דוקא היושבים - דרך קבע בבית ה´, הם הם המיועדים והמיוחדים להלל ולשבח!
אולם קיים גם הצד שני. מבקש דוד המלך נעים זמירות ישראל:
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה´ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה´ כָּל יְמֵי חַיַּי... וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (תהלים כז, ד).
גם לשבת - בקביעות, וגם לבקר.
להיות גם בן-בית, וגם אורח.
גם להכיר היטב, וגם להפנים ולהתרגש!
בזה מתבארים היטב דברי הגמרא במסכתות ראש השנה דף טז ע"א ונדרים דף מט ע"ב:
"כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי?" -
כדעת מי אנו מתפללים במשך השנה על חולים ועל תשושים שיחיו?
"כמאן - כרבי יוסי".
כדעת רבי יוסי, האומר (בגמרא שם) "אדם נידון בכל יום, שנאמר: וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים" (איוב ז, יח).
וקשה! הרי אנו אומרים: "הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים",
וזו הרי דעת שאר התנאים, החולקים על רבי יוסי, וסוברים (בגמרא שם) שאדם נידון בראש השנה!
וכן אמרו במסכת ראש השנה דף כז ע"א:
"כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, כמאן - כרבי אליעזר" - הסובר שבראש השנה נברא העולם. והלא המשך התפילה שם במוסף לראש השנה:
"זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" - משמעות ההקשר שזהו יום המשפט! ושוב, כחולקים על רבי יוסי.
הכיצד אנו נוהגים כשתי הדעות הסותרות?!
אלא, שאלו ואלו דברי אלקים חיים.
אדם צריך להיות מוכן למשפט בכל זמן ובכל עת.
גם בכל יום ויום, בקביעות, כמשנת רבי אליעזר: וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ (מסכת אבות פרק ב משנה י), וכמו שפירש זאת רבי אליעזר לתלמידיו במסכת שבת דף קנג ע"א:
"ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו: (קהלת ט, ח) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר".
וגם באופן מיוחד בימים הנוראים, כמשנת רבי אליעזר עצמו: הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים (מסכת ברכות פרק ד משנה ד).
להתנער מרדידות ההרגל,
להזכר ולהפנים:
לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן,
לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.