בפרשת השבוע 'וַיֵּרָא' מסופר על אברהם אבינו איש החסד – הסמל המובהק להכנסת אורחים ואהבת האדם.
הכנסת האורחים של אברהם אבינו הייתה מיוחדת במינה.
על פי השכל, די בלספק את מחסורו של האורח ואין סיבה לתת מותרות מעבר לכך.
אך אברהם אבינו לימד אותנו להתנהג עם האורחים, בדיוק כפי שאנחנו מתנהגים עם בני המשפחה שלנו - לכבד ולתת את הטוב ביותר ומכל הלב.
כאשר הגיע אברהם לבאר שבע, באמצע המדבר הקים אברהם בית מלון – אשל.
המילה אשל היא ראש תיבות של אכילה, שתיה, לינה. כל זה היה כמובן ללא תשלום. לרוב, בגלל העלויות וההשקעה באירוח, האיכות והמסירות פוחתות ככל שחולפים הימים.
אך אצל אברהם אבינו רואים, כיצד הוא המשיך להשקיע במצות הכנסת אורחים החשובה, במאכלים הטובים והמשובחים ביותר מדי יום ביומו.
כך הצליח אברהם אבינו להטביע בלבם של עם ישראל את מידת קבלת כל אדם בסבר פנים יפות, כפי שחז"ל אומרים: "יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה (לקבלת אןרחים), וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְך.
"הכנסת אורחים" משולה לאילן שעושה פירות, שכן יש למצווה זו, פירות ופירי פירות. חסד תמיד עובר הלאה.
זאת ועוד, כתוב בספרים: שמי שדואג להביא אורחים לבית בליל שבת, זוכה לברכה ממלאכי השרת.
המלאכים מגיעים לכל בית בו מקבלים אורחים. וכשבני הבית פוצחים בשירת 'שלום עליכם מלאכי השרת'... 'בואכם לשלום'... 'ברכוני לשלום'... 'צאתכם לשלום'.
מלאכי השרת מברכים את כל בני הבית בכל המצטרך להם.