בימי ספירת העומר נהגו בחסידות חב"ד ללמוד מדי יום, דף אחד ממסכת סוטה - ולסיימה עד חג השבועות. מדי יום ב'כיכר השבת' לאורך ימי הספירה יעלה בעזרת השם הדף של אותו יום, עם הסברו התמציתי והבהיר של הרב נפתלי וסרמן.
שני שליחי חב"ד, הרב יוסף יצחק עמאר מצרפת והרב מנחם זלמנוב מרוסיה, כותבים ל'כיכר השבת' על המנהג.
מסכת סוטה היא מסכת מסדר נשים, וכוללת בתוכה תשעה פרקים, וארבעים ושמונה דפים. בימי ספירת העומר המנהג הוא ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.
סבי הגה"ח הרב זלמן הכהן אבעלסקי, הרב הראשי למולדובה ומלפנים ראשון השלוחים לעיר קרית גת ומייסד מוסדות חינוך התורניים ראשונה בעיר בשליחות אדמו"ר מליובאוויטש, הכניס חיות מיוחדת בלימוד מסכת סוטה דף ליום.
אנשים שהגיעו לבית הכנסת בליל שביעי של פסח, בו המנהג להיות ערים, היו מתפעלים לראות את הרב זלמן הכהן אבעלסקי הוגה בגמרא, שכן בחג ובשבת נהוגים החסידים יותר להתעמק בדברי החסידות.
לכולם, במתק שפתיים, הביא השליח את הכתוב בספרו היום יום של האדמו"ר מליובאוויטש, וכולם הצטרפו בחיות ללימוד המיוחד כהכנה של ספירת העומר למתן תורה בשמחה ובפנימיות.
שנים אחר כך הוסיף הרבי להזכיר בהתוועדות הקודש את הוראותיו בשם האדמו"ר מהוריי"צ שהביא בספרו היום יום אודות הלימוד דף ליום דף ליום של מסכת סוטה.
הנה נביא הרחבה לדברים, כפי המובא בספר אוצר מנהגי חב"ד: "נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה - נוסף על השיעורים הקבועים - דף ליום דף ליום (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' נא) כך שמעתי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ], ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב"ד ליובאוויטש.
"ואף שלא אמר הטעם על זה, יש לבאר על-פי המבואר בכמה מקומות בנגלה דתורה ובחסידות, בדבר השייכות שבין ימי ספירת-העומר או מנחת-העומר - והענין דסוטה, עד אשר "ונקתה ונזרעה זרע" וכו' (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יח, עמ' תיב. ועוד שם, ט, עמ' עה: הלימוד במס' סוטה בימי הספירה, יש לומר הטעם על-פי המבואר בזוהר (ח"ג צז, א) השייכות ביניהם, ומובא גם-כן בדברי חסידות דברי אלוקים חיים בביאור הענין דהעומר הוא מאכל שעורים וכמו מנחת סוטה).
"ביאור נוסף: ספירת-העומר היא הכנה למתן-תורה, וכך גם מס' סוטה שסיומה הוא בדברי רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא, הוא רב יוסף האומר שם (דף ה, א) לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני וכו', שההכנה למתן-תורה הוא הקדמת נעשה לנשמע, ענווה וביטול לבעל הרצון (על-פי שיחת ש"פ במדבר ה'תשי"ח. וראה עוד בס' שערי-המועדים - ספירת-העומר, עמ' קמג-קמה. וביאור נוסף בשיחת ליל ערב חגה"ש תשמ"ב)".
קשר נוסף בין מסכת סוטה לימי הספירה מודגש בכך שמספר הדפים במסכת מכוון למספר הימים של ספירת העמור - מ"ט דפים כנגד מ"ט ימי הספירה, ולכן לומדים דף אחד ביום.
עוד נכתב בספר אוצר מנהגי חב"ד כי "ביום הראשון של ספירת-העומר לומדים את דף השער של מס' סוטה, ואת הדף הראשון של המסכת לומדים ביום הראשון של חול-המועד (בחו"ל). (שיחות: יום ב' דחגה"ש תש"י, אות טו; ליל ערב חגה"ש תשמ"ג, אות יג; ש"פ במדבר תשמ"ה, אות י)".