'הסדר טיעון' מאפשר, כידוע, למועמדים לאישום, לקבל עונש קל יחסית בתמורה לכך שהתביעה לא תצטרך לנהל משפט הוכחות, והנאשם מודה שעבר על החוק וביצע את העבירות המיוחסות לו.
מלמד בתלמוד תורה בחו"ל, שיגר שאלה אל חבר 'המועצת' ורבה של רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, לאחר שהיה לדבריו קרבן לעלילה מצד תלמיד על מעשים חמורים והגר"י פסק שאסור לו להודות במה שלא עשה גם במחיר שהעונש יהיה גדול יותר בשל כך.
וזו נוסח השאלה המתפרסמת בגיליון 'ווי העמודים': "אני הייתי מלמד בחו"ל, ואחד התלמידים שככל הנראה נפגע ממני בגלל איזה שהוא סיבה, התלונן עלי במשטרה שעשיתי לו מעשים חמורים, אע"פ שהדברים לא היו ולא נעשו מעולם, וגם מנהל התלמוד תורה וכל המלמדים, תומכים בגרסתי".
המלמד מוסיף "כידוע שהיום השלטונות בכל העולם מאד אוהבים להתעסק בדברים אלו, ובמקום להתעסק בגנבים ושודדים שהם באמת מחריבים את העולם, הם מתעסקים כמעט רק בתלונות של ילדים נגד המלמדים, והם נותנים אמינות מאד גבוהה לילדים, וגם השופטים מאמינים לילדי , וזה נהיה לצערנו הרב מגיפה חולה, שילדים מתלוננים האשמות שוא נגד המלמדים, והמדינות מאמינים לילדים, והורסים את חייהם של המלמדים על לא עוול בכפיהם.
"אני אמור לעמוד במשפט בימים הקרובים , והעורך דין שלי אמר, שמדובר במילה שלי מול מילה של הילד, וכדרכם של השופטים שאין בהם יראת שמים, הם אוהבים להאמין לילד, אז תורשע ותקבל בין 10 ל-15 שנים מאסר. יש לך אפשרות להודות על מעשים שלא עשית, ולסגור עיסקת טיעון של ארבע וחצי שנים, ומאה אלף שקל פיצויים למשפחה".
"שאלתי היא", כותב המלמד, "לשבת במאסר למעלה מעשר שנים, מבחינתי זה מצב של פיקוח נפש, אהיה מנותק מאשתי והילדים, שגם כעת הם עוברים סבל נוראי, אני נוטה להודות על מעשים שלא עשיתי, ולקבל באהבה את גזירת השם. מה דעת תורה, האם להמשיך במשפט וללכת עם סיכון גדול מאד, שרוב הסיכויים שאקבל בו הרשעה, או להודות, ולגמור 'רק' עם ארבע וחצי שנים?".
תשובת הגר"י זילברשטיין חדה וברורה: "אסור להודות על מעשים שלא נעשו, כי ההודאה היא חילול השם, וזה לא בגדר ההשתדלות לעשות מעשה נגד הדין, ובזכות זה, הקב"ה ישמור עליך שלא תנזק".