בעזרת ה' יתברך, נשתדל מידי שבוע בשבוע בערבי שבתות וחגים, להטעימכם בענייני הלכה ומנהג בנושאים העומדים על הפרק.
עתה לרגל ימי אלול, נציין מספר נקודות הנחוצות לכולנו.
א. הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲרֵי הֵם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל תְּשׁוּבָה, וּמַרְבִּים בָּהֶם בַּעֲרִיכַת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ עַל כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה הָעוֹבֶרֶת. וּבוֹדְקִים אֶת טִיבָם שֶׁל הַמַּעֲשִׂים, מִצְוֹת וַעֲבֵרוֹת, הֵן שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְהֵן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּמְקַבְּלִים קַבָּלוֹת לְהִתְחַזֵּק וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּדֵי לָבוֹא לְיוֹם הַדִּין מְחֻזָּקִים וְטוֹבִים יוֹתֵר. וְאַף אָדָם הַשָּׁקוּעַ כֻּלּוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, יַרְבֶּה בִּסְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים. וְכָּל כָּךְ לָמָה? מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ יְרֵאִים וַחֲרֵדִים מֵאֵימַת הַדִּין שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ. (החסיד ר"י בספר היראה, מרן תקפ"א א', שעה"כ פ"ט ע"ד, ברכ"י תקפ"א ו', מור"ב ח' רמ"ג, כה"ח תקפ"א ז' כ"ד, וע"ע אול"צ א' ג').
ב. הַטַּעַם שֶׁאַרְבָּעִים יוֹם אֵלּוּ שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הֵם יָמִים שֶׁל תְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁבָּהֶם עָלָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַמָּרוֹם לְאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל וְעָמַד בִּתְפִלָּה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבִקֵּשׁ "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ". וּבְיָמִים אֵלּוּ עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּבְיוֹם הָאַרְבָּעִים שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וְאָמַר לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". (רש"י תשא ל"ג י"א, מרן תקפ"א א', משנ"ב תקפ"א בהק', כה"ח תקפ"א י"ד).
ג. בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, מַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְעַל כֵּן יַרְבֶּה בַּאֲמִירַת פִּרְקֵי תְּהִלִּים - כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ וּזְמַנּוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִקְרָא בְּחֳפְזָה לְמַעַן יַסְפִּיק פְּרָקִים רַבִּים, כִּי טוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה. כְּמוֹ כֵן רָאוּי לִלְמֹד וְאַף לִקְרֹא בְּיָמִים אֵלּוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְעִקָּר בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹעִיל הַרְבֵּה לְתִיקוּן הַנְּשָׁמָה - אַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר. כְּמוֹ כֵן לִימוּד הַמִּשְׁנָה - הוּא אוֹתִיוֹת נְשָׁמָה - בְּהַבָנָה וּבְשָׂפָה בְּרוּרָה, כֹּחוֹ רַב לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת וּלְכַפֵּר עָוֹן (עפ"י דניאל ט' כ"ד). וְכֵן נָהֲגוּ גְּדוֹלִים וַחֲכָמִים בְּיָמִים אֵלּוּ, לְמַּעֵט מִלִּימוּדָם הַקָּבוּעַ, וּלְהַרְבּוֹת בְּכָל מַה שֶּׁיּוֹעִיל לְטָהֳרַת הַנֶּפֶשׁ וּלְזִכּוּךְ הַנְּשָׁמָה. (ברכ"י תקפ"א ו', והובא בשע"ת שם א', מור"ב מ"א - מ"ד, רמ"ח, ובשו"ת חי"ש א' ע"ה ב' ד"ה ואיכו, פלא יועץ ערכים רנה, תהלים, תשובה, מל"ח י"א י"ב, משנ"ב תקפ"א ג', כה"ח תקפ"א ז' כ"ב, וע"ע באול"צ א' ה').
ד. נָכוֹן לְכָל אָדָם לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָרוֹב אוֹ שָׁכֵן אוֹ מַכָּר שֶׁנָּטָה מִדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה אוֹ שֶׁכָּל יָמָיו בְּתַרְבּוּת רָעָה, יִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֵהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמוּטָב. וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּבִרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ, עַל פִּי הַנֹּסַח הַמּוּבָא בַּסִּדּוּרִים. וְכֵן יַעֲשֶׂה תָּמִיד וּבִפְרָט בִּימֵי אֱלוּל שֶׁהֵם יְמֵי רַחֲמִים וְרָצוֹן. (האר"י ז"ל בשער היחודים כ"ג ע"ג, קמח סלת תפלה פ"ז, חזו"ע סליחות כ"א).
ה. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת רָמְזוּ בַּפְּסוּקִים אֶת הָאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. שֶׁכַּיָדוּעַ, בּוֹרֵא עוֹלָם מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ וּמָצוּי בְּיָמִים אֵלּוּ וְכֵן אָנוּ מִתְקָרְבִים וְשָׁבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו' ג') "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". וְהִנֵּה תֵּבוֹת אֵלּוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם אֱלוּל וְסוֹפֵי תֵּבוֹת אַרְבָּעָה יוֹדִי"ם שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבָּעִים. לִרְמֹז שֶׁבְּאֵלּוּ הָאַרְבָּעִים יוֹם הַתְּשׁוּבָה מְקוּבֶּלֶת, לְפִי שֶׁלִּבּוֹ קָרוֹב אֶל דּוֹדוֹ בִּתְשׁוּבָה וְאָז דּוֹדוֹ קָרוֹב אֵלָיו לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ מֵאַהֲבָה. עוֹד נִרְמַז אֱלוּל בַּפָּסוּק "וּמָל ה' אֶלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ" (דברים ל' ו') שֶׁהוּא פָּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל תְּשׁוּבָה. וְהִנֵּה, אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. (משנ"ב תקפ"א בהק').
עוֹד כָּתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים, כִּי אֱלוּל נִרְמָז בַּפָּסוּק "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (משפטים כ"א י"ג) וְהִנֵּה "אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ", רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל, לִרְמֹז כִּי חֹדֶשׁ זֶה שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי", נְתָנוֹ ה' יִתְבָּרַךְ לְכַפָּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא וְעָשָׂה אֵיזֶה עָווֹן בְּכָל הַשָּׁנָה, שֶׁהִנֵּה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לָנוּס לְעֶזְרָה, אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. גַּם נִרְמָז בַּפָּסוּק בְּאָז יָשִׁיר: "לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה", רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל לְמַפְרֵעַ, לִרְמֹז כִּי אָז יָצְאוּ מֵהַגָּלוּת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. (פע"ח קכ"ח ע"ב, נגו"מ אלול) וְאוּלַי עַל פִּי רֶמֶז זֶה מִפָּסוּק הַשִּׁירָה, נִתָּן לִרְמֹז אֶת מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי הַסְּפָרַדִּים וְעֲדוֹת הַמִּזְרָח יִשְׂרָאֵל בְּחֹדֶשׁ זֶה, שֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לַאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת, וּמְקַיְּמִים "לַ-ה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה" בְּפִיּוּטִים וּבַקָּשׁוֹת.
ו. בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִים לוֹמַר לְאַחַר סִיּוּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּימֵי הַחֹל, מִזְמוֹר לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהלים כ"ז). לְפִי שֶׁבְּמִזְמוֹר זֶה רָמַז דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אֶת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים: "אוֹרִי" בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, "וְיִשְׁעִי" בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" רֶמֶז לְחַג הַסֻּכּוֹת. (החיד"א במור"ב ב' ל"ז, בא"ח פקודי ו', משנ"ב תקפ"א ב', חזו"ע סליחות ה').
ז. יֵשׁ נוֹהֲגִים לָתֵת אֶת הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת שֶׁלָּהֶם לִבְדִיקָה אֵצֶל מַגִּיהַּ מֻמְחֶה בְּכָל שָׁנָה בִּימֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְאַף שֶׁמִּן הַדִּין אֵין זֶה חוֹבָה, וַדַּאי שֶׁזּוֹ הָעֵת לְכָל אָדָם לְהִתְעוֹרֵר, אוּלַי אֵרַע אֵיזֶה מִקְרֶה הַמַּצְרִיךְ לִבְדֹק אֶת הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת. וּכְגוֹן: שֶׁהָיוּ הַתְּפִלִּין מוּנָחוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ, אוֹ שֶׁהַתְּפִלִּין נִקְנוּ מֵאָדָם שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ יְרֵא שָׁמַיִם, אוֹ שֶׁנִּשְׁפַּךְ מַיִם בְּאֵזוֹר הַמְּזוּזוֹת, אוֹ שֶׁהַתְּפִלִּין נִרְטְבוּ מִזֵּיעָה מְרֻבָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּכָל אֵלּוּ יִזְדָּרֵז לִבְדֹק אֶת הַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָלִילָה. (מט"א תקפ"א י', קש"ע קכ"ח ג', חזו"ע סליחות כ"ד. וע"ע שיו"ב יו"ד רצ"א א', יחו"ד א' מ"ט, שמעקר הדין מזוזות בודקים כל שלש שנים ומחצה דהינו ב' פעמים בשמיטה, ותפילין שנקנו בהדור הרי הם בחזקת כשרות כל זמן שאין ריעותא, ומדת חסידות לבדק פעם בשנה).
ח. מִנְהָג טוֹב וְנָכוֹן, כְּשֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ מִכְתָּב בְּיָמִים אֵלּוּ, יִכְתֹּב לוֹ בְּרָכָה "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ", וְדָבָר זֶה יַרְבֶּה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. (מט"א תקפ"א ט', כה"ח תקפ"א י"ח).
ט. מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁים לַעֲשׂוֹת בִּימֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה כָּל מִינֵי דְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְתַקֵּן כָּל חֵטְא, עָווֹן וְאַשְׁמָה. וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדְּבָרִים עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם, עַל פִּי הַמְפוֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בַּגְּמָרָא וּבַפּוֹסְקִים. וּמִכְּלָל זֶה נוֹהֲגִים הַיְּרֵאִים שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ נִשְׁאָרִים לְפָחוֹת לַיְלָה אֶחָד עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה וְלוֹמְדִים סֵדֶר לִמּוּד הַנִּקְרָא "תִּקּוּן כָּרֵת" אוֹ אֲפִלּוּ לִמּוּד אַחֵר. וְיֵשׁ בָּזֶה עִנְיָן גָּדוֹל לְתִקּוּן כָּרֵת, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. (החיד"א במחב"ר תקצ"ז א', ובמור"ב ח' רמ"ז רמ"ח, וע"ע בקונ' יוסף בסדר סי' ב', וע"ע ספר תיקון כרת לרבינו החיד"א, כה"ח תקפ"א ז', תקצ"ז ד', תר"ג ט"ז).
הכותב הוא: הרב רחמים זיאת קצין, מחבר סדרת הספרים ספר הלכה "ערוך לכל" ג' חלקים ועוד.