ביום ערב פסח (שהוא יום ארבעה עשר בניסן), אסור לאכול מצה, כדי שאדם יאכל את המצה לתיאבון בליל הסדר, ובליל ארבעה עשר בניסן (דהיינו לילה שהוא קודם ליל הסדר) מותר לאכול מצה.
ובליל ארבעה עשר (דהיינו לילה שהוא קודם ליל הסדר) מותר לאכול מצה. ומצה עשירה (מצה עשירה זו היא מצה שנעשית מקמח כשר לפסח ומי פירות כגון יין וכדומה וללא כל תערובת מים) מותר לאכול בארבעה עשר בניסן, והטעם לזה, כי הואיל ואין יוצאין ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה עשירה, שנאמר "לחם עוני" (פסחים לו.) לפיכך לא אסרו לאכלה, אבל עוגה שנעשית מקמח מצה (שכבר נאפתה המצה ואח"כ נטחנה ונעשה ממנה קמח) ועירבו בה דבש ויין וכדומה, וחזרו ואפו אותה, אין לאכלה בערב פסח, שהואיל ונאפית מכבר, אין עליה שוב תורת מצה עשירה, ומצה מבושלת או מטוגנת בשמן מותר לאכלה בערב פסח.
משעה עשירית ביום, (בשעות זמניות, דהיינו שלוש שעות קודם צאת הכוכבים, ובארץ ישראל הוא בערך בשעה שלוש וחצי בצהריים) בערב פסח, אסור לאכול סעודה אפילו אינה של מצה, בכדי שיוכל לאכול את המצה בלילה לתיאבון, ואם יאכל אחר שעה זו תימלא כריסו ולא יוכל לאכול לתיאבון. ומותר לאכול פירות וירקות, וכן מותר לאכול תבשיל אורז, אף לאחר שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כריסו בהם לאכול ולשבוע.
המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל פסח, צריכה להיות מצה שנשמרה משעת קצירה. וזו היא שנקראת "מצה שמורה", דהיינו שמשעת קצירת החיטים השגיחו עליהם שלא תבוא בהם אף טיפת מים. ונכון מאד שאותה מצה תהיה עבודת יד, ומכיוון שבנקל עלולות לעלות שאלות חמורות בכשרות המצה, יש להיזהר לקנות מצות אך ורק במקום שיש עליהם פיקוח על ידי גוף כשרות רציני. ובזמנינו מצויות ברוך ה´ בשוק מצות עבודת יד (עגולות) אשר נעשות עבור ליל הסדר תחת השגחה קפדנית, וניתן לרכוש ממצות אלו לליל הסדר.
אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה" אלא בליל הסדר, אבל בשאר ימי הפסח אכילת המצה אינה חובה, ולכן אין לברך עליה ברכה זו.
בספר שו"ת והשיב משה (חלק או"ח סימן כ"ח) דן במי שאכל מצה בערב פסח בשוגג, האם יברך ברכת המזון, שהרי ישנה הלכה בידינו, שמי שאוכל דבר איסור אינו מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף, וכמו שכתב הרמב"ם (פרק א מהלכות ברכות הלכה יט) וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן קצו). ועל כן לכאורה הוא הדין למי שאכל מצה בערב פסח, שהואיל ואכל מאכל איסור, אינו מברך עליו ברכת המזון.
ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הביא ראיה שצריך לברך ברכת המזון, מדין חולה שצריך לאכל ביום בכיפורים, שכתבו הפוסקים שמברך ברכת המזון, ואף על פי שבשאר איסורים כגון חולה שחייב לאכל בשר לא כשר, אינו מברך על הבשר כלל, מכל מקום יש חילוק אם המאכל אסור מצד עצמותו שאז אין לברך עליו בשום אופן, אבל אם המאכל מותר באכילה, רק שמחמת הזמן אסור לאוכלו כגון ביום הכיפורים או מצה בערב פסח, צריך לברך על המאכל ברכה ראשונה ואחרונה.
ולכן להלכה אדם שבטעות אכל מצה בערב פסח, צריך לברך ברכת המזון.