בעקבות האירועים אתמול בהרצאתו של הרב אמנון יצחק, נזכרתי בבעל תשובה ששאל פעם איך הוא צריך להתנהג בבית הוריו החילונים. האם עליו לעזוב את הבית, ואם לא, מה עליו לעשות?
השאלה סבוכה יותר אצל רווקים שגרים בבית ההורים, שהקושי לשמור על חיים יהודיים לא קל.
אז ככה: קודם כל, לא צריך לעזוב את הבית. יש בכל מקום אפשרות לשמור על מצוות התורה. אבל כמובן הם צריכים להתנהג כיהודים טובים. אסור לעבור על שום איסור, גם אם ההורים מאד מאד רוצים. כבודו של הקדוש ברוך הוא קודם לכבודם של האבא והאמא, או כמו שאמרו חכמים: אתה ואביך חייבים בכבוד המקום.
את השאלה הזו נשאל הרב אפרים גרינוולד, מחבר הספר רבבות אפרים. והשיב שמה שאסור - אסור. ולדוגמא, אם ההורים ל"ע רפורמים או קונסרבטיבים ה"י, אסור לחלוטין ללכת איתם לבתי התיפלה שלהם, כיון שזה איסור גמור ולא רק הנהגה טובה.
אבל בדינים והלכות שיש אפשרות להקל, ראוי לעשות כך. לדוגמא, אם ההורים קצת דתיים, והם לא מקפידים לשתות חלב ישראל, אלא מקלים לשתות חלב עכו"ם, אם רוצים ההורים שהבן ישתה חלב כדי שיהיה בריא, יכול גם הבן להקל כמותם, כי יש כמה פוסקים שמתירים לשתות חלב שכזה. [-ומדבריו אפשר ללמוד שלא ראוי להקל כלל וכלל לשתות חלב עכו"ם שלא בשעת הדחק, ובכלל זה הרבה מוצרי שוקולד שברכיביהם יש חלב עכו"ם].
עוד כתב, שאם ההורים רוצים שהבן יבוא איתם בשמחת תורה לבית כנסת שבו רוקדים גברים ונשים יחד, אסור לו להשתתף בריקודים אלו, כי שמירת נגיעה היא איסור ולא הנהגה טובה.
בסעודות משפחתיות, שטרחו והזמינו בשביל הבן הדתי אוכל כשר, אם יכול להתחמק ולא להשתתף, מוטב. ואם ההורים יכעסו מאד, לא כדאי להכנס למחלוקת בשביל דבר שכזה, אלא ישתתף ויאכל מהאוכל הכשר בלבד.
ומה יעשה מי שהוריו מדליקים טלויזיה בשבת בזמן שאוכלים סעודת שבת, וביקש ומחה ולא הועיל כלום?
כתב הרב גרינוולד שיאכל שם, אבל לא יסתכל. ובאופן כללי כדאי להראות להורים שלא הכל אסור, ואז ההורים יתרככו ויאפשרו לבניהם להתנהג כרצונם.