כב כסליו, הוא יום שנכפלה בו פטירת צדיקים, שני מגידים איבד עם ישראל ביום זה, המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון, הידוע בשם ר´ שולעם, והמגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ, שנפטר בדיוק שנה אחת לאחר ר´ שלום.
הרבה כבר ידוע, ואין לנו להוסיף אלא מעט מהפחות ידוע.
ור´ שלום סיכם עם אשתו אחרי האירוסין -
שלא ידבר שום דברי חולין כלל וכלל, ובימי שני וחמישי, וכן באלול ובעשרת ימי תשובה לא ידבר אפילו מה שאינו חולין אלא לצורך גדול מאד, ובלשון הקודש.
ולהבלי העולם הזה -
לא התייחס כלל. כשרצתה אשתו לקנות ארון בגדים, אמר לה - והרי סיכמנו לפני החתונה שאנו עוסקים רק בענייני העולם הבא, וארון בגדים הוא עולם הזה - הרי אפשר לתלות בגדים על מסמר. אבל כשאמרה שבכל אופן רוצה, נעתר לה.
ואמר ר´ שלום -
שלושה שותפין באדם, הקב"ה אביו ואמו. ובעצם יוצא שלאדם עצמו אין שום חלק בעצמו, כך שחובה על כל אדם לעשות מה שהשותפים אומרים.
מעולם לא ניצחו אדם -
מעשה בבחור צעיר שעבר לפני התיבה. באמצע התפילה ניגש אליו ר´ שלום ואמר לו בלשון הזו: "ברו ברו ברו בו בו".
החזן הבחין שהגזים במהירות התפילה, והאט קצת. לאחר התפילה שאלו ר´ שלום האם זו צורת בקשה שמבקשים מאבא?
ענה הבחור: "כן, כשילד קטן בוכה ומלמל דברים לא ברורים אביו ואמו מבינים אותו".
השיב ר´ שלום: " אבל ילד גדול שממלמל בצורה לא ברורה, מצבו מכאיב מאד מאד".
יראת חטא -
ר´ שלום שהיה מעשן כבד, הפסיק יום אחד. למה? כי יום אחד יצא מביתו ושכח לקחת סיגריות, וכידוע על פי צוואת רבי יהודה החסיד אין לחזור לבית אם שכחו דבר מה, ור שלום הקפיד על זה.
ולקנות בחוץ לא רצה, כיון שהקפיד לא לעשן אלא רק סיגריות שבירר ובדק שאין עליהם חשש ספיחין.
וכיון שלא היתה לו דרך להשיג סיגריות - הפסיק לעשן.
ונזהר ר´ שלום בעניני הזולת -
כשאשתו עמדה להסתלק מן העולם, עמד עם בניו בחצר בית החולים (כיון שלכהנים אסור להכנס), ואמר להם - תזהרו כשאתם בוכים שלא להפריע לאנשים אחרים, אל לנו לגרום להם לצער.
והמגיד השני, רבי שבתי יודלביץ אמר -
(מתוך הספר אוצרות האגדה) כיום לצערנו הרב מדליקים "נרות חנוכה" על גג העיריה ועל גג הכנסת, שזה למעלה מעשרים אמה, והדור הצעיר מוטעה על ידי אנשים שונים ומשונים שטוענים שהמכבים היו גבורי חיל, וגם בדורנו קוראים לעצמם "מכבי", ועל זה אומרת הגמרא "נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה", דהיינו שאין כל ערך
למצוה זו.
וממשיכה הגמרא ומביאה דרשה מהפסוק והבור ריק אין בו מים, "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו", כלומר אם לא מדליקים לפי דיני התורה - אין מים אלא תורה - אזי נחשים ועקרבים יש בו, ועדיף שלא להדליק.
כח התורה -
(מתוך הספר מקדשי שביעי) על הג"ר שבתי יודלביץ זצ"ל מסופר, שהיתה מספרה שבכל ערב שבת היו צריכים להתווכח עם בעליה שיסגרו אותה בשבת.
פעם בערב שבת הלכו ר´ שבתי ור´ אברהם קויפמן לראותה אם הסרבן נעתר לסגור את המספרה.
כשהגיעו הבחינו בכלב גדול שבעל המספרה הניחו בכניסה.
אמר ר´ שבתי: צריך למסור נפש למען השבת.
המגיד אזר עוז והורה לר´ אברהם לתפוש את רגליו של הכלב, ורבי שבתי תפסו בפיו וקרעוהו לשניים.
בעלי המספרה סגרו החנות מאותה שבת. (הוידאו מארכיונו של הרב ישראל גליס)