התפרסמה היום כתבה באתר, על בחור בישיבת אור ישראל, שהורחק מהישיבה בגלל שהלך לעבוד במטה הבחירות של מלול, בעיר רחובות.
נזכרתי במקרה שנתקלתי בו לא מזמן. ידידי, שמוסר שיעורים בישיבה כל שהיא, נתקל שם בבחור רע מעללים, שהקושי היומיומי בתפקוד איתו היה רב מנשוא, אלא שמאידך הרחקת בחור כמוה כדיני נפשות, ומי יסכים לקחת על עצמו אחריות כה כבידה.
רבן של כל בני ישראל, החזון איש, קבע כלל ברור בנידון, וזה הוא הכלל שעל פיו נוהגות רוב הישיבות כיום: אם הבחור חלש בלימוד, אין להרחיקו אלא לעודדו, אם הוא שקוע בתאוותיו, יש לקרבו עוד יותר לתורה עד שילמד ויתעלה, ולא יפנה להבליו.
אבל, אם הבחור מזיק לאחרים, חובה קדושה להרחיקו - ומיד, ואין זכות לשום ראש ישיבה לוותר לו ולמחול לו על חשבון שאר הבחורים.
בספר "מעשה איש" על תולדות החזון איש, מובאים כמה הוראות שלו למעשה, במקרים רגישים. במקום אחד, הורה שלא להרחיק מהישיבה בחור שגרם לסבל רב למנהלי ורבני הישיבה, כיון שטען שזה הוא תפקידם, ואין להם רשות להתחמק ממנו, גם כאשר קשה להם.
ולגבי תלמיד חלש בלימוד שרצו להרחיקו מהישיבה, הורה שלא להרחיקו, כיון שאם יורחק מיד יהיה תלמיד אחר שיהפוך לחלש ביותר, וגם אותו יצטרכו להרחיק, ואין לדבר סוף.
עוד תלמיד היה שנפתס בגניבה מבחורי הישיבה, והורה החזון איש לא להרחיקו אלא לפקוח עליו עין ובמשך הזמן ישקע בתורה ותאוותיו יתנדפו מאליהם.
ולעומת זאת, כאשר משגיח באחת הישיבות שאל על בחורים שנתפסו בקריאת עיתונים, הורה לסלקם מהישיבה. וחשוב לזכור, שהעיתונים שבזמנו, היו שונים בהרבה מאלו של היום.
מעניין, שרבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער זצ"ל, כתב בתשובה דברים דומים מאד לגבי בחור שהתנהג שלא כשורה והורחק מהישיבה, והבטיח שישפר את דרכיו וביקש לחזור לישיבה, והורה להם להחזירו לנסיון לתקופה קצרה, אבל הדגיש שאם הבחור הביא ספרים ועיתונים שלא כהוגן אין להחזירו.
* * *
בחור הישיבה מישיבת אור ישראל שהורחק מהישיבה, עשה מעשה נפשע ביותר. בישיבה שבה נהוג לשמור על הכללים, קלה כבחמורה, והלך מישהו לעבוד במטה בחירות, זו פריצת גדר.
זו ועוד, אם בחור ישיבה רואה לנכון ללכת לעבוד במטה בחירות במקום לשבת בישיבה וללמוד תורה, אולי מוטב שילך לשרת בצבא? איזה צידוק יש לו להתחמק משירות צבאי אם הוא לא לומד תורה במקום?
ובנוסף לכל זה, מי שמגיע לישיבה שמקפידה על כללים מסויימים, אוכל בה שותה בה, ישן בה, גר בה, והכל על חשבון הישיבה, הכל על גבו של ראש הישיבה שמכתת רגליו לאסוף כסף להחזיק את הישיבה, אם הוא לא מבין שעליו לשמוע לכללים הנהוגים בישיבה, אין לו מקום בה.
על כן, אני מחזק את ידיו של הרב הגאון רבי יגאל רוזן, וחושב שעשה כשורה שהרחיק את אותו בחור מהישיבה. ולא ישמע עוד חמס בגבולנו.
* * *
מספרים על הגאון רבי יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף", שפעם אחת היה בישיבה בחור שהגדיש את הסאה, ולא נותרה ברירה אלא לסלקו.
כשבא משגיח ישיבת פורת יוסף לפניו כדי לשטוח את טענותיו, אמר לו: "אתה צודק, אין מנוס מלהרחיקו מן הישיבה, אך האם כבר צמת עליו כבר התפללת עליו?! אם לא, עדיין לא מיצינו הכל, אל תרחיקו אותו".