הסיבה הבסיסית כתובה ברש"י. הרופא הולך לגהנום גם בגלל ש"פעמים הורג נפשות". ובהרחבה קטנה במאירי - מפני שכמה פעמים שופך דמים מפני היאוש, ושאינו משתדל כראוי במלאכת רפואתו, או שאינו יודע לפעמים סיבת החולי ודרך רפואתו ועושה עצמו בקי.
אבל לא כל רופא הוא פושע, המפרשים האריכו שמה שנאמר הטוב שברופאים לגהנום, הכוונה היא שבדרך כלל הרופא פושע, אבל בוודאי שאין איסור להיות רופא, ובוודאי שכל רופא יכול גם להזהר ולא לחטוא. והרי אף אחד לא חושד ברמב"ם אפילו בחשד קל. וכן עוד פירוש אמרו שהטוב שברופאים הוא הרופא שחושב שהוא רופא טוב מאד, ולכן לא מתייעץ עם רופאים אחרים.
ברם, מצאנו במפרשים עוד פירושים, לפיהם דווקא הרופא הטוב הוא החוטא, ולא הרופא הגרוע. בפירוש קול סופר על המשנה כתב שאי אפשר להיות רופא טוב בלי להתאמן ולהתלמד על ידי הריגת הרבה אנשים בדרך, ולבדוק הרבה תרופות אם עוזרות או לא, ולעומת זאת רופא שירפא רק לפי מה שלמד בלימודי הרופאה לא יוכל להיותר רופא טוב. לפי דבריו, ככל שבית החולים יותר טוב, כך הרופאים בו יותר רעים וחטאים. מצלצל לכם אקטואלי? אתם לא לבד.
ובפחד יצחק כתב שהמשפט הנ"ל נאמר בעיקר על הרופאים שמקיזים דם, שמרבים וממעטים לפי שכלם הקצר וממיתים את החולים. ומוסיף "וכמה פעמים ראיתי כאלה לרוע". נשמע מוכר? גם לנו.
ואם כבר הזכרנו את הנושא, יש פירוש יפה שאמר יהודי אחד (הובא באוצר המעשיות) שהטוב שברופאים הוא הרופא שמטוב ליבו מרחם על החולה, ואינו נותן לו את התרופה או הזריקה שהוא צריך, ולכן דינו לגהנום.
* * *
וכך כתב הרמב"ם -
אסור ליקח רפואה מן הגוי אלא אם כן נתיאשו ממנו שיחיה, ואסור להתרפאות מן המין ואף על פי שנתיאשו ממנו שמא ימשכו אחריו.
ובהלכה אחר כך -
ומותר לשאול לרופא גוי ויאמר לו סם פלוני יפה לך וכך וכך תעשה אבל לא יקח ממנו.