לרגל יום השנה למהרש"א הבאנו כמה פרטים על אודותיו, ידועים יותר וידועים פחות.
*
שמו של המהרש"א היה שמואל אליעזר, ושם אביו היה יהודה. למרות שהיה מצאצאי רבי יהודה החסיד שכתב בצוואתו שלא יקרא איש מזרעו לבנו לא שמואל ולא יהודה.
*
שם משפחתו, אידלש, היה על שם חמותו, מרת אידל, שהיתה מסייעת לו להחזיק את ישיבתו ולהרביץ בה תורה.
*
בהקדמת הספר לקוטי הלכות כתבו עליו כך "וכל דבריו מיוסדים על אדני השכל ויסודות חזקים, וכל הרוחות שבעולם לא יניענו ולא יזיזנו ממקומו".
*
הרבה מחידושיו מסיים המהרש"א במילה "ודוק", כלומר שראוי לדקדק בדבר, והרבה אחרים מסיים "וק"ל", כלומר וקל להבין (ולעיתים נראה שהתכוון לומר "וקשה לי", כיון שלא קל להבין את הדברים).
*
החיד"א כתב ששמע שהמהרש"א חיבר גם ספר שו"ת. רמז לספר זה יש גם בשו"ת הב"ח. אך בידינו אין את הספר.
*
כשראה המהרש"א לנכון לחלוק על הקדמונים, חלק אפילו על גדולי הראשונים, ואפילו על רש"י כתב בכמה מקומות שטעה בפירושו.
*
שני בנים היו לו, ושלש בנות. בניו: רבי משולם זלמן, ורבי אברהם. ובנותיו, אשת רבי יצחק סגל, אשת רבי משה, ואשת רבי שלמה שפירא.
*
בקי גדול בחכמת הקבלה היה, ובחיבורו בכמה מקומות הזכיר את הספירות ואת חכמי האמת. אך התנגד בתוקף ללימוד הקבלה מגיל צעיר, וכתב "מכאן תשובה לאותם אנשים שבדור שמבלים כל ימיהם בחכמת הקבלה, גם בילדותם".
*
אחת מהתקנות שחתם עליהם המהרש"א, היא התקנה של ועד ארבע ארצות שאסור לקנות רבנות בכסף.
*
מכניס אורחים גדול היה, ועל דלתו היה חקוק הפסוק "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח".
*
נפטר בגיל 77 במוצאי שבת פרשת תולדות, ה' בכסליו ה'שצ"ב.
*
כשבאו ל"חזון איש" וסיפרו לו על אוניית מעפילים מהונגריה שבוששה מלבוא, אמר שבהונגריה לומדים הרבה מהרש"א, ואוניה מלאה מהרש"א אינה יכולה לטבוע.
*
כתב ה"חזון איש": מיום שעזבו את לימוד המהרש"א, אבדו את ידיעת הפשט כולו, ויתרגלו בקלות העיון ובעזיבת הדעת דבר דבור על אופניו, ואין מי שיחזיר העטרה ליושנה.